ראשי » חדשות » בארץ

שיטת הגיוס של תאגיד השידור: מינוי המתחרים

שרשרת המינויים לתאגיד השידור הציבורי הביאה לביקורת של עובדי רשות השידור על חוסר הוגנות, לטענות על שימור האליטה התקשורתית ואף לתגובה חריפה של שרת התרבות מירי רגב. האם גוף התקשורת החדש אכן ייצג את החברה הישראלית על כל גווניה?

מאה שלושים ושישה. זהו מספר האנשים שהתקבלו לעבוד בתאגיד השידור הציבורי החדש, לפחות נכון ליום רביעי. הנתונים מתעדכנים כמעט בכל יום. רק השבוע נשלחו עוד 103 הצעות שכר לעובדים פוטנציאליים חדשים ברשות, כשבסופו של התהליך מספר העובדים בתאגיד אמור לעמוד על למעלה מ-850 איש.

עוד כותרות ב-nrg:
- נדחה פרסום דו"ח עוין לישראל באו"ם
- ארדואן נגד מארגני המרמרה: לא ביקשו רשות
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

המספרים הגבוהים של הגיוסים, בוודאי ביחס למה שקורה כיום בשוק התקשורת, הם עדות לכך שבימים אלו מתרחש אירוע משמעותי בתקשורת הישראלית - בחירת האנשים שיהיו אחראים על גוף השידור הגדול בישראל. תהליך היסטורי, שמתנהל פחות או יותר מתחת לרדאר הציבורי.

הקודקודים הראשיים של התאגיד מונו זה מכבר. אלדד קובלנץ מונה למנכ"ל כבר במרץ 2015, ובסוף אותה שנה מונו שלושת הסמנכ"לים הבכירים בתחום התוכן - דינה לניר לחטיבת הטלוויזיה, שמעון אלקבץ לרדיו, ואלעד טנא (לשעבר סגן עורך 'מקור ראשון' ועורך אתר nrg) לתחום הדיגיטל. חודשיים-שלושה לאחר מכן התגבר קצב ההחתמות בתאגיד החדש, ובעקבותיו החלה להישמע גם ביקורת ציבורית לא פשוטה מכיוונים רבים.
 
הראשונים לכעוס היו עובדי רשות השידור הישנה, שחשו כי הם מקבלים יחס מזלזל ומתנשא מצד עובדי התאגיד החדש. כתבים ותיקים קיבלו חצי שעה להציג את עצמם בפני ועדות המינויים, ולאחר מכן המתינו שבועות ארוכים לתשובה.

התאגיד החדש אמנם התחייב בחוק להעסיק לפחות 450 מעובדי הרשות הישנה, אולם עובדים ברשות טוענים שמדובר בצעד שנעשה למורת רוחם של קובלנץ ואנשי התאגיד. "הכריחו את התאגיד להגדיל את מספר עובדי הרשות שיתקבלו, אז הם מילאו את המכסות בפקידים, מזכירות וכל מיני אנשי מנהלה והשאירו את אנשי התוכן בחוץ", מספר אחד העובדים.
 
במקביל לאי-הוודאות של כתבי רשות השידור, החלו לצאת הודעות על שרשרת גיוסים של בוגרי גל"צ לתאגיד: אביעד רוזנבוים שהיה סגן מפקד גלגלצ, עומר בן-רובי שמונה למנהל רשת ב', ויאיר שרקי שעוזב את חדשות 2 ועובר לסקר את התחום הפוליטי בתאגיד. אליהם הצטרפו כתב הדתות בגל"צ אוריה אלקיים, כתבת הבריאות יערה שפירא, כתב המשפט רום ליאור וכתב דסק התחקירים אור שפירא.

ההודעות הפומביות על המינויים נתנו את האות לתחילת המתקפה הפומבית על התאגיד. בין היתר נטען כי התאגיד החדש יאמץ את כל החוליים שמאפיינים את גל"צ ובוגריו. כתבי רשות השידור שמעו על החתמת מתחריהם דרך כתבי הברנז'ה, וחלקם גילו לפתע שהתחום שהם מסקרים נתפס.

מכיוון אחר, העיתונאי החרדי בני רבינוביץ' החל לטעון שבתאגיד טרם נקלט ולו עובד חרדי אחד. בסדרת ציוצים בטוויטר רמז רבינוביץ' שאנשי תקשורת חרדים שניסו להתקבל לתאגיד והגישו קורות חיים, לא זכו ליחס. אנשים נוספים שהגיעו לביקורים ופגישות במשרדי התאגיד החדש בתל-אביב, סיפרו שהאווירה במסדרונות היא "תל-אביבית, חילונית, אשכנזית, שמאלנית, כמו בכל שאר גופי התקשורת".

"למקום שממנו התאגיד פועל יש הרבה משמעות, והעובדה שכרגע ירדו מהאפשרות לעבוד מירושלים תשפיע על ההרכב האנושי, על האווירה וגם על התוצר הסופי. אם אלו האנשים, מה הסיכוי שהתאגיד יהיה יותר מאוזן פוליטית ותרבותית?", טוען עובד רשות השידור ששוקל את צעדיו בימים אלה.

שרת התרבות מירי רגב הצטרפה השבוע לביקורות על המינויים וטענה כי הם "אינם מייצגים את כלל הציבור בישראל, בלשון המעטה". קצפה העיקרי של רגב יצא כנראה על מינוי אביעד רוזנבוים לעורך המוזיקלי הראשי של התאגיד. רוזנבוים ניהל את ישיבות רשימות ההשמעה (הפלייליסט) בגלגלצ, אותן ישיבות שמירי רגב יצאה נגדן בעבר באופן נחרץ.
 

  
נראה כי זמרים מזרחיים ששמעו על מינויו של רוזנבוים פנו לרגב, והיא מצדה מיהרה לפרסם הודעה שבה נאמר כי "בשקט בשקט מקימים פה גלגלצ 2, לא יקום ולא יהיה, לא נחזור לשנים בהן רשת ג' הדירה את המוזיקה המזרחית, לא חוזרים על טעות פעמיים. התאגיד הציבורי הוא לא עסק פרטי של אף אחד. לא אתן שכספי הציבור יממנו שוב תחנה אליטיסטית, מתנשאת ומנוכרת שמייצגת מחנה פוליטי אחד, עיר אחת ומוצא אחד.

"התאגיד הציבורי שייך לציבור כולו ואני אוודא שכלל הציבור יבוא בו לידי ביטוי - שמאל וימין, מזרחים ואשכנזים, חרדים, דתיים וחילוניים, נשים וגברים, יהודים וערבים". רגב אף פנתה ליו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל שמפקח על יישום "חוק השידור הציבורי" החדש, וביום שלישי הקרוב תקיים הוועדה ישיבה בנושא.

בתאגיד לא התעלמו מהביקורות. לנתוני גיוס העובדים שהעבירו אנשי התאגיד לבקשת 'מקור ראשון', התלוותה גם טבלה שמפרטת את מקורם של אותם עובדים. על פי אותה טבלה, רק 8 מתוך 136 העובדים שגויסו הגיעו מגלי צה"ל, לעומת 42 עובדים מרשות השידור ו-86 עובדים ממקומות נוספים. גם הצעות השכר שלדברי התאגיד נשלחו ויישלחו בימים הקרובים, כוללות הצעה אחת בלבד לאיש גל"צ כיום, מול 86 הצעות לאנשי רשות השידור ו-17 הצעות לעובדים ממקומות אחרים.
 

בתגובה להאשמות על היעדר חרדים פרסמו בתאגיד מודעות גיוס שמיועדות לציבור החרדי, צעד שלטענתם היה מתוכנן מראש ורק הוקדם בכמה ימים. בעקבות הטענות על התעלמות מכתבי רשות השידור הודלפה ידיעה על פגישות גיוס שנערכו עם כמה מאותם כתבים, אם כי טרם דובר על החתמה.

דיווחים נוספים בישרו על החתמה של שני מגישים ותיקים מהרשות הישנה - אריה גולן­ויעקב אחימאיר. השבוע אף פורסם כי הכתבת הצבאית הוותיקה כרמלה מנשה נמצאת על סף חתימה, אולם גורמים ברשות הישנה הביעו ספק האם בתאגיד יוכלו לעמוד ברמת השכר של מנשה.
 
"כתבים אחרים ברשות השידור, כאלו עם ותק של 10 ו-20 שנה שמרוויחים משכורת של 18 אלף שקל, קיבלו הצעות שכר של 12 אלף שקל", אומר בכיר ברשות השידור. "מה שעושים בתאגיד זה לקחת כתבים צעירים שקיבלו כמה מאות שקלים בגל"צ, ומבחינתם שכר של 6,000 או 7,000 שקל זו קפיצה אדירה. כשהקימו את ערוץ 2 וערוץ 10 'גנבו' טאלנטים מחברות החדשות של המתחרים, כי הבינו שככה יוצרים בסיס חזק לחברת חדשות. כאן לוקחים חבר'ה צעירים עם מעט ניסיון, והתוצאה תהיה גוף חדשות חלש".

טענות אלו מצטרפות לכך שבניגוד ליתר התפקידים, משרת סמנכ"ל החדשות אוישה רק לאחרונה, צעד שעורר לא מעט תהיות, בוודאי לאור העובדה שרבים התמודדו על התפקיד. התמיהות גדלו כאשר מי שלבסוף מונתה לתפקיד הייתה שלומית אברהם-גלוברזון, לשעבר עורכת אתר 'מאקו' שזכתה אמנם לשבחים רבים על יכולותיה, אבל נחשבת לבעלת ניסיון צר בתחום, בוודאי ביחס לשמות אחרים שעלו כדוגמת טלי בן-עובדיה שכיהנה בתפקידי עריכה בכירים בחדשות 2 ו-10.

"אם מסתכלים על הרקע של קובלנץ ועל ההתבטאויות שלו לגבי התאגיד, רואים שמה שמעניין אותו זה ליצור תרבות טלוויזיונית גבוהה כמו שהוא עשה בחינוכית. הנושא של החדשות נמצא פחות בראש מעייניו", אומרת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, העומדת בראש התוכנית 'רפורמות במדיה' במכון הישראלי לדמוקרטיה ועוקבת באופן הדוק אחר הנעשה בתאגיד השידור החדש. "לכן אני שמחה שלאחרונה מונתה סופית המועצה הציבורית של תאגיד השידור, שתסביר למנכ"ל שהחדשות הן התפקיד הכי חשוב של השידור הציבורי. את סדרות הדרמה והדוקו יכולות לבצע גם 'יס' ו'הוט'".

 

לצד הביקורת, שוורץ-אלטשולר סבורה שבסוגיית מינוי סמנכ"ל החדשות נהג קובלנץ בחוכמה. "טוב שהם חיכו עם מינוי סמנכ"ל החדשות עד למינוי המועצה, כי תפקידה של המועצה הוא להיות חומה בינם לבין הפוליטיקאים שבוודאי ניסו להשפיע". גם ביחס לזהות סמנכ"לית החדשות, שורץ-אלטושלר לא מקבלת את הביקורת.

"אני לא מכירה אישית את שלומית אברהם, אבל אני לא מקבלת את הטיעונים שהיא חסרת ניסיון ובכוונה הביאו אדם חלש כדי להחליש את מערכת החדשות. קודם כול ברור לי שיש פה היבט מגדרי מאוד חזק. על גבר באותו מצב לא היו אומרים משהו כזה. בעיניי דווקא ההחלטה לקחת מישהי שהיא מנהלת מדרג ביניים ולהצניח אותה לתפקיד הזה, היא צעד נכון. אני לא חושבת שמישהו מהגוורדיה המוכרת יעשה את העבודה יותר טוב".

אז מי צודק בוויכוח? האם נכון לשפוט את התאגיד החדש על בסיס 136 המינויים שנעשו, שמהווים רק שמינית מכלל העובדים? האמת נמצאת ככל הנראה אי-שם באמצע. בתאגיד מודעים לחשיבות שביצירת גיוון אנושי בקרב העובדים, אולם מטבע הדברים, ההיצע המרכזי כשמחפשים אנשי תקשורת בישראל נמצא בגל"צ ובערוצים 2 ו-10.
 

"נתנו לאנשי התאגיד זמן קצר מאוד להקים את גוף השידור שלהם, אז הם היו חייבים לקחת אנשים עם ניסיון,  ובאופן טבעי לקחו אנשים מגלי צה"ל", אומרת ד"ר שוורץ-אלטשולר, "צריך לזכור שגם כשהקימו את ערוץ 2 קרה אותו דבר. גלי צה"ל היא בית הספר לתקשורת הכי גדול כיום".

עמד לרשותם גם מאגר גדול של עובדי רשות השידור שיש להם ניסיון.
"עשו פה מהלך חשוב, אפילו ברמה הסמלית, שלא לקחו בהתחלה את עובדי רשות השידור הישנה אלא התחילו לקחת אנשים ממקומות אחרים, ועכשיו לאט לאט מצרפים את אנשי רשות השידור הישנה. עם כל הצער על עובדי רשות השידור, הם עבדו במקום שהייתה בו תרבות ארגונית רעילה. אני לא אומרת שזו אשמתם, אבל היה חשש מאוד גדול שאם יעתיקו את כולם כקבוצה אחת של המייסדים, התרבות הארגונית תעבור איתם. לכן יש היגיון בהליך הזה שלוקח קודם אנשים ממקומות אחרים, ומעביר את עובדי רשות השידור אחד-אחד".
 
ועדיין התוצאה תהיה המשך השיבוט התקשורתי ויצירת גוף שהוא העתק של גל"צ וערוץ 2.
"יש פה התלבטות. יש הררים של כתיבה אקדמית על הנושא של איזון בשידורים ציבוריים, והמסקנה היא שהדבר היחיד שיכול להביא לפלורליזם בשידור זה מינויים פלורליסטיים. הכוונה היא לא לחוק שאומר שהתאגיד ישדר באופן מאוזן וכולי, אלא פשוט מינויים שונים של גברים ונשים, אשכנזים ומזרחים, מרכז ופריפריה, דתיים וחילונים וכן הלאה.

"אז מצד אחד ברור שהדיון על המינויים השונים הוא מאוד חשוב, אבל מצד שני יש פה גוף שצריך תוך זמן קצר לעבוד בפול-גז. כשזה המצב, אין להם ברירה אלא לקחת אנשים עם ניסיון, כלומר אנשים שקיימים כיום בשוק.

"בנוסף, הבחירה למנות בחור כמו יאיר שרקי לכתב הפוליטי זו אמירה מאוד חזקה. גם המינוי של אלעד טנא, שהגיע מ'מקור ראשון', לראש חטיבת הדיגיטל של התאגיד שכבר אפשר לראות ניצנים של הפעילות שלה ברשת, זה דבר מאוד משמעותי. ההקמה של התאגיד היא אירוע בסדר גודל היסטורי, וצריך לתת להם את 'מאה ימי החסד' הראשונים להתארגן ולהתקדם, ואז לראות מה יצא מזה".

מוטי שקלאר, שכיהן בעבר כמנכ"ל רשות השידור ועד לא מכבר שימש כיו"ר ערוץ 20, מסכים לניתוח המציאות העולה מדבריה של ד"ר שוורץ-אלטשולר. "בכל מקום שיש בו אי-ודאות אנשים הולכים על הדבר המוכר והישן, זה נותן ביטחון. לכן כשבונים תאגיד חדש, קל להתפתות לבנות אותו עם הנוסחה המוכרת והאנשים המוכרים".

אלא שבניגוד לשוורץ-אלטשולר, שקלאר פחות אופטימי ביחס לתוצאות של המהלך הזה. "אני לא בקי בשמות של מי שמונו לתפקידים בתאגיד, אבל אם איישו את עמדות מנהלי הביניים באותם אנשים מוכרים, אז הם גם יצרו את אותם תכנים שכולנו מכירים. אם מכירים בכך שהחברה הישראלית השתנתה ושהיא רוצה להתחבר לתכנים עמוקים ומורכבים יותר, וזה תפקידו של השידור הציבורי, אז צריך לחפש אנשים שאלו המטרות שלהם. בסופו של דבר מה שיוצר את הטלוויזיה זה האנשים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg