היסטוריה: גשושית חלל הגיעה לכוכב הלכת צדק
"ג'ונו" של נאס"א השלימה מסע בן חמש שנים למסלולו של הכוכב הגדול ביותר במערכת השמש. מטרתה של החללית הראשונה שהגיעה לצדק היא לחקור כיצד הוא השפיע על צמיחתם של חיים בכדור הארץ
גשושית החלל "ג'ונו" של סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) עשתה הבוקר (יום ג') היסטוריה כשהשלימה מסע של חמש שנים למסלולו של כוכב הלכת צדק (יופיטר). לפי הסוכנות, מטרת הגשושית לחקור את מקורותיו של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש וכיצד הוא השפיע על צמיחתם של חיים על כדור הארץ.עוד כותרות ב-nrg:
כתב האישום חשף: חוב כספי מנע פיגוע קשה יותר
בגלל סערת אסתי וינשטיין: נדחה כנס גדול בגור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הגשושית הייתה צריכה להפסיק את פעילותו של אחד המנועים כדי להאט לקראת ההתקרבות לכוכב הלכת ו"להיתפס" בכוח הכבידה שלו. סדרה של אותות ששודרו מרכב החלל אישרו כי התמרון בוצע בהצלחה כפי שתוכנן. הדבר הוביל לקריאות שמחה שפרצו בחדר הבקרה של נאס"א בפסדנה, קליפורניה.
(צילום: נאס"א, רויטרס)
מדעני החלל מתכננים להשתמש בכלי החללי כדי לחקור את עומקו של צדק. הם סבורים כי המבנה והכימיה של תוכו – יש בהם תשובות לשאלה כיצד העולם נוצר לפני מיליארד וחצי שנים. עד כה, שום רכב חלל לא עבר קרוב כל כך לצדק, שהקרינה שלו יכולה להשמיד אלקטרוניקה בלתי ממוגנת. לפי חישוב מסוים שנערך, הכניסה למסלולו של צדק חשפה את "ג'ונו" – הממוגנת בטיטניום – לכמות קרינה השווה למיליון קרני רנטגן מתחום טיפולי השיניים.
כעת מסתובבת הגשושית במסלול אליפטי סביב הכדור, שנדרשים מעט יותר מ-53 ימים להשלימו. השבתה של מנוע רקטי נוסף באמצע אוקטובר יקצר את פרק הזמן להשלמת המסלול לשבועיים בלבד – ואז יתחיל החלק האמיתי במחקר.
מנוע נוסף יושבת באוקטובר, אז יחל המחקר הממשי. דגם של הגשושית ''ג'ונו''.
צילום: EPA
חלק זה יכלול התקרבות חוזרת ונשנית למרחק של אלפי קילומטרים ספורים מעל העננים בכדור. בכל התקרבות ייעשה שימוש בשמונה מכשירים ובמצלמה כדי לחדור את השכבות הרבות של הכדור, למדוד את הרכבו, הטמפרטורה שלו, תנועה ותכונות נוספות.
אחד הדברים שירצו המדענים לגלות יותר מכל הוא כמות החמצן בצדק – ותשובה זו תימצא במים. "כמות המים על כוכב צדק אומרת לנו המון על המקום שבו הגדור נוצר בתחילתה של מערכת השמש", הסבירה המדענית קנדי הנסן. "אנו סבורים שצדק לא נותר במקום שבו הוא נמצא כיום, ואם הוא נותר רחוק יותר או קרוב יותר – זה אומר לנו הרבה על מערכת השמש".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם