האם חלה על ישראל חובה להגן על זכר השואה בסייבר?
מוזיאון השואה בארה"ב מחפש חברה שתגן עליו בסייבר. האם מדינת ישראל, מעצמת סייבר, תרים את הכפפה?
מדינת ישראל ידועה בקנאות שלה סביב זיכרון השואה. מלבד הכנסת זכר השואה בתרבות הישראלית החל ממערכת החינוך, דרך מוזיאון יד ושם, יום זיכרון שנתי ועד פעולות יותר אקזוטיות כמו רדיפה של המוסד הישראלי אחרי פושעים נאצים. אבל עולה השאלה, האם ישראל, כמעצמת סייבר, אחראית גם על ההגנה של זיכרון השואה בסייבר מפני תקיפות האקרים?
שאלה זו מתחדדת על רקע הצורך של מוזיאון השואה בארה"ב. המוזיאון פרסם בקשה להתקשרות עם חברה שתגן עליו בסייבר, כך לפי פרסום באתר federaltimes.com. יהיה מוזר, אם חברות ישראליות לא ירימו את הכפפה להגן על משאבי המוזיאון מפני התקפות בסייבר. ישראל נחשבת למעצמת הגנה בסייבר, הלא כן?
"יחד עם עוד כמה אתרי הפונים לציבור, צוות המוזיאון שומר על מאגרי מידע משמעותיים של מסמכים הסטוריים ומידע, אוסף דיגיטלי של חפצי שואה, תשתיות IT משמעותיות בתמיכה בתערוכות המוזיאון ולפעולותיו", נכתב בכתבה.
יש להניח כי מוזיאון שואה בארה"ב בו מבקרים כל שנה 1.7 מליוני אנשים וגולשים לאתר שלו כ-13 מליוני גולשים כל שנה, הוא יעד בפני האקרים של מדינות וארגונים עויינים לישראל. מדינות מכחישות שואה לא חסר, ביניהן גם איראן שמחזיקה ביכולות סייבר התקפי משמעותיות.
אין ספק כי שאלת ההגנה בסייבר על נכסי מידע הקשורים לזיכרון השואה, ולא משנה באיזה שרתים הם ממוקמים בעולם, אינה שונה מכל פעולת הגנה אחרת במרחב הפיזי שנוקטת מדינת ישראל מאז היווסדה בהקשר זה.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם