אחרי ההפיכה: מצרים וטורקיה במסלול התנגשות
דיווחים בקהילה הדיפלומטית שלפיהם קהיר מנעה החלטה של מועצת הביטחון נגד המרד באנקרה עוררו מתיחות מחודשת בין שתי המדינות. בעת האחרונה נערכו ניסיונות גישוש בין הצדדים, וכעת נראה שהם נקטעט באיבם
עוד לפני ניסיון ההפיכה הכושל החלה טורקיה ליישם מדיניות חוץ חדשה, שבמסגרתה ביקשה להתקרב לרבות מהמדינות שעמן ניתקה את קשריה. כך למשל, הפיוס עם ישראל נערך במקביל לניסיון ההתקרבות מחדש לרוסיה ולשיקום הקשרים עם מצרים.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- טורקיה: הטייסים שהפילו את המטוס הרוסי נעצרו
- דאעש לקחו אחריות על הפיגוע בגרמניה
- המחבל מניס עקב אחרי דאעש באובססיביות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אמנם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הזהיר כי שיקום היחסים עם קהיר לא יהיה דומה לזה שנערך עם ירושלים, שכן המשבר קשור אישית במקבילו המצרי עבד-אלפתאח א-סיסי ובאופן עלייתו לשלטון בהפיכה שבה הודחו אנשי "האחים המוסלמים" – בני טיפוחיה של טורקיה - אולם בה בעת חודשו הקשרים בין המדינות ברמה מסוימת. "אין לנו בעיות עם העם המצרי", הצהיר ארדואן, "הבעיה עם מצרים היא עם הממשלה שלה, ובמיוחד עם השליט שלה".
נתק מוחלט? ארדואן וא-סיסי
צילום: EPA, AFP
במקביל, שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושוגלו ציין כי הוא מוכן להיפגש עם מקבילו המצרי בשביל לדון בקשרים הפוליטיים בין שתי המדינות, והוסיף כי קהיר מוכרחה לנקוט כמה צעדים "חיוביים" בכל הקשור לאסירים הפוליטיים במדינה. בהמשך הכחיש את הדברים, ואמר כי "אין בכך חדש". הוא הוסיף כי "המטרה שלנו אינה להעניש את העם המצרי, אבל אנו מציינים שמשהו פה לא בסדר".
אלא שכעת, עם כישלון המהפכה במדינה והמהלכים המדיניים שנלוו לה, נראה כי שתי המדינות שועטות אחת לעבר השנייה במסלול של התנגשות מוחלט.
בליל שבת, עם התחלת זרימת הידיעות מטורקיה על כישלון ניסיון הפיכה במדינה, החלה מועצת הביטחון לגבש הצעת החלטה לגינוי המרד. נוסח ההצעה, שבה תמכה גם ארה"ב, קראה ל"כל הצדדים בטורקיה לכבד את הממשלה הטורקית שנבחרה באופן דמוקרטי".
אך ההצעה נבלמה בידי חברה לא קבועה במועצה, מצרים, שלדברי דיפלומטים בכירים התנגדה לאשר אותה. לדברי דיפלומט שסירב להיחשף, מצרים התעקשה ש"אין זה מתפקידה של מועצת הביטחון לקבוע אם ממשלה נבחרה באופן דמוקרטי או לא", ועל כן ביקשה קהיר למחוק את הנוסח שהציעה ארה"ב.
ממצרים, אגב, הכחישו את הדברים. אלא שמכיוון שלצורך החלטה כזאת, הסבירו דיפלומטים, יש צורך בקונצנזוס, ההצעה נפלה.
בטורקיה, כמובן, לא קיבלו בחיוב את ההתפתחות הזאת. משרד החוץ הטורקי הודיע שלשום שהתנגדותה של מצרים להצעה נושאת "משמעות רבה". דובר המשרד, טנג'ו בילגיץ', אף עקץ את קהיר כשאמר שהתנגדותה היא טבעית – מכיוון שהממשלה המצרית עצמה עלתה לשלטון במסגרת הפיכה.
"זה טבעי לאלה שהגיעו לשלטון דרך הפיכה להימנע מלנקוט עמדה נגד ניסיון מרד שכוון נגד נשיאנו וממשלתו, שעלה לשלטון באמצעים דמוקרטיים", ציין בילגיץ'.
השאלה היא מה צפוי כעת ביחסי שתי המדינות. בטורקיה שרוי הממשל במצב רוח תוקפני במיוחד, ודואג לרמוס כל התנגדות פנימית – ולא בטוח שיהיה לו סבלנות לשמוע ביקורת חיצונית על מעשיו. הדברים ניכרים ברמזים הברורים מאוד ששיגרה אנקרה אתמול לארה"ב בכל הקשור לשאלת הסגרתו של מתנגדו של ארדואן, איש הדת פתוללה גולן.
מנגד, אינטרס ברור המחבר את שתי המדינות הוא הטיפול ברצועת עזה. בעוד שתנועת חמאס נחשבת בעלת ברית של אנקרה, שהתעקשה למצב אותה כנדבך מרכזי של הפיוס עם ישראל, במצרים מעוניינים להיכנס לעובי הקורה של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי ולספק רווחה לפלסטינים.
כמו כן, טורקיה מעוניינת לנתק את תלותה בשוק הגז הרוסי, ומצרים מסתמנת בשנים האחרונות ככוח עולה בתחום האנרגיה. מעניין לראות מה יקרה בחודשים הקרובים, ואילו מסרים יחליפו אנקרה וקהיר.
אקו"ם