ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בכנסת ובכלא: איפה המנהיגים של מלחמת לבנון

האיש שלפני עשור הכריז "עד כאן" מלשכת רה"מ יושב היום בכלא, שר הביטחון פרץ נזרק מהקריה והחל לפלס דרכו חזרה לצמרת, ובשביל נתניהו, ראש האופוזיציה לפני עשור, הייתה המלחמה נקודת זינוק בדרך לניצחון בבחירות. פרויקט מיוחד

שלושה וחצי חודשים לפני שפרצה המלחמה הלכה ישראל לבחירות. זו הייתה מערכת בחירות סוערת, כחצי שנה בלבד לאחר ביצוע תכנית ההתנתקות, כאשר האיש שהוביל את המהלך הדרמטי, ראש הממשלה אריאל שרון, שוכב מחוסר הכרה בבית החולים ולמעשה נמצא מחוץ למגרש.

• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

מחליפו בראשות קדימה, המפלגה שהוקמה מספר חודשים קודם לכן מפורשי הליכוד והעבודה, היה אהוד אולמרט שזכה ב-29 מנדטים וניצח בבחירות. הליכוד בראשות נתניהו זכתה ל-12 מנדטים בלבד ואילו מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ קיבלה בבחירות 19 מנדטים.

33 ימים בלבנון (עריכה: דניאלה רדין):

כאשר נפתח המשא ומתן הקואליציוני דרש פרץ, כיאה לאחד המנהיגים החברתיים הבולטים בישראל, את תיק האוצר. אולמרט סירב לאפשר זאת והציע לפרץ את תיק הביטחון חרף העובדה כי הוא נעדר ניסיון צבאי משמעותי. פרץ הסכים להצעה ומכאן הדרך להקמת הממשלה ה-31 של ישראל הייתה קצרה. השלישיה המובילה כללה את אולמרט כראש ממשלה, פרץ כשר ביטחון וציפי לבני מונתה לשרת החוץ.

בצד השני של המפה הפוליטית מונה בנימין נתניהו ליו"ר האופוזיציה כשהוא רושם על שמו את "ההישג" המפוקפק - מספר המנדטים הנמוך ביותר שקיבלה מפלגת הליכוד מאז נוסדה.

המלחמה שפרצה בקיץ 2006 גבתה את חייהם של 165 חיילים ואזרחים ישראלים, אך גם טלטלה את ההנהגה הישראלית. מי שהיו אז בשיא תפארתם נאלצו לרדת מושפלים ומנגד אלה שהיו על הקרשים מוצבים היום בראש המדינה.

אין ספק שמבין הפוליטיקאים שכיהנו בתפקידים בכירים בזמן המלחמה, ראש הממשלה ה-12 הוא הניזוק המרכזי שבהם. קשה למצוא התרחשות פוליטית חיובית אחת שעברה על האיש מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה.

זמן קצר לאחר המלחמה ירדו אחוזי התמיכה באולמרט ובמפלגתו למספרים חד ספרתיים, ומאז לא שבו לעלות. אם לא הספיקו הסקרים, מהר מאוד הגיעו הפגנות הענק נגדו, ואחר כך שני הדוחות של ועדת וינוגרד, שכתשו אותו מכל כיוון אפשרי. אבל זו היתה רק ההתחלה. בהמשך הצטרפו גם החקירות הפליליות וההתפטרות במהלך הקדנציה הייתה בלתי נמנעת.
 
לאחר שחקירות ומשפטי אולמרט נמשכו שנים, היה רגע אחד, אי שם במהלך הכנסת ה- 18, שבו ניסו אולמרט ואנשיו לרמוז שהוא בדרך חזרה לפוליטיקה. זה קרה אחרי הזיכוי הראשוני (שמאז כבר הפך להרשעה) במשפט טלנסקי. דיווחים על חזרתו למפלגת קדימה, או לחילופין הקמה של מפלגה חדשה, ריחפו באוויר באותם ימים. לבסוף הגיעו הסקרים וגילו שהציבור לא באמת מתגעגע לאולמרט, כשבמקביל משפט הולילנד הסתמן ככזה שצפוי להימשך עוד זמן רב.

אולמרט נאלץ לגנוז את תקוותיו הפוליטיות לעד. מאז הספיק ראש הממשלה לשעבר להיות מורשע בקבלת שוחד בפרשת הולילנד ולספוג הרשעות במשפט טלנסקי ובתיק שיבוש ההליכים. האיש שישב לפני עשור במשרד ראש הממשלה, שנשא מעל בימת הכנסת את נאום "עד כאן" המפורסם בזמן המלחמה, מרצה היום בכלא מעשיהו את עונש המאסר שנגזר עליו.

היו ימים שבהם היה נראה שהנפגע העיקרי מהמלחמה, לפחות בזירה הפוליטית, הוא דווקא שר הביטחון באותה תקופה, עמיר פרץ. מבין הפוליטיקאים שכיהנו במהלך המלחמה, פרץ היה היחיד שהודח מתפקידו זמן לא רב לאחריה. זה אמנם קרה בעקבות הפסדו בפריימריז של מפלגת העבודה לאהוד ברק, אולם הקשר בין ההפסד בבחירות הפנימיות ובין תפקודו במלחמה היה חזק וברור.

למעשה, היחס לפרץ בימים שלאחר המלחמה, ובעקבות הסקרים שהצביעו על קריסה מוחלטת מבחינתו, היה כאל מת מהלך מבחינה פוליטית. ובכל זאת, כמו עוף החול, פרץ עדיין איתנו. הוא אפילו הספיק להתמודד פעם נוספת (לאחר התבוסה לברק) על ראשות מפלגת העבודה ולהפסיד לשלי יחימוביץ'. לאחר מכן נטש את המפלגה והצטרף לתנועה של ציפי לבני, ואף הספיק לשוב בחזרה למפלגת האם שלו, כשבאמצע הוא זכה לחזור לשבת סביב שולחן הממשלה בתפקיד השר לאיכות הסביבה.
 

ואפילו בימים אלו ממש, פרץ מתכנן את חזרתו לעמדת מנהיג מפלגת העבודה, כשהוא פוקד אנשים למפלגה ומתכוון להתמודד פעם נוספת בפריימריז הפנימיים שייערכו בעתיד.

אך על דבר אחד כמעט שאין חולק – פרץ של היום אינו מתקרב להבטחה שהיה בעבר. כוחו הפוליטי בתוך ומחוץ למפלגת העבודה אינו דומה לימים שבהם ניצח את שמעון פרס וקיבל לידיו את הנהגת המפלגה.

מבין שלושת הפוליטיקאים הבכירים שכיהנו בזמן מלחמת לבנון השנייה, שרת החוץ באותם ימים, ציפי לבני, היתה היחידה שכלל לא ניזוקה מבחינה תדמיתית. הכישלון במלחמה לא דבק בה, בעיקר בגלל שכמעט ולא הייתה שותפה לקבלת ההחלטות תוך כדי הלחימה.

ובכל זאת, לבני, כשרת חוץ, היתה זו שהביאה את החלטה 1707 של מועצת הביטחון, שנועדה למנוע את חימושו מחדש של חיזבאללה לאחר המלחמה. כזכור, מהר מאוד התבררה ההחלטה ככזו שתישאר אך ורק על הנייר, כשבשטח הדברים נראו אחרת לחלוטין. אך למרות הכישלון הדיפלומטי, קרנה של לבני בעיני הציבור דווקא עלתה והגיעה לשיא בבחירות 2009.

לבני, כזכור, עמדה אז בראש קדימה, והצליחה לגרוף 28 מנדטים באמצעות הקמפיין המפורסם "ציפי או ביבי". אלא שלמרות ההישג בקלפי, נכשלה לבני לייצר רוב בכנסת ולהקים ממשלה. זו היתה הפעם השנייה שלא הצליחה בכך, לאחר שעוד לפני הבחירות, מיד לאחר התפטרות אולמרט, ניסתה לבני להקים ממשלה בראשותה, אך לבסוף נאלצה להודות שאין ביכולתה להקים ממשלה והעדיפה ללכת לבחירות.

אולם מאז בחירות 2009 מעמדה של לבני הלך ונשחק, עד אשר הובסה על ידי שאול מופז בבחירות הפנימיות לראשות קדימה, מה שהוביל לעזיבתה את המפלגה. בבחירות שלאחר מכן רצה בראשות התנועה וזכתה בשישה מנדטים, שהספיקו כדי להתמנות לתפקיד שרת המשפטים.

בבחירות האחרונות היה נדמה שלבני חוזרת לקדמת הבמה, כשקיבלה הבטחה מיצחק הרצוג לכהן כראשת ממשלה ברוטציה, לאחר שאיחדה כוחות עם מפלגת העבודה והוקם המחנה הציוני. את תוצאות הבחירות, שנערכו רק לפני שנה וקצת, כולנו זוכרים. המחנה הציוני נשאר באופוזיציה ולבני הפכה לחברת כנסת מן המניין.

אין ספק שמלחמת לבנון השנייה שימשה כמקפצה הפוליטית של בנימין נתניהו. ממצב של ראש אופוזיציה חלש, שעומד בראש מפלגה בת 12 מנדטים, הפך נתניהו למועמד המוביל לראשות הממשלה והחזיק בתואר הזה עד בחירות 2009, שלאחריהן אכן חזר לתפקיד ראש הממשלה.

מי היה מאמין שהאיש שהיה קרוב להיות מודח בתוך מפלגתו שלו, לאחר הכישלון הצורב בבחירות 2006, הפך לראש ממשלה בשלוש הקדנציות שהגיעו לאחר מכן (והיד עוד נטויה).

את הדרך חזרה אל לבם של הבוחרים החל נתניהו עוד במהלך המלחמה. על אף היותו ראש האופוזיציה הוא פעל בממלכתיות כשהביע תמיכה ביציאה לפעולה בלבנון. הוא ניצל את האנגלית המשובחת שלו ואת היכולת הרטורית כאשר הופיע בעשרות רשתות שידור זרות והפך להיות המסבירן מספר אחת של ישראל בעולם בעת המלחמה.

נתניהו ניהל את האופוזיציה לאחר מלחמת לבנון בצורה נבונה, כשהוא ומפלגתו מצליחים להביך את ממשלת אולמרט פעם אחר פעם ולגרום לה הפסדים צורבים בהצבעות בכנסת. לאחר בחירות 2009, למרות שהליכוד קיבל מנדט אחד פחות מקדימה של ציפי לבני, היה זה נתניהו שהקים את הממשלה, שהתבססה ברובה על השותפים הטבעיים פלוס אהוד ברק ומפלגת העבודה (ולאחר מכן רק סיעת העצמאות שפרשה ממנה).

בבחירות 2013, לאחר שרץ ביחד עם ישראל ביתנו ואביגדור ליברמן, נבחר נתניהו שוב לראש הממשלה, כשהפעם הוא מקים קואליציה עם בנט, לפיד ולבני, וללא החרדים (בניגוד לרצונו). לאחר קדנציה קצרה במיוחד ובעקבות קריסת הקואליציה, החליט נתניהו ללכת שוב לבחירות. זה קרה רק לפני שנה ושלושה חודשים. למרות מערכת בחירות שנראתה צמודה לכל אורכה, זכו נתניהו והליכוד ב-30 מנדטים וקיבלו פעם נוספת את המנדט מנשיא המדינה. אין ספק שאת חזרתו לקדמת הבמה חייב נתניהו, בין היתר, לתוצאותיה העגומות של מלחמת לבנון השנייה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg