
עשור אחרי: המלחמה מתבררת כמוצלחת ביותר
הנפגעים הישראלים והדוח של וינוגרד הביאו לתחושות הפסד, אבל מבט של עשור מציג תמונה שונה. השקט היחסי שנשמר בצפון הוא תוצאה ישירה למהלומה שהנחית צה"ל על לבנון, ואפילו נסראללה כבר הודה שטעה כשיצא לפעולת החטיפה
זו הייתה המלחמה הארוכה ביותר שידעה ישראל מאז מלחמת העצמאות, והראשונה בה הפך העורף חזית. למרות האכזבה הציבורית ותחושת ההפסד, עשר שנים לאחר הקרבות הקשים בבינת ג'ביל ומרון א-ראס, אפשר לומר שיש הישג במלחמה ההיא על אדמת לבנון, ולא רק החמצה.עוד על מלחמת לבנון השנייה ב-nrg:
• בכנסת ובכלא: איפה המנהיגים של מלחמת לבנון
• מצעד הגנרלים: איפה מפקדי מלחמת לבנון השנייה
• קללה או ברכה: איך ייצא חיזבאללה מהבוץ הסורי?
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
יש מי שסבור במערכת הביטחון כי חלק אחד חסר בתמונה הכוללת במלחמה מלבנון של קיץ 2006 - הניצחון הישראלי. לפחות על פי התחושה ברחוב, האזרח הפשוט, ואיתו גם מנהיגי ציבור לא מעטים, סבורים כי את המלחמה הזו סיים צה"ל כאשר ידו על התחתונה. עם התחושות של התושבים שירדו אל המקלטים בעורף המופגז קשה להתווכח, והמחסור במחסני החירום של כוחות המילואים היה חמור ומקומם כל כך.

מעבר לתחושות, הנתונים מדברים בעד עצמם. 44 אזרחים, ו-121 חיילים שנהרגו ועוד למעלה מ-2,500 בני אדם נפצעו. דו''ח ועדת החקירה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד והמסקנות האישיות נגד ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ שקבע כי הם כשלו בתפקידם הוסיף לתחושה שאת המלחמה הזו ישראל הפסידה. ובכל זאת, בחלוף עשור, ייתכן כי בתוצאות המלחמה אפשר למצוא נקודות חיוביות.
בשבוע שעבר, בכנס על מוכנות העורף של רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, התבטא ח"כ עמיר פרץ ואמר כי העובדה שהוא עומד על הבמה, ואילו מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, נמצא בבונקר ונואם תחת מעטה חשאיות היא הוכחה להישג הצבאי של ישראל. יש בדברים האלו לא מעט צדק ועובדה אחת - ארגון הטרור הלבנוני שומר על שקט יחסי בגבול.
עריכה: דניאלה רדין
כבר בחודש אוגוסט 2006, למען האמת, שידר מנהיג חיזבאללה מסר אותו שמעו וראו, אבל כנראה לא הפנימו וקיבלו כל כך בישראל, אולי גם בכוונה תחילה. האיש החזק בארגון אמר בקולו במהלך ראיון לטלוויזיה הלבנונית, אחרי שהגיע להשיג אדיר מבחינתו והכניס את ישראל לטירוף מערכות וסחרור מוחלט, כי אילו היה יודע שחטיפת אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל תוביל לתגובה חריפה כל כך מצד ישראל, לא היה מוציא אותה אל הפועל: "לו הייתי יודע שפעולת החטיפה תוביל לתוצאה כזו, לא היינו מבצעים אותה".
המחלוקות הקשות שנחשפו בין דרגי הפיקוד הבכיר בתוך הצבא והמטה הכללי עצמו, והטינופת שצפה לאחר המלחמה וגם במהלכה בין מפקדים בשטח ובמטה, לא עשו טוב לצבא ולמלחמה הזו, וחלקם עוד לא תוקנו עד היום. "אחרי שהאבק שקע ולמדנו טוב יותר את האופן שבו הפעלנו את הכוח והאופן שבו אוגדה 91 תפקדה. אחרי שנרגענו מההיסטריה הציבורית ובחינה מקצועית, אנחנו לא צריכים חוות דעת של שופטים", אמר הרמטכ"ל גדי איזנקוט לפני כשנה בטקס הפרידה מגל הירש, מפקד האוגדה המושמץ במלחמה, ומי שהיה במילואים סגן מפקד מפקדת העומק.
על שתי ההתבטאויות האחרונות קשה לדלג ולערער. נסראללה מצד אחד מודה שלא היה פועל איך שפעל אילו היה יודע מה יהיו התוצאות, והרמטכ"ל אייזנקוט שפיקד חמש שנים על גבול הצפון לאחר המלחמה, יודע כנראה מדוע לא נדרשת חוות דעת של שופטים. אפשר לשער גם למי הוא מתכוון, וניתן להסיק איזה השגות יש לו על מסקנות הציבור מהמלחמה. גם בארץ הארזים יודעים כי ככל שיטילו בעתיד חימוש כבד יותר על ישראל, כך יספגו גם בחזרה לא מעט.
את הערכות הצבא צריך לקחת בערבון מוגבל, ולמרות הסברה כי עימות בלבנון הוא רחוק, אירוע אחד בגבול יכול להדליק את הגזרה תוך רגעים ספורים. ראש אמ"ן, אלוף הרצי הלוי, נתן דוגמא לכך בסקירתו השנתית בכנס הרצליה, רק לאחרונה, כאשר תיאר את מתקפת חיזבאללה מחודש ינואר 2015 באזור הר דב, בה נורו טילי נ"ט על שיירה צה"ל וממנה נהרגו רס"ן יוחאי קלנגל וסמ"ר דור ניני. "באירוע הזה אני לא בטוח שחיזבאללה הבין את מלוא פוטנציאל הנפגעים שהיה כאן", טען הלוי. "אם היה מממש את הפוטנציאל, התגובה שלנו הייתה אחרת והתגובה שלו הייתה אחרת, והיום היינו מדברים על מלחמת לבנון השלישית".
ולמה נדרשת הדוגמה הזו? על מנת לנסות להכניס את הדברים לפרופורציות ראויות. נסראללה למרות כל מה שיגיד ויצהיר, ככל שיהיה חריף ובוטה, מאיים ולוחמני, וככל שיפעל נגד כוחות צבא, יעדיף שלא להוביל לנזק משמעותי. הוא לא רוצה באמת לחמם את גבול הצפון על רקע העובדה כי אנשיו נפגעים בקרבות עקובים מדם בסוריה. נסראללה יודע כי עימות נוסף יהיה קשה פי כמה לאנשיו, ולא רק לתושבי הצפון שיספגו טילים.
השקט בגבול הצפון נובע ללא ספק גם מפעילות כוחות הצבא לפני עשור, וזהו נתון שלא בטוח שאפשר להתעלם ממנו. למעט מספר הפרות של ירי רקטות וארבעה חיילים שנהרגו בגבול, מאז 2006 ישנו שקט יציב, ויותר מזה. כוחו של חיזבאללה גדל כמעט פי שלושה מבחינת כוח האדם שלו, וגם ביכולות הצבאיות שלו נרשם שיפור מתמיד, גם בזכות הלחימה בסוריה. בנוסף, גם מספר הטילים שיש לארגון הוא פי כמה וכמה ממה שהחזיק ערב חטיפת החיילים באזור זרעית, ואילו ירצה להפעיל כוח יוכל, אלא שכנראה ישנה משוואה שמפעילים נסראללה ואנשיו ובה הם מביאים בחשבון את מה שעשו כוחות צה"ל, ואת המחיר שישלמו בלבנון בעימות דומה.
בצה"ל למדו הרבה מאז והמודיעין והמטרות שמחזיקים לשעת כושר גדולים לאין שיעור ממה שהיה. המוכנות של הכוחות היא אחד הלקחים המרכזיים והתירוץ מלפני עשור כי הכשירות נפגעה בשל הפעילות האינטנסיבית ביהודה ושומרון והמחסור באימונים נעלמו. גם במציאות ביטחונית של עשרות רבות של פיגועים מאז חודש אוקטובר האחרון, גרף האימונים של זרוע היבשה מומש כפי שתוכנן מראש, כך לדברי מקור צבאי בכיר. עשור אחרי ובין לובשי המדים יש גם מי שמדברים בלא בושה על הישג משמעותי ואת המשבר מהקשים שידע חיזבאללה זוקפים לזכות ישראל. בצד השני של הגדר קשה להתכחש להרתעה שנוצרה. תוצאות המלחמה, למרות שלא היו מזהירות אולי בעיני חלקים בציבור, נתנו לארגון הטרור הלבנוני לא מעט סיבות לחשוב פעם נוספת לפני שיחליטו לפעול שוב מול ישראל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg