הילה גרסטל: "הפרקליטים הלכו לי על הראש"

השופטת בדימוס תוקפת שוב את ארגון הפרקליטים: "נעשה ניסיון למנוע פרסום של כל דו"ח, בצורות שונות". עוד הוסיפה: "נתקלתי בדמגוגיה ובדה לגיטימציה נגד הנציבות וכן כנגדי אישית. התנגדו למינוי שלי עוד לפני שהמינוי הובא לאישור הממשלה"

נטעאל בנדל | 13/7/2016 19:56
תגיות: הילה גרסטל,ארגון הפרקליטים,נציבות הביקורת על הפרקליטות
השופטת בדימוס הילה גרסטל ממשיכה למתוח ביקורת על התנהלות הפרקליטים: בדיון שנערך היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אמרה גרסטל כי "נתקלתי בדמגוגיה ובדה לגיטימציה, נגד הנציבות וכן כנגדי אישית. הייתה החלטה ללכת על הראש שלי באופן אישי".

עוד כותרות ב-nrg:
שואפים גבוה: בני נוער קונים עציצים ממסטלים
בשל איומים: שינוי במסלול מצעד הגאווה בב"ש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

גרסטל, שהודיעה לפני חודשיים על התפטרותה מתפקיד נציבת הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, אמרה את הדברים בדיון הוועדה בדרך מינוי הנציב ובאופן סיום כהונתו. זאת, סביב הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. לדבריה, "הכוח שבידי הפרקליטות רב מכוח השופטים, הם חורצים גורלות.
 
צילום: יוסי זליגר
''הכוח שבידי הפרקליטות רב מכוח השופטים, הם חורצים גורלות''. הילה גרסטל צילום: יוסי זליגר

"סוף סוף אני יכולה להביע את דעתי בצורה חופשית כאזרחית מן השורה", המשיכה. "לא הייתה לי את ההזדמנות הזו עד היום, כיוון שהייתי בשירות המדינה". גרסטל הוסיפה למתוח ביקורת נוקבת ואמרה כי "ארגון הפרקליטים התנגדו למינוי שלי עוד לפני שהמינוי הובא לאישור הממשלה. אף שכלפי חוץ הארגון טען שהוא מתנגד רק לתלונות הפרטניות, היה חוסר שיתוף פעולה לאורך כל השנתיים של קיום הגוף".

גרסטל המשיכה בדבריה הקשים כלפי הפרקליטות: "כאזרחית, חשוב לי שהפרקליטות תהיה חזקה ותעבוד ללא מורא ולא תנצל את כוחה הרב לרעה, או תמסור לציבור מידע לא נכון. הכוח שבידי הפרקליטות רב מכוח השופטים, הם חורצים גורלות". היא הוסיפה כי "ארגון הפרקליטים פגע באמון הציבור בפרקליטות".

למרות ההתנכלות שחשה מהפרקליטים, אמרה גרסטל כי "סלחתי ויצאתי מהמערכת. לא יזמתי את הקמת מערך הביקורת, נקראתי לדגל וביצעתי את מלאכתי נאמנה. על מנת שהביקורת תחזק את אמון הציבור, שמתי על עצמי כבלים שלא הייתי צריכה".


הצעת החוק על הנציבות: "לגוף מאוחד יש יתרונות"

עפ"י הצעת החוק הממשלתית הנרקמת בוועדת חוקה, הנציב ימונה על ידי שר המשפטים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לעומת זאת, לפי הצעת חוק בנושא מטעם ח"כ ציפי לבני, הנציב ימונה על ידי ועדה ציבורית. לבני אמרה כי היא מציעה שהוועדה הציבורית תהיה עצמאית, בדומה לוועדה שנקבעה בחוק השידור הציבורי.
 

צילום: דודו ועקנין
''הטענה שהמבוקר לא יכול להתמנות ע''י המבקר לא נכונה''. עו''ד רז נזרי צילום: דודו ועקנין

בנושא ההצעה לפצל את גוף הביקורת לשני גופים, אמרה גרסטל כי "דעתי היא שהפיצול לא נכון, לציבור ולא למבוקרים. לא נכון שיהיו שני מבקרים לפרקליטים. גוף אחד מקצועי, טוב יותר גם למדינה מבחינת משאבים. הנציב חייב להיות עצמאי ולפעול ללא מורא לא במינויו ולא בהפסקת כהונתו. הביקורת המערכתית לא מטרידה את הפרקליטות ולא את ארגון הפרקליטים".

השופטת בדימוס הוסיפה כי בתחילה, שיתפו הפרקליטים פעולה, "עד שיצא הדו"ח שהצביע על כשלים מערכתיים רבים, כשלים שלא שנויים במחלוקת. אז התחילה ביקורת על פרסום הדו"חות לציבור. נעשה ניסיון למנוע את פרסומו של כל דו"ח בצורות שונות. בפניה לשרה, לבית המשפט או אלי".

למרות התנגדותה למתווה המוצע, הביעה גרסטל את הסתייגותה ואמרה כי "אם ההצעה היא לשני גופים עצמאיים שיפעלו תחת שני נציבים, יתכן שזה רעיון לא רע. שניהם יהיו כשירים לכהונת שופט עליון עם מנגנונים אפקטיביים, תהיה ביניהם תחרות לאפקטיביות, נצא נשכרים מכך, אף שיש בכך סיכונים של השגת גבול ביניהם.
לגוף מאוחד יש יתרונות בכך שאתה מקבל פרספקטיבה שהתלונות אינן אישיות".

בהמשך הדיון העלו מספר חברי כנסת את חששותיהם מזהות הנציב החדש שימונה על ידי שרת המשפטים שקד. "לא כל המינויים של ועדות מקצועיות היו מוצלחים", אמר ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ בני בגין. "לעיתים המינויים מושפעים מאיזה עיתון או כתבה". בדומה לבגין, אמרה ח"כ יעל גרמן כי "אני מאוד חוששת מהתערבות פוליטית בהצעה הנוכחית. השארת המינוי בידי שר עלולה לפגוע בתביעה". לדברי גרמן, "אני מעוניינת להרחיק את הגורמים הפוליטיים ממינוי הנציב".

מי שהשיב לחברי הכנסת היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, שטען כי "120 חברי כנסת בוחרים את מבקר המדינה, אף שהוא מבקר אתכם. כך גם נציב תלונות הציבור על שופטים, נבחר ע"י ועדה שבה חברים שופטים שיבוקרו על ידו. כך שהטענה שהמבוקר לא יכול להתמנות ע"י המבקר, לא נכונה, זה מודל קיים.
 
צילום: פלאש 90
''לעיתים המינויים מושפעים מאיזה עיתון או כתבה''. ח''כ בגין צילום: פלאש 90

"אנו סבורים שהיועץ המשפטי לממשלה צריך להיות חלק מבחירת הנציב, על מנת לאזן ולשמור על עצמאות הוועדה, בדומה למבקר משרד ממשלתי שנבחר ע"י ועדה, ומנכ"ל המשרד חבר בוועדה שבוחרת אותו". נזרי לא התנגד להצעה שהנציב יהיה כשיר להתמנות לשופט בבית המשפט העליון. הוא הוסיף ואמר כי "המגמה שלנו היא להכניס לנציבות את מערכת התביעה הצבאית המבצעית, אלו שמגישים תביעות על פשעי מלחמה".

בעניין התביעה המשטרתית אמר נזרי, "יש הסכמה שהביקורת הפרטנית תבוצע גם על התביעה המשטרתית. אולם הביקורת המערכתית תהיה עצמאית".

היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, עו"ד יואל הדר, הציע להוסיף לחוק את ההסכמה של שרת המשפטים והשר לביטחון פנים כי מינוי הנציב יהיה בהסכמת השר לביטחון הפנים. עו"ד נזרי הופתע מההצעה וביקש מעו"ד הדר שהנושא יובא לדיון בדיונים הפנימיים, ולא יפתיע את הוועדה בהצעות שלא נדונו.

נזרי טען כי מבדיקה שערך, ההצעה לא מקובלת על שרת המשפטים. מאידך, הדר טען שבדיקה שלו מעלה שההצעה מתואמת בין השרים.

ח"כ בגין ביקש שהממשלה תבוא לוועדה בקול אחד. כדי להפיג את המתח שנוצר בדיון עבר בגין לסעיף שקובע את סיום כהונתו של הנציב ושאל, "האם יש למישהו התנגדות להמשך כהונתו של הנציב אחר פטירתו?".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך