ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

"אידי אמין אמר שהישראלים הם ילדיו של אלוהים"

במלאות 40 שנה למבצע אנטבה ולקראת ביקורו של נתניהו באוגנדה, קיבל בנו של הדיקטטור האפריקאי את פניהם של הלוחמים והסביר מדוע אביו החליט לא לתקוף את הכוחות: "הוא הרגיש שהם באו לחלץ את בני עמם. הם השלימו את מטרתם, אז הוא נתן להם ללכת"

ארבעה עשורים אחרי מבצע אנטבה, יבקר ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגנדה – כיום ידידה של ישראל – ויסגור שם מעגל אישי: אחיו הגדול, סגן-אלוף יוני נתניהו, הוא הלוחם היחיד שנהרג במבצע הנועז.

עוד כותרות ב-nrg:
ארגונים יהודיים באירופה: חוששים מעליית הימין הקיצוני
איש עסקים מוכר סירב לבדיקת שכרות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מטוס "אייר פראנס" שהיה בדרכו מתל אביב לפריז ב-27 ביוני 1976 נחטף על ידי שני פלסטינים ושני גרמנים באתונה, והורה לטייסים לטוס לאנטבה, כש-250 בני אדם על הסיפון. אמין, שניתק את היחסים עם ישראל לטובת כסף שקיבל משליט לוב מועמר קדאפי, הרשה לחוטפים לנחות בארצו.
 
אמיר עופר, אז רב-סמל וכיום איש עסקים, תיאר את המבצע כ"מורכב". החודש ביקר עופר במדינה האפריקאית במסגרת ההכנות לציון האירוע ההיסטורי יחד עם בוגרים נוספים של הפעולה הצבאית ההיסטורית.

מוקדם יותר החודש ביקרו בזירה חלק מהמפקדים שהשתתפו במבצע החילוץ, לצד פקידי ממשל אוגנדים, ובהם בנו של האויב המר דאז, הדיקטטור אידי אמין. "היה לנו זמן קצר להתכונן למבצע", סיפר עופר, שהזכיר כי בין המדינות יותר מ-3,500 קילומטרים, ולרשות ישראל היו 48 שעות עד למימוש איומם של החוטפים להתחיל בהוצאה להורג של בני הערובה.

אוגנדה וישראל מתכננות לחנוך אנדרטה של פיוס בטרמינל הישן באנטבה, שגם כיום הוא נמל התעופה שמשמש את הבירה קמפלה, השוכנת כ-40 קילומטרים צפונה. בוניפנסה ביאמוקמה ממשרד התיירות האוגנדי אמר כי הם "עובדים על מונומנט שמטרתו לשמר את ההיסטוריה של המבצע, כולל סימני הקליעים על הקירות".

אחרי הנחיתה באנטבה נלקחו היהודים והישראלים בני ערובה, ואילו הנוסעים האחרים שוחררו. לא החוטפים ולא צבא אוגנדה ציפו שכוחות מיוחדים יצאו למבצע ממקום רחוק כל כך, ולכן הגעתם לשדה התעופה הייתה הפתעה מוחלטת.

"הסתננו מבלי שאיש הבין שאנו כוח אויב", שחזר עופר. הכוח הראשוני נסע למטוס במרצדס שחורה שנראתה כמו רכב השרד של אמין, אבל הסוואתם פגה כשנאלצו לירות בשומר אוגנדי. "בתוך דקות מהגעתנו הצלחנו להיכנס לטרמינל, הרגנו את המחבלים ובתוך שעה היינו בדרכנו חזרה לישראל".

כל בני הערובה מלבד שלושה שוחרר בפשיטה, בעוד 20 חיילים אוגנדים ושבעה חוטפים נהרגו, כמו גם כמה אזרחים אוגנדים. בת ערובה אחת, ישראלית בת 75 שהועברה לבית חולים, נרצחה אחר כך בהוראת אמין. כיום, 40 שנה אחר כך, מקווים כי המבצע דווקא יסייע לבנות את הקשרים בין שתי המדינות. "המבצע ייחקק לעד בלבו של כל מי שהיה מעורב בו", אמר אלכס דוידי, אז רב-סמל שהשתתף במבצע.
 
ביקורו המתוכנן של נתניהו, הראשון של ראש ממשלה ישראלי באפריקה מאז ביקורו של יצחק רבין בקזבלנקה ב-1994 מהווה שיאו של תהליך, ובירושלים מקווים כי הוא יחזק את הקשרים למדינות באפריקה, בייחוד בסוגיות ביטחוניות. מעודד מהדרישה הגוברת לסיוע ביטחוני ישראלי וכחלק מהחיפוש של ממשלתו אחר בעלות ברית חדשות, נתניהו התמקד בשיפור הקשרים ביבשת.

בנו של אמין ג'אפר, שהיה בן עשר בזמן המבצע, קיבל את פניהם של הלוחמים בדימוס כ"סימן של פיוס". הוא עדיין זוכר את הסיפורים שסיפר לו אביו אחרי שמשטרו הופל והוא הוגלה. אמין, שמשטרו האקסצנטרי בן שמונה השנים הפך לשם נרדף לדיקטטורה אפריקאית אלימה, אמר כי הוא היה קרוב לחייל שירה למוות ביוני נתניהו. האיש, רפאל אוסצ'ה, כפי הנראה הלך לעולמו בשנות התשעים.

ג'אפר נזכר בדברים שאמר לו אביו כששאל אותו מדוע לא שלח מטוסי קרב לתקוף את הכוחות הישראליים. "אבי אמר על הישראלים, 'בן, אלה ילדיו של אלוהים. כשהם מתחילים להילחם, הם אף פעם לא מפסיקים'", הוא אמר. "הוא הרגיש שהם באו לחלץ את בני עמם, הם השלימו את מטרתם, אז הוא נתן להם ללכת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg