נוף לים ב-400 שקל: הפתרון המקורי ליוקר המחיה

עמית ג'קסון מתגורר כבר חצי שנה באוטו שלו. על שפת הכנרת שבה קבע את ביתו בשבועות האחרונים, הוא מספר ל-nrg על החלטתו: "לא רציתי לבזבז את החיים בעבודה אלא למלא אותם בחיים"

יאיר קראוס | 4/7/2016 19:16
תגיות: מכונית,כלי רכב,נוודים,יוקר המחיה
עם נוף לכנרת ובתקציב חודשי של 400 שקלים בלבד לחודש: עמית ג'קסון בן 25 מגבעת שפירא שבעמק חפר, מתגורר כבר כחצי שנה בכלי הרכב שלו. על שפת הכנרת שבה קבע את ביתו בשבועות האחרונים, הוא מספר ל-nrg על חיי הנוודות הארעיים שאותם הוא מתאר כחסכוניים ומלאי עניין. "אני לא חי ברכב מתוך מרדנות או כדי להוכיח משהו אלא רק מתוך הרצון שלא להיות כבול לארבע קירות ובאמונה שמי שרוצה לחיות את החיים עצמם צריך לעשות הכל כדי להגשים אותם", מספר עמית.

עוד כותרות ב-nrg:
משלוח טורקי ראשון נכנס לרצועת עזה
ביקורת באוגנדה על רה"מ: "צריך לשלם פיצויים"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אז איך מגשימים את "החיים עצמם" לפי שיטתו? הופכים את כלי הרכב האישי לדירה ניידת. "לפני שעברתי לגור ברכב שלי עבדתי כמדריך נוער ביישוב ליד חדרה ונהניתי מהעבודה שלי, אבל בשלב מסוים הבנתי שאני עובד יותר מאשר אני חי", סיפר ג'קסון. "לא רציתי לבזבז את החיים בעבודה אלא למלא אותם בחיים, ולכן אני עובד היום רק בשביל לחיות, וכשאני זקוק לכסף אני אחת לחודש מוצא עבודה ליום או יומיים, מרוויח 400 שקל ומזה אני מצליח להתקיים במשך כל החודש. זה מספיק לי בשביל לחיות. ההוצאות שלי מאוד נמוכות" הוא מעיד.
 
צילום: גיל אליהו/ ג'יני
''אני עובר במקומות קרובים לנחלים ולחופי הים''. עמית ג'קסון בבית הנייד שלו. צילום: גיל אליהו/ ג'יני

איך אפשר להתקיים מסכום כל כך נמוך לחודש שלם?
"האוטו שלי לא נמצא בתנועה יותר מ-10 דקות בכל יום ולכן הוצאות הדלק אינן משמעותיות. אני נוסע בדרכים וכשרואה משהו או מישהו מעניין אני יוצא החוצה ונשאר שם לדבר איתו וגם להעביר את הלילה. היו ימים שלא הייתי באוטו בכלל והיו ימים שלא יצאתי מהרכב ופשוט ישנתי על המיטה שהכנתי. זה תלוי במזג האוויר ובמקום שבו אני נמצא. אני לא חי לפי שגרה".

סעיף ההוצאות המרכזי בחיי רווק ממוצע הוא האוכל, אך במקרה של עמית הוא מספר על פתרון מקורי להתמודדות עם ההוצאה הכספית המשמעותית. "יש הרבה מאוד אוכל בעולם ובעיקר בארץ. כמו לדוגמא בצבא שזורק המון, המון אוכל", מסביר ג'קסון. "קרה כמה פעמים שהלכתי לבסיס צבאי וביקשתי אוכל מהמטבח והביאו לי אוכל טוב וטעים שעומד להיזרק. זו לא גניבה אלא אפילו מצווה", הוסיף.
  
צילום: גיל אליהו/ ג'יני
''האוטו לא נמצא בתנועה יותר מ-10 דקות בכל יום''. ג'קסון. צילום: גיל אליהו/ ג'יני

"אני גם הולך לחדרי אוכל בבתי מלון ומעמיס צלחת מאוכל שאחרי הארוחה לאורחי המלון היה אמור פשוט להיזרק לפח. אנחנו אלה שבוחרים בכל פעם לקנות אוכל חדש ולא להשתמש באוכל שעומד להיזרק והוא עדיין טוב", סיפר.

ג'קסון מסביר כי הוא לא מנסה לשנות את העולם או לקרוא לכולם לחיות כמוהו אבל רוצה להביא לשינוי אחד קטן: "הדבר הכי עצוב הוא לראות את רשתות השיווק זורקות את כל המאפים והלחמים בסוף היום. זה ממש לא מובן והתירוץ של פחד מתביעות של אנשים שאולי האוכל יפגע בהם לא הגיוני. מה כבר יכול להתקלקל בלחם? המון אוכל במדינה נזרק מדי יום וצריך לחוקק חוק שיחייב למסור את האוכל למי שזקוק לו ולא לזרוק לפח".

ההחלטה לעזוב את בית ההורים ולעבור לכלי רכב המיוחד שסידר לו הייתה מעט מורכבת. ג'קסון סידר בחלק האחורי של האוטו המסחרי הקטן מיטה נוחה, אמו עזרה לו לתפור וילונות נאים ואביו בנה איתו גג לאחסון שקובע מעל הגג. מיכל מים גדול שהוא ממלא בתחנות דלק לאורך הכבישים מספק לו מי שתייה ומקלחת קרירה: "ההורים והאחים בגדול תומכים בי ואומרים שכל עוד אני מאושר ושמח אז הם איתי".
  
צילום: גיל אליהו/ ג'יני
''בשלב מסוים הבנתי שאני עובד יותר מאשר אני חי'', ג'קסון. צילום: גיל אליהו/ ג'יני

מהם המקומות שאתה בוחר לגור בהם בכל פעם?
"אני מאוד אוהב מים. במשך שלושה חודשים גרתי במדבר ליד מקור מים ואני עובר במקומות קרובים לנחלים ולחופי הים. גרתי בשבועיים האחרונים ממש על החוף בכנרת והחלטתי שאני רוצה עכשיו לגור מעל הכנרת ולראות את כולה. כשנמאס לי אני עולה על האוטו וממשיך למקום אחר. אני לא מתכנן כלום ולכן הכל זורם בחיים שלי. מתי אחליט לצאת מהאוטו ולחפש בית קרקע? כשארגיש שהגיעה העת לעשות זאת".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך