ראשי » חדשות » בארץ

אלי ויזל ב-2012: "לא רוצה להיות הניצול האחרון שימות"

בראיון שנערך לפני ארבע שנים, הודה הסופר וחתן פרס נובל לשלום שתפקיד שורד השואה היחיד שנותר בחיים מפחיד אותו. "אני יודע שהדור שלי הוא מעין זן נכחד. אנחנו פחות ופחות", הוא הודה. "הילדים יהיו היורשים שלנו, ויהיו עדים בתורם"

לפני ארבע שנים, העניק אלי ויזל, הסופר וחתן פרס נובל לשלום שהלך לעולמו היום (שבת), ראיון מרגש לדיילי ביסט, בו התייחס להתמעטות ניצולי השואה. "ביום מן הימים הניצול האחרון ייעלם. אני לא רוצה להיות אותו אחד", הוא אמר בכנות. "בגלל שהרעיון של להיות האחרון, עם כל הזיכרונות, וכל הרעיונות שדוברו או לא דוברו, והמילים - אני לא רוצה להיות אותו האחד".

עוד כותרות ב-nrg:
 - בסביבת בנט נגד ליברמן: המחבלים לא מורתעים
 - הפתרון של משפחת העצני: פירוק הרשות
 -  כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

במעין מונלוג פרידה מרגש, נשא באותו ראיון מרגש את תמצית עקרונותיו על השואה, ועל השליחות של חייו: "הקדשתי את חיי לעיקרון ולאידיאל של זיכרון, והנצחת הזיכרון. אני יודע שהדור שלי הוא מעין זן נכחד. אנחנו פחות ופחות. אך מצד שני, אני חושב שהילדים יהיו היורשים שלנו. בנוסף, אני מורה, אני מדבר עם התלמידים שלי, אני מאמין שלהקשיב לעד הופך אותך לעד בתורך".
 
בראיון התייחס לנאום שנשא באו"ם כמה שנים לפני כן על השואה. "הכותרת לשיחה שלי היתה 'האם העולם ילמד אי פעם?' ואני הבאתי להם תשובה מאוד מוחלטת: 'לא. הוא לא ילמד. בגלל שהוא פשוט לא למד'". הוא המשיך ואמר כי "העולם לא למד מפני שאחרת לא הייתה מדינה בשם רואנדה או סוריה כיום, וילדים במאות ובאלפים לא היו מתים מרעב ועוד; על כן אני למד שהם לא למדו מספיק".
 
איש השלום אף התייחס למצב הקשה בסוריה וסיפר על ביקור במוזיאון השואה בוושינגטון בו שאל את המשתתפים בהרצאתו "מה לגבי סוריה כיום? במקום הזה אני שואל את השאלה. כאן. אתם יודעים טוב מאוד שהדבר הרע ביותר שבני אדם עשו אחד לשני יכול היה להימנע. זה יכול היה לקרות, זוהי חלק מהטרגדיה. יש לנו את סוריה, אנשים מתים מידי יום. למשך 14 חודשים, אנשים מתים, והורגים אחד את השני בסוריה, ואנחנו לא אומרים כלום".

לא רק העולם היהודי מבכה את לכתו של העיתונאי, הסופר וניצול השואה המפורסם בעולם, אלי ויזל, עם פטירתו היום בניו יורק, בחיק משפחתו. מיליונים רבים בעולם, פעילי זכויות אדם, אנשים שהיו בעבר פליטים, וגם סתם אנשים שקראו את כתביו, או שמעו אותו נואם בלהט. אלי ויזל היה אחד המנהיגים היהודיים המוכרים והמוערכים, אשר היה למעין קונצנזוס בקרב כל הזרמים ביהדות, בישראל ובעולם.

הוא הרבה לדבר ולכתוב על נושאים יהודיים, ואילו דווקא בשנים האחרונות, בהם היה חולה ותשוש, המשיך לטעון טענות ולהעביר מסרים שהפכו הערב לצוואתו האחרונה.
 
לפני כשנה, במהלך הענקת מלגות מטעם זוכה פרס "בראשית" ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, אמר ויזל כי "אנו מאמינים שלהיות יהודי הוא לא רק עניין שנקבע בלידה. אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו, עם עצמנו. זה לא אומר שיהודי הוא טוב יותר ממישהו אחר. זה פשוט אומר, שבגלל שאני יהודי, אני צריך לעשות משהו עם ה'יהודיות' שלי. זה היהודי שבי שפעול למען זכויות אדם... היהודי שלי הוא שמאמין שגזענות היא דבר מטומטם. לא רק רשע, אלא מטומטם".


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg