רוב השמועות בוואטסאפ במבצע "שובו אחים" - נכונות

שנתיים לאחר סיום מבצע "שובו אחים" לאיתור גופות  שלושת הנערים שנחטפו, התפרסם מחקר שעוסק בהתפשטות השמועות בוואטסאפ בישראל באותה תקופה. 69% מהשמועות נמצאו נכונות

המחקר בוצע בזמן-אמת על מנת לנסות ולאתר את השמועות שהתפשטו בוואטסאפ בישראל, אך בעיקר לנסות ולאתר את מקורן, מסלול הפצתן ואת הגורמים המפיצים אותן. חוקרי המחקר מיפו 13 שמועות שונות ששותפו דרך האפליקציה במהלך כל ימי המבצע, ומצאו כי 69% מהשמועות נמצאו כנכונות, וכן שעיתונאים, אנשי צבא וכוחות חירום היו שותפים להפצתן במהלך המבצע.

המחקר בוצע על ידי תומר סיימון, סטודנט לתואר שלישי במחלקה לרפואת חירום, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופורסם בעיתון היוקרתי Computers in Human Behvior, בהנחייתם של פרופ' אבישי גולדברג וד"ר ברוריה עדיני.

"אנשים החווים אירועי חירום ולחץ מנסים להפיג את המתח על ידי חיפוש מידע אודות האירוע. מאחר ועל אירוע החטיפה הוטל צו איסור פרסום גורף, אשר מנע אף את פרסום קיומו של הצו, הציבור נעזר בשמועות על מנת להשלים את פערי המידע", דברי סיימון.

ממצאי המחקר מציגים כאמור, כי 69% מהשמועות נמצאו כנכונות, וכי עיתונאים, אנשי צבא וכוחות חירום היו שותפים להפצתן במהלך המבצע, הינם חריגים. מחקרים אחרים מהעולם מראים אחוזים נמוכים משמעותית של נכונות השמועות וכן הבדלים בנוגע לגורמים שהפיצו אותן. כמו כן, סיימון מציג במחקרו כי הציבור בארץ בחר להשתמש בוואטסאפ להעברת שמועות, שכן לעומת פייסבוק הוא נתפס באופן מובהק כפרטי יותר וההודעות המועברות בו נתפסות כאמינות יותר. המחקר מציג כי מעל 40% ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך ימי מבצע "שובו אחים".

"שמועות מהגדרתן הן פיסות מידע שלא ניתן לתקף את תוכנן בזמן-אמת, ובמיוחד כשקיים צו איסור פרסום, אך מאחר והן נתפסות כ'הגיוניות' ומשתלבות עם המציאות של הקוראים אותן, רבים מקבלים אותן כנכונות ומשתפים אותן הלאה. במהלך המבצע חלק מהשמועות הגיעו אף לקצינים ולחיילים שעסקו באיתור הנערים, וערערו את ביטחונם בנוגע לנחיצות פעילותם", מסביר סיימון.