מסתמן: שופטי בג"ץ לא יתערבו בהסכם הפיוס
השופטים דנו בעתירות שהוגשו נגד הסכם הפיוס עם טורקיה, וטענו כי הם שוקלים שלא להתערב בנושא. השופט הנדל: "יש תחומים שנתונים לעמדת הממשלה". אחד העותרים: "ההסכם בלתי מתקבל על הדעת"
בג"ץ דן היום בבוקר (ג') בשלוש עתירות שהוגשו על ידי שתי משפחות שכולות וקבוצות של פעילי ימין, לגבי הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה. בעתירות, שהוגשו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הקבינט, נטען כי יש לבטל את ההסכם כל עוד טורקיה לא מתנתקת מהחמאס וישראל מבטלת את הפיצויים למשפחות משתתפי משט המרמרה. בתום הדיון ציינו השופטים, ניל הנדל, סלים ג'ובראן ואורי שהם, כי הם יגיעו להחלטה בנושא רק בעוד מספר ימים.עוד כותרות ב-nrg:
- מתקפה על לפיד בשל זניחת השוויון בנטל
- המשרד להגנת הסביבה: הפחתנו זיהום בחיפה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השופטים ציינו במהלך הדיון כי הסיכוי להתערבות של בית המשפט בנושא נמוכה, מפני שהוא אינו נוטה להתערב בהסכמים מדיניים. השופט הנדל קבע כי "יש תחומים שהם באופן מובהק נתונים לעמדת הממשלה. אין לי עמדה כשופט לגבי ההסכם, ובשביל זה יש בחירות פעם בכמה שנים. אין ספק שהטיעונים האלה מענייניים ומעוררים מחשבה, אבל בית המשפט לא יגבה אותם. זו תפקידה של הממשלה. התפקיד של בית המשפט אינו לשבת בכל תחום ולומר את דעתו".
בנוסף, השופט שהם טען אחריו כי "אנחנו לא נכנסים לנעליים של הממשלה. כל אחד יכול לבוא ולטעון נגד, אבל לאן זה יוביל אותנו?".
העותרים, מצידם, הסבירו את התנגדותם הנחרצת להסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה, שאושר בשבוע שעבר על ידי הקבינט. עו"ד ניצנה דרשן לייטר, המייצגת את ארגון "שורת הדין", טענה כי "ההסכם בלתי מתקבל על הדעת. רוב הפיגועים שקורים היום ניתן לשייכם לחמאס. הפיגועים האחרונים, שבהם נרצחו הלל אריאל ומיכי מארק, קשורים לארגון. הממשלה מתעלמת ונכנסת להסכם בעיניים עצומות".
עוד אמרה דרשן לייטר כי "החמאס פוגע במדינת ישראל, והמדינה עשתה מאמצי אדירים להוציא את הארגון מחוץ לחוק. בזמן שברחבי העולם חמאס הוכרז כארגון טרור, מצא מנהיג החמאס מקלט בטורקיה. טורקיה אימצה את החמאס לקירבה. עכשיו, מדינת ישראל מוכנה לקבל את העובדה שהחמאס ימשיך להישאר בן טיפוחיה של טורקיה. זהו מדרון חלקלק".
עו"ד שרון אבני, בשמו של לוחם שייטת שהגיש את אחת העתירות, טען כי "אם לא היה בהסכם מימון מחבלים לא היינו מגישים את העתירה. כמו שלא עולה על הדעת לאשר הסכם מדיני הכולל סחר בסמים ונשים, כך גם תגמול פעילי טרור לא צריך להילקח בחשבון. הסעיף הראשון של ההסכם כולל התחייבות הממשלה לשלם פיצויים למשפחות השכולות מהמרמרה וזה מצמרר. הדבר עומד בסתירה לחוק מימון הטרור.
"בנוסף, אחד המניעים לאישור ההסכם הוא הרצון לפתח את שוק הגז הטבעי והייצוא שלו לטורקיה. ראש הממשלה אמר כי ההסכם פותח שיתוף פעולה כלכליים ואנרגטיים בנושא הגז. בעינינו מדובר בניגוד עניינים ושיקולים זרים".
עו"ד איתמר בן-גביר, המייצג את תנועת "עוצמה לישראל", מסר כי "המחבלים (ממשט המרמרה) לא הצליחו לבצע את זממם, אבל המדינה אמרה שאין מחלוקת שהם באו לפגוע ולעושת לינץ', שהיו בידם אלות ובקבוקי תבערה. השאלה העקרונית אם בית המשפט יאפשר להם לצאת מזה. אני מצטט את השופט רובינשטיין, שאמר שידוע לכל שבית המשפט לא נוהג להתערב בענייני החוץ של מדינת ישראל, אך עם זאת ישנם מקרים חריגים שבית המשפט נדרש לשקול בהם שיקולים מדיניים. כאן אין מנוס מהתייחסות מהותית של בית המשפט".
בן-גביר פנה לשופטים ושאל כי "מה חושב לעצמו מחבל פוטנציאלי, ששומע על פיצוי לבני משפחות המחבלים? אם לא היה פיצוי לא הייתי מגיש את העתירה. לשלם 21 מיליון דולר זה לא סביר, פוגע במדינת ישראל ויורק בפרצוף של לוחמי השייטת שלחמו בשביל כולנו. מה חושב חייל צה"ל, שעבר לינץ', על ההסכם? הפילו אותו הסיפון, ומי שהפיל אותו מקבל ממדינת ישראל מליוני דולרים. לא סביר לשלם כסף למי שבא לפגוע".
אתמול דווח ב-nrg כי בעקבות שלוש העתירות לבג"ץ נגד הסכם הפיוס ישראל טורקיה, הגישה פרקליטות המדינה את עמדתה, הדורשת לדחות על הסף את העתירות מאחר שמדובר בפעולה מדינית מובהקת ולא שיפוטית. בתשובת הפרקליטות נחשפים פרטי ההסכם עם טורקיה: בין השאר נחשף כי הטורקים יוכלו להעביר כספים לבנקים בעזה באופן חופשי.
הפרקליטות טענה כי "מדובר בהסכם מדיני. הנושא עמו תועלות בטחוניות-מדיניות, שאין בית משפט זה נוהג להידרש לשכמותן, קל וחומר להתערב בהן. זאת לא רק בשל היעדר כלים מתאמים אלא גם ובעיקר בשל אופי הסמכות והאחריות המסורה לרשות המבצעת בעניין זה".
אקו"ם