2 רופאות - ואין מיטות: שיקום הילדים במצב עגום
דו"ח של הכנסת חשף את מצבו העגום של השיקום הרפואי לילדים ונוער: מספר המיטות ירד בכמחצית כשמספר המטופלים עלה ברבע, בכל הארץ מרכז ייעודי אחד, ומשפחות בפריפריה מוותרות על שיקום בשל עלויות הנסיעה והלינה. "זו אפליה גיאוגרפית לא חוקית"
מספר מיטות השיקום לילדים ולנוער בישראל ירד בכמחצית, בעוד מספר הזקוקים לשיקום עלה בכרבע. בישראל רק שני רופאי ילדים המתמחים בשיקום, אין מרכזי שיקום בפריפריה, והורים מוותרים על שיקום ילדיהם בשל המרחק. הנתונים הקשים האלה עולים מדו"ח מרכז המחקר של הכנסת, שהוזמן על ידי הוועדה לזכויות הילד והוצג היום (יום ב') בוועדה.עוד כותרות ב-nrg:
מיידי אבנים ומפירי סדר: נחשף נוהל חדש לפתיחה באש
הבחירה של ליברמן: בכירים לשעבר במפלגתו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדו"ח מציג תמונה עגומה בכל הנוגע לשיקום רפואי לילדים ולנוער בישראל. על פי הנתונים, בשנת 2014 היו 68 מיטות אשפוז בישראל לעומת 129 מיטות בשנת 2005 – ירידה של 47 אחוז. כמו כן, בשנים 2013-2000 גדל מספר הילדים ובני הנוער שנזקקו לשיקום ב-24 אחוז.
''אין מספיק רופאי שיקום. שנה וחצי אני מנסה לגייס ולא מצליח''. בית החולים סורוקה.
צילום: יהודה לחיאני
בישראל שלושה מרכזי שיקום בלבד, שניים באזור המרכז ואחד בירושלים – אלין, שהוא המרכז הייעודי היחיד בישראל לילדים ולנוער. בכמה מוקדים בפריפריה ניתנים שירותי שיקום חלקיים בלבד. הדו"ח מצביע על כך שהפגיעה קשה במיוחד בפריפריה: מיקומם של מוסדות השיקום מאלץ את בני המשפחה להוציא סכומים גבוהים על נסיעות ולינה, דבר שפוגע בפרנסת המשפחה ומקשה על שגרת החיים. לפי הדו"ח, מחיר לילה אחד במרכזים לבני משפחה שמבקשים לשהות לצד ילדיהם הוא 650-160 שקל.
נוסף על המחסור במסגרות שיקום לילדים ולנוער באזורי הפריפריה, קיים מחסור גדול מאוד בכוח אדם שמומחיותו היא שיקום ילדים ונוער: בישראל יש רק שתי רופאות שהן בעלות מומחיות כפולה ברפואת ילדים וברפואה שיקומית.
בפתח הדיון ציינה יו"ר הוועדה, חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (כולנו): "אין למעשה מרכזי שיקום לילדים בצפון ובדרום, וגם המרכזים היומיים הם במתכונת מצומצמת. אנחנו כאן כדי להבין איך אנחנו יוצרים שוויון גם לילדי הפריפריה, איך נותנים את המענה לשיקום הנדרש להם ואיך אנחנו מונעים את המצב שבו הורים מוותרים על שיקום בגלל המרחק. יש צורך להיערך מחדש בכל נושא השיקום".
ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, השיבה: "כל מה שאמרת נכון. אנחנו מגבשים תוכנית רב-מקצועית רחבה שתרכיב כמה פרמטרים, הן לגבי מיפוי והן תשתיות. בתי חולים לאשפוז מלא, שיקום בקופות החולים או בבית". היא ציינה כי המשרד פועל להגדיר את מקצוע השיקום "התמחות בתנאים משופרים", וכך למשוך רופאי ילדים להתמחות בתחום. "אין חוסר בשום מקצוע בריאות במדינה ולא יהיה, אך יש חוסר בצפון ובדרום לעומת המרכז. יש קושי לשמר את כוח האדם בפריפריה", היא הוסיפה.
''גם המרכזים היומיים הם במתכונת מצומצמת''. יו''ר הוועדה, ח''כ שאשא ביטון.
צילום: דוברות הכנסת
שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי לגבי הצפון, יש למשרד שתי תוכניות: אחת היא להקים מרכז שיקום אשפוזי בבית החולים פוריה בטבריה, וכן מרכז לטיפול יום בכרמיאל. "יש צורך בכך ונעשה ככל שניתן. מדיניות משרד הבריאות בכל תחום, כולל בשיקום, הינה להתחיל בפריפריה", אמר.
ד"ר, יולי טרגר, מנהל מחלקת שיקום בבית החולים סורוקה בבאר שבע ויו"ר האגודה לרפואה פיזיקלית ושיקום, אמר: "יש צורך עז במקומות לשיקום ילדים כהגדרה נפרדת. יש גם צורך במיטות שיקום. אנחנו מתחילים לבנות מרכז שיקום וחושבים גם על יחידה לשיקום ילדים". לדברי טרגר, "יש חשיבות להתחלת שיקום מוקדם ועל כך שזה קורה בבית חולים. אין מספיק רופאי שיקום. שנה וחצי אני מנסה לגייס רופא שיקום ולא מצליח".
עורך הדין גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח היה חריף יותר בדבריו בדיון: "השיח של הפערים הוא שיח חשוב, אך לא צריך לפחד להשתמש במילה אפליה. יש פה אפליה גיאוגרפית שהיא לא חוקית ולא תקינה. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את המדינה לתת את השירות הזה בצורה שוויונית לכל תושבי המדינה, במרחק ובזמן סבירים. צריך לראות שאוכפים את הדברים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם