פורסמה הצעת חוק מוכנות המרחב האזרחי

החוק החדש מסדיר לראשונה את חלוקת התפקידים והמשימות בין הגורמים האחראים (מוסדות המדינה, רשויות מקומיות, גופי הצלה וגופי המשק), ואת הסמכויות להורות על אגירת מלאי אסטרטגי, ולאכוף שמירת שגרת החיים ורמות שירות ראויות עבור האוכלוסייה במצבי חירום

צילום: מאיר אזולאי IsraelDefense

בתום עבודת מטה ממושכת, משרד הביטחון פרסם היום (ד') להערות משרדי הממשלה את הצעת חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (או בשמה הקודם 'חוק העורף'). את גיבוש החוק הובילו היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן-ארי, יחד עם ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) בצלאל טרייבר, ובתיאום עם צה"ל ופיקוד העורף.

הצעת החוק יוצרת, לראשונה, מנגנון מובנה להכנת תכנית היערכות למצבי החרום (מצב מלחמתי ו/או אסונות טבע) ולהבטחת ביצועה, תוך חלוקת תפקידים ומשימות בין כלל הגורמים האחראים (משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, גופי הצלה וגופי המשק). עוד כוללת ההצעה הסדרת מנגנוני תיאום ופיקוח והענקת סמכויות מיוחדות, ובהן הסמכות להורות על אגירת מלאי אסטרטגי, אשר יאפשר את תפקוד המרחב האזרחי בחירום. נוסף על כך, מאפשרת הצעת החוק לגורמים המוסמכים לתת הוראות מחייבות בחרום, לשם שמירת שגרת החיים ורמות שירות ראויות עבור האוכלוסייה.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "במהלך המבצעים הצבאיים, דוגמת צוק איתן, עופרת יצוקה וכן במלחמת לבנון השנייה, זוהתה מגמה גוברת של הפניית המאמץ המלחמתי מצד ארגוני הטרור לעורף ישראל, נגד האוכלוסייה האזרחית ונגד תשתיות אזרחיות. מציאות זו, של ריכוז המאמץ החבלני והמלחמתי נגד עורף המדינה, מחייבת היערכות ראויה של הזירה האזרחית לאפשרות של אירועי לחימה עתידיים".  הצעת החוק מגדירה את תפקידו של משרד הביטחון והעומד בראשו, כמי שעומדים בחזית ההיערכות למצבי חרום, וכשותף מרכזי להפעלת המשק בשעת חרום. הצעת החוק מעגנת את תפקידה של רשות החירום הלאומית (רח"ל) כגוף המתאם בין כלל גופי העוסקים בתחומי החירום במדינת ישראל, כאשר לכל אחד מהם יוגדרו סמכויות ואחריות.

הצעת החוק מחלקת את הגופים הרלוונטיים להכנת המשק לחרום לגופים ממונים (מרביתם משרדי הממשלה) וגופים אחראים, אשר כפופים אליהם (דוגמת הרשויות המקומיות, גופי ההצלה, חברות התשתית וכיוב'). קטגוריה נוספת היא ספקי החרום, אשר נבחרים מתוך המפעלים החיוניים שהוכרזו בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת-חרום, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק שירות העבודה") - אלה גופי המשק אשר ממלאים תפקיד חשוב באספקת שירותים ומוצרים, שהינם חיוניים כדי להבטיח את שגרת החיים בחרום.

עיקרי הצעת החוק:

הממשלה תאשר 'איום ייחוס מצרפי' ("אירועים אפשריים, אשר יש בהם כדי ליצור מצב חרום בכל שטח המדינה או בחלק ממנו, שהממשלה החליטה להיערך אליהם לפי חוק זה") ו'תרחיש ייחוס מצרפי' ("מתאר אפשרי של מצבים, אשר נגזרים מאיום הייחוס המצרפי, העלולים לשבש את תפקודו של המשק החיוני") שגובשו על ידי רשות החירום הלאומית והוצגו לממשלה בידי שר הביטחון.

רח"ל תכין תכנית אב לאומית לעשר שנים בתאום עם משרדי הממשלה, שתהווה בסיס להיערכותם לחרום, ולהיערכות הרשויות המקומיות ויתר הגופים (הן גופי החרום והן ספקי החרום). התכנית תאושר בממשלה ותהיה בעלת מעמד סטטוטורי. הוראותיה יחייבו את כלל גופי החרום ויכללו  אמות מידה למתן שירותים בחרום (רמות השירות), המשאבים הנדרשים להשגת יעדי ההיערכות לחרום והיעדים עצמם (המלאי האסטרטגי) ועוד.

רח"ל תכין הערכה תקציבית באשר להיקף התקציב הנדרש לביצוע תכנית האב הלאומית בכל שנה, והממשלה תפעל לאישור התקציב השנתי הדרוש לשם כך.

גופי החירום- משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, גופי הצלה, חברות תשתית ועוד, יהיו אחראיים להכין את עצמם לחרום וכן להבטיח את הכנתם של ספקי חרום ומפעלים חיוניים המצויים בתחום אחריותם.

כל גוף חרום יחויב למנות מנהל חרום בדרגה בכירה, עם סמכויות של מבקר פנים.

לרח"ל תוענק סמכות לבקר את היערכותם של גופי החרום, לרבות אופן ביצוע תכניות העבודה ועמידה ביעדים שנקבעו בה, הכשרת עובדי גוף החרום, עריכת תרגילי החרום, קיומם של נהלים המסדירים את פעילות גוף החרום במצב חרום ועוד.

לשר הביטחון תינתן סמכות להורות למפעלים חיוניים, אשר מחויבים לבצע ריתוק כוח אדם בשעת חרום, להחזיק אמצעים מסוימים, כחלק מהיערכותם לחרום - דוגמת מלאי חומרי גלם, דלק להפעלת מערך ייצור חשמל עצמאי ועוד.

היערכות הרשויות המקומיות: שר הפנים יבצע פיקוח ובקרה אחר היערכותן של הרשויות המקומיות. האחריות להיערכותה של הרשות המקומית לחרום בתחום שיפוטה -תוטל על ראש הרשות. הרשויות המקומיות יהיו אחראיות לתיאום בין גופי החרום הפועלים בתחומן, להבטיח אספקת שירותים ומוצרים חיוניים, יהיו אחראיות על מתן מידע לאוכלוסיית הרשות המקומית וסיוע לרשויות מקומיות אחרות. שר הפנים יוכל להשעות ראש רשות מקומית ככל שלדעתו הרשות המקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה.