ראשי » חדשות » בארץ

קצב צפוי להשתחרר: "סיכוי אפסי שבית המשפט יתערב"

האסיר משה קצב יתייצב היום בפני וועדת השחרורים, שלפי כל ההערכות צפויה להמליץ על קיצור שליש מעונשו. מומחים למשפט: "סיכוייו להשתחרר גבוהים, קשה להניח שבית משפט ישנה החלטה של ועדה שזו סמכותה"

הנשיא לשעבר והאנס המורשע משה קצב יתייצב היום (רביעי) בשעה 11:30 בבוקר שוב בפני וועדת השחרורים בכלא מעשיהו. אם לא יהיו הפתעות, הוועדה אמורה לקצר שליש מעונשו לאחר שהרשות לשיקום האסיר (רש"א) המליצה לשחררו. עם זאת, הפרקליטות מתנגדת לשחרור, וצפויה לפנות לבית המשפט אם אכן יוחלט לשחרר את קצב.  גם אם הוועדה תחליט מחר או בימים הקרובים לשחרר את קצב, ייקח זמן עד שהוא ישוחרר בפועל. בתווך, גם הלחץ הציבורי נגד שחרורו של קצב, מתגבר.

עוד כותרות ב-nrg:
• תכנית הוקדשה למשורר פלסטיני: "גל"צ ירדו מהפסים"
• אובמה שוחח עם ארדואן: הציע סיוע וקרא לאיפוק

כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו
 
בפברואר השנה התייצב הנשיא לשעבר קצב (71), שהורשע בעבירות מין ונשלח ל-7 שנים בכלא, בפני וועדת השחרורים לאחר שריצה שני שליש מעונשו. וועדת השחרורים החליטה בזמנו לדחות את בקשתו לקיצור שליש מעונשו. הוועדה נשענה על המלצת הרשות לשיקום האסיר שלא לשחררו, משום שלא הביע חרטה על מעשיו ולא עבר הליך שיקום בכלא. קצב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד, וזה קבע כי הנושא ישוב לדיון בוועדת השחרורים.

הרשות לשיקום האסיר, שפגשה לאחרונה שוב את קצב בכלא מעשיהו, שינתה את חוות דעתה וקבעה כי יש לשחרר את הנשיא לשעבר. רש"א הכינה תוכנית שיקום עבור קצב מחוץ לכותלי הכלא, הכוללת טיפול קבוצתי ולימודים תורניים. חלק מהכללים של רש"א בתוכנית הם כי על קצב אסור לדבר על המתלוננות נגדו ולהכפיש אותן, אסור לו להעסיק נשים ולהיות ביחסי מרות כלפיהם וכי עליו להיות במסגרת תורנית.

הלחץ הציבורי: האם קצב מקבל יחס מועדף?

בינתיים, מתגבר הלחץ הציבורי נגד שחרורו של קצב. יו"ר נעמת גליה וולוך פנתה לוועדת השחרורים וכתבה כי "התנהלות הרשות לשיקום האסיר ביחס לאסיר האנס משה קצב תמוהה, ומעלה חשש כי מקבל לכאורה יחס מועדף".
 
בפנייה ביקשה וולוך לברר כיצד זכה דווקא האסיר משה קצב בחוות דעת חדשה, הפוכה לחלוטין מחוות הדעת הקודמת, שהוכנה רק 3 חודשים קודם לכן. "כמה אסירים מן השורה, שעניינם הובא בפני ועדות השחרורים זכו ליחס דומה?" שואלת וולוך.
לטענת וולך, "התנהלות זו מעלה חשש כבד כי האסיר משה קצב, אשר טען כי יש לשפוט אותו כמו כל אסיר אחר, זוכה לכאורה ליחס מועדף ביחס לאסירים אחרים".

הארגון החברתי ״זזים - קהילה פועלת״, יצא בקמפיין נגד השחרור של קצב, וגייס למעלה מ-1,100 איש ששלחו מייל לחברי וועדת השחרורים. מהארגון נמסר: "לחץ ציבורי מילא תפקיד חשוב לכל אורך פרשת קצב, והוא נדרש גם עכשיו, כדי למנוע את התקדים המסוכן שבו איש ציבור שהוא אנס מורשה זוכה לשחרור מוקדם מבלי שלקח אחריות על מעשיו. ועדת השחרורים חייבת להבין שהחלטה על שחרור מוקדם במקרה כזה, תפגע קשות באמון הציבור הרחב, בציבור הנפגעות ובמערכת החוק".

תכנית שיקום במקום בקשת מחילה

מומחים למשפט אומרים היום ל-nrg כי סיכויי קצב להשתחרר הפעם, גבוהים יחסית. הסוגיה המשפטית היא עד כמה אי הבעת החרטה של קצב קריטית להחלטה לקצר את עונשו, ומנגד - עד כמה ההמלצה של גורמי השיקום על תוכנית משקמת עבורו מחוץ לכותלי בית הכלא תשפיע על ההחלטה הסופית של הוועדה.

הפרופסור למשפטים עמנואל גרוס, מאוניברסיטת חיפה ומבית הספר למשפטים במכללת נתניה, סבור כי הפעם סיכויי הנשיא לשעבר להשתחרר הם גדולים יחסית. לדבריו, זאת משום שחל שינוי מהותי בעמדה הדורשת כי אדם מורשע יבקש מחילה על חטאיו.
 

"בעבר סברו כי כדי לקצר מאסר לאדם המורשע בעונש, עליו להביע חרטה על החטאים בהם הוא הורשע", הוא מסביר. "הסברה הייתה שהבעת חרטה כזו יחד עם כניסה לתוכנית שיקום, מבטיחה לחברה כי הסיכויים שהאדם יחזור על חטאיו הם נמוכים יחסית. אולם עם השנים השתנתה הגישה, וכעת סבורים כי לא צריך לקבל מהאדם המורשע בקשת מחילה, אלא ההסכמה שלו להיכנס לתוכנית שיקום היא העיקר".

לפי גרוס, "הסיבה לכך היא ההבנה שלעיתים אדם מורשע בחטאים שלא עבר, ואז עמידתו על שלו מוצדקת מבחינתו. מעבר לכך לעיתים אדם מורשע ביתר, כלומר הוא אולי חטא אבל לא בחומרה שמייחס לו בית המשפט. לכן לא הוגן גם כאן לבקש מהאדם חרטה על מעשים שהוא דבק בטענה שהוא לא עשה אותם. ייאמר מיד כי מדובר במיעוט מקרים, אבל צריך להגיד שזו טענתו של קצב עד היום".

גרוס מדגיש כי "מה שכן מצפים זה שאדם יהיה מוכן לקבל על עצמו את תכנית השיקום של הרשויות המשקמות, על כל פרטיה. הכניסה הזו של אדם אל התוכנית היא במידה רבה מעין ביטוח של החברה כי הסיכויים לעברות מצד האדם הזה פחתו. לכן, להערכתי הפעם הסיכויים של משה קצב להשתחרר חרף עמדת המדינה המתנגדת הם גבוהים יחסית, כי הוא מוכן לקבל על עצמו את תכנית השיקום על כל פרטיה השונים".

"יש כאלו שירצו לערער או לעתור לבג"ץ"

הפרופסור למשפטים ועו"ד אביעד הכהן, שמכהן כדיקן למשפטים ומרכז לימודי משפט עברי במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, סבור גם הוא כי הדרישה להבעת חרטה אינה חלק מהדרישות בחוק שפושע מורשע נתבע מהן, בבואו לוועדה הועסקת בקיצור עונשו. לדבריו "דרישת הבעת החרטה אינה חלק מדרישות החוק. כך בוודאי כשהמורשע כופר בכך שביצע את העבירה כמו המקרה שלפנינו. עם זאת יש לה חשיבות גדולה ביותר מבחינה ציבורית. לכן הועדה אמורה לשקול שיקולים שונים ולאזן ביניהם כשחלק מהשיקולים הם כמובן חברתיים וחלק הם האסיר ועניינו הפרטיים".
 
הכהן מסביר כי במקרה של החלטה שיפוטית, "לא מדובר במדע מדויק. לכן מרחב שיקול הדעת של חברי הוועדה הוא גדול ביותר ומלכתחילה הם מקבלים מרחב כזה כחלק מתפקידם". לאור זאת מעריך פרופסור הכהן גם הוא כי סיכויי הנשיא לשעבר להשתחרר הפעם הם גדולים מאוד, ביחס לסיכויים שלו בעבר.

"בהקשר לכך הוא אומר כי "לנוכח השינוי בעמדת הגורמים המקצועיים קיים סיכוי גדול שקצב אכן ישוחרר לפני תום תקופת העונש שנקצבה לו. אם זו ההחלטה שתתקבל אז הסיכוי שבית המשפט יתערב בהחלטת הוועדה, תהא אשר תהא, שואף לאפס. אני מציין זאת כי אני מניח שיש כאלו שירצו לערער או לעתור בג"ץ במקרה שקצב ישוחרר אולם למרות הרצון שלהם קשה להניח שבית משפט ישנה החלטה כזו של ועדה שזו סמכותה מלכתחילה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg