תכנית בגל"צ תוקדש ל"משורר הנכבה" הפלסטיני
תכנית שעוסקת ב"טקסטים מכוננים של הישראליות" בתחנה הצבאית, תקדיש פרק למשורר הפלסטיני הלאומי. בין היתר תעסוק בשירו "תרשום אני ערבי", שבו נכתב: "אם אהיה לרעב, בשרו של הכובש יהיה לי למאכל"
המשורר הפלסטיני הלאומי במרכז תכנית בגלי צה"ל: הערב (ג') תשודר בתחנה הצבאית תכנית בהנחיית קובי מידן, שתעסוק במשורר מחמוד דרוויש ובשירו המפורסם "תרשום אני ערבי". השיר מציג את הנרטיב הפלסטיני שהתעצב אחרי מלחמת השחרור, אשר לפי הגדרת הפלסטינים נחשב לאסון ומכונה "נכבה".עוד כותרות ב-nrg:
"השחקנית": אמנות הפיתוי בצל המנדט
מחצית מתיקי השימוש בסמים נסגרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
באתר גלי צה"ל נכתב כי התכנית, הנקראת "מבוא ל", תעסוק בטקסטים מכוננים של החברה הישראלית: "ננסה להבין מה הפך את 'הוא הלך בשדות', 'מגש הכסף' ו'ירושלים של זהב' לנכסי צאן ברזל", נכתב, "נשאל באיזה אופן עיצבה מגילת העצמאות את זהות המדינה". כעת, פרסמו בגלי צה"ל, תעסוק התכנית בשיר שהפך לטקסט מכונן דווקא בתרבות הפלסטינית.
''כשהמשפחה חזרה היא גילתה שהכפר שלה נחרב, ועל חורבותיו הוקם קיבוץ אחיהוד''. רנאיים על מחמוד דרוויש
צילום: אריק סולטן ואיי.אף.פי
בשיר המדובר והשנוי במחלוקת נכתב, בין השאר: "תרשום! אני ערבי / יש לי שם ללא תואר. סבלני בארץ בה הכל חיים ברוגז. שורשיי היו מחופרים עוד לפני לידת הזמן / לפני תחילת העידנים / לפני האורנים ועצי הזית, ולפני שצמח העשב... האם אתה מרוצה ממצבי?".
בסוף השיר מופיעות מילים קשות יותר, שמביעות ביתר שאת את זעם הפלסטינים כלפי "האויב הציוני": "תרשום! אני ערבי. אתה גזלת את הפרדסים של אבותיי / ואת האדמה אשר עיבדתי / אני וכל ילדיי / ולא הותרת דבר לנו ולצאצאינו / מלבד האבנים האלה / אז האם השלטון ייקח אותן כפי ששמענו אומרים?
"לכן! תרשום בראש העמוד הראשון: אני לא שונא אנשים / ואינני פולש / אבל אם אהיה לרעב / בשרו של הכובש יהיה לי למאכל / היזהר / היזהר מהרעב שלי / מהזעם שלי".
בתכנית שהוקלטה אומר המרואיין, אלטייב רנאיים שעוסק בעיתונות ובשירה, כי "מדובר בשיר כועס, עם נימה של זעם שמופנה אל הכובש, האויב המתנחל, הפולש". לדברי רנאיים, "צריך לזכור שהשיר נכתב בשלהי שנות ה-50, תחילת ה-60, כשיש משטר צבאי בפלסטינים - וסוגיית הזהות וההגדרה העצמאית, אחרי הנכבה, כשהפלסטינים שהיו רוב הפכו בין רגע למיעוט, הם היו הנושא החשוב".
המראיין קובי מידן הסביר כי במהלך הראיון הוא לא ישתמש במילים כמו "נכבה", כיוון שאלה מילים בעלות משמעות פוליטית. "לא תמיד המילים שאנחנו נשתמש בהן יהיו אותן מילים, אבל מבחינתי הכל בסדר", אמר. רנאיים מצדו הוסיף כי הוא מדבר מנקודת מבטו הפוליטית של דרוויש.
לא השתמש במונחים פלסטיניים-פוליטיים. מגיש התכנית, קובי מידן
צילום: ראובן קסטרו
עוד תיאר רנאיים את קורות חייו של המשורר: "אחרי הנכבה המשפחה שלו ברחה ללבנון. היו שגורשו והיו שברחו מפחד. המשפחה חיכתה חודשים כדי לחזור למולדת שלהם בכפר שבו התגוררו עד 48'. כשהם חזרו הם גילו שהכפר נחרב, ועל חורבותיו הוקם קיבוץ אחיהוד". לדברי רנאיים, "הגלות הפנימית צרבה את התודעה הפוליטית של דרוויש".
מידן הזכיר את הסערה שהתעוררה בשנת 2000, כששר החינוך בזמנו, יוסי שריד ז"ל, רצה להכניס כמה משיריו של דרוויש לתכנית הלימוד במערכת החינוך בישראל. באחד השירים כתב דרוויש: "הגיע הזמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו". בתגובה לציטוט שהעלה מידן, אמר רנאיים כי "השיר הזה הוצא מהקשרו. דרוויש לא דגל בגירוש יהודים ובמלחמה. הוא לא הכליל. היתה לו בעיה נגד הכיבוש והציונות, שמבחינתו היתה שוות ערך לגזענות".
לדבריו, "דרוויש רצה לבוא בדיאלוג עם הישראלי, והיה מודע לנקודות התורפה של שני הצדדים, כל אחד עם הצלקת הפוליטית והחברתית שלו".
מגלי צה"ל נמסר בתגובה: "גלי צה"ל ייסדה בשנות השבעים את האוניברסיטה המשודרת כבמה רדיופונית המאפשרת לעולם האקדמיה להעשיר ולסקרן את מאזיני התחנה. במה זו מארחת בסמסטר הנוכחי שורה ארוכה ומגוונת של מרצים ונושאים ביניהם, כאלו שהרצו על כתבי הרב קוק, ז'בוטינסקי, הרצל, נעמי שמר ומגילת העצמאות. אנו סבורים שהחופש האקדמי מחייב אותנו לאפשר את העושר הרעיוני שהיא מעמידה לרשות המאזינים". נוסח התגובה ניתן גם לאחר שבתחנה נתבקשו להגיב על הגדרתה של התכנית ככזו שעוסקת ב"טקסטים מכוננים של הישראליות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם