"מילה רעה על להט"בים זה כמו לפוצץ מוקשים"
ההתקפה נגד הלהט"בים בנאום הרב יגאל לוינשטיין הסיטה את הדיון מהמאבק האמיתי בין רבנים בציונות הדתית לצה"ל, אל מגמות שנויות במחלוקת שמוביל חיל חינוך וחשש מוגזם מ'הדתה'
שלוש דקות ומילה אחת שנאמרה שש פעמים, זה מה שנשאר מהרצאה בת 37 דקות שהעביר הרב יגאל לוינשטיין, מראשי המכינה בעלי, ב'כנס ציון וירושלים' של 'מרכז ליב"ה'. מאותו רגע הודבק לשיחה הכינוי "נאום הסוטים", ומה שהייתה אמורה להיות מבחינת הדובר דוגמה קטנה לחדירה של מגמות פוסט-מודרניות לצבא, מחקה כל אפשרות לדיון בתוכן השיחה ובסוגיות המהותיות שעלו בה.
עוד כותרות ב-nrg:
- קרוז סירב להביע תמיכה בטראמפ, הקהל זעם
- ארדואן: ייתכן שמדינות זרות היו מעורבות בהפיכה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ספק רב כמה אנשים התיישבו לצפות בכל ההרצאה, כולל מי שעסקו בדברים בתקשורת וברשתות החברתיות. "הרב יגאל העלה שתי סוגיות שאף אחד לא התייחס אליהן", מאבחן פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. "האחת, טענה שבצה"ל מעכבים את הקידום של בוגרי המכינות. ועניין שני - מה קורה בתחום החינוך בצבא ואילו מגמות חודרות לשם. אלו שתי סוגיות קריטיות, ולכן השימוש של הרב יגאל במילה 'סוטים' היא פיגוע הסברתי מבחינת הציונות הדתית במעגלים שבכלל לא קשורים לנושא הלהט"בים, שהם סוגיה צדדית בנושא.
"למה אתה קורא להם 'סוטים' שש פעמים בשלוש דקות? הרי את אותו מסר אפשר היה להעביר באמירה שזה אסור בכל הציוויים בתורה, וזכותך לחשוב שמשפחה נורמטיבית זה אבא, אימא וילדים. כל זה לגיטימי, אבל הוא השתמש ב'סוטים' ועכשיו השיח לא יעסוק בסוגיות המהותיות, וגם מי שכן ידבר לא יהיה מוכן להקשיב למה שהרב לוינשטיין אומר בנושא".
ובסוגיות המהותיות הוא צודק? יש חדירה של תכנים בעייתיים לצה"ל?
"אני מרצה כיום כמעט בכל תוכניות החינוך בצה"ל, אבל אני נותן הרצאה בודדת ולא מכיר את התוכניות המלאות. אני כן יודע שמי שזוכה במכרזים להפעלת הקורסים האלה הם מקומות כמו 'מכון הרטמן' ו'בינ"ה' (גופים העוסקים ביהדות פלורליסטית; ג"ד), ולא למשל 'מרכז בגין' או 'המכון לאסטרטגיה ציונית'.
"יש בהחלט מקום לבדוק אם אותם מקומות דואגים לקורס מאוזן, או שאני נציג בודד של הימין בקורסים האלה. הבעיה היא שבגלל הדברים של הרב יגאל יאמרו עכשיו שרוצים להביא לקורסים האלה אנשים שיגידו שלהט"בים הם סוטים. אני לא חושב שמישהו צריך לוותר על התפיסות שלו. מותר להיות שמרן ולא צריך להתייפייף, אבל יש דרך להעביר את המסר".
לפרופ' כהן יש ביקורת קשה על ההתנהלות של המחנה הלאומי בנושא הקורסים בצה"ל. "הימין לא יודע לשלוט. גופים כמו 'מכון הרטמן' ו'בינ"ה' זוכים במכרזים האלה כי מהמחנה הלאומי אף אחד לא ניגש. איפה 'המכון לאסטרטגיה ציונית'? איפה 'פורום קהלת'? עזוב מקומות דתיים, יש מחנה לאומי גדול, איפה הוא נמצא במכרזים האלה? הקימו 25 מכינות ו-75 ישיבות הסדר כשלכל ניואנס יש ישיבה של ארבעים תלמידים, אבל איפה מכוני מחקר ולימוד?".
ועצירת הקידום של קצינים בוגרי מכינות, זה דבר שקיים?
"לא רציני להאשים את הצבא שמישהו עוצר את החבר'ה מהמכינות. צריך לקחת בחשבון שיש גם דברים אובייקטיביים שעוצרים אותם, כמו הרצון להקים משפחה, כשיכול להיות שבדרגות הבכירות יותר ויותר חבר'ה לא רואים את עצמם מנהלים משפחה בשלט רחוק. מצד שני, להתרשמותי הצבא השתגע לגמרי מכל נושא החשש מהדתה. השתתפתי בקובץ המאמרים הידוע 'הכיפה והכומתה', וכתבתי שם שכל הדיבורים על הדתה הם בלבולי מוח. אבל הרוח הכללית שיצאה משם הייתה שיש הדתה ויש 'תיאוקרטיזציה', ואני מתרשם שהמערכת מושפעת מהדיבורים האלה.
"זה מחזיר אותנו לשאלה הקודמת, שהיא עד כמה קצינים בכירים בצה"ל שמעו דברים אחרים מול הטענות על הדתה. יש מספיק סוציולוגים וחוקרים שחושבים אחרת, ואני לא חושב ששמעו אותם. בכלל, אם תסתכל בשטח אני חושב שלא רק שאין הדתהותיאוקרטיזציה, אלא שהקצינים הדתיים עוברים תהליך של צה"ליזציה. קח למשל את סא"ל דוד שפירא, המג"ד של אלאור אזריהבחטיבת כפיר. הוא הולך עם 'הצל' בעד אלאור אזריה? בדיוק להפך. ראית חיילים שעוברים בצה"ל תהליך של התחזקות דתית? לוקחים תיאוריות על הדתה ולא מוכיחים אותן בשום צורה".
לתסכול של פרופ' כהן יש שותפים נוספים, החשים גם הם שההתבטאות של הרב לוינשטיין כלפי הלהט"בים פגעה באפשרות לדון באופן משמעותי בסוגיות המהותיות יותר שעלו בשיחה. "יש פה המון דברים מעבר לשאלה איך הוא דיבר על להט"בים, אבל אני לא יודע איך אפשר להעלות אותם לדיון כשהכול כל כך נפיץ", אומר אלוף (במיל') גרשון הכהן. "היום לומר מילה רעה על להט"בים זה כמו לפוצץ מוקשים. וכשנכנסים לזירת מטענים של סוגיות רגישות כל כך, צריך להסתכל על מה אתה דורך שלא תפוצץ הכול".
אחת הסוגיות שעליהן אלוף הכהן מדבר היא השימוש בספר 'אנשים רגילים' במסגרת המסעות של צה"ל למחנות ההשמדה בפולין. מדובר במחקר שערך ההיסטוריון וחוקר השואה האמריקאי כריסטופר בראונינג על אחת היחידות הרצחניות בצבא הנאצי. הטענה המרכזית היא שאנשי היחידה לא היו פנאטים במיוחד, אלא עברו תהליך שבו אנשים רגילים הפכו לחבורת תליינים רצחנית. הרב יגאל לוינשטיין תקף בשיחה את השימוש בספר, ואת הטענה שגם בצה"ל תופעות כאלה יכולות להתרחש בגלל "הכיבוש".
"אף אחד לא תמים בסיפור הזה", מסכים גרשון הכהן עם טענתו העקרונית של הרב לוינשטיין. "אם באמת היו מביאים את הספר 'אנשים רגילים' רק כדי שנבין איך זה קרה לנאצים זה היה בסדר, אבל המטרה האמיתית שלשמה מביאים את הספר היא כדי שהקצינים יבינו כמה הכיבוש לא טוב.
"בכלל, יש פה בתוך החדר פיל גדול של שאלת היסוד והיא מה אנחנו מחפשים בארץ ישראל, והדבר הזה מעורר המון בעיות. זה לב המחלוקת בחברה הישראלית. גם בלי הכיבוש תישאר השאלה איך אנחנו רוצים שתיראה גאולת עם ישראל - אם כמו תל-אביב עם אופייה הבינלאומי, ה'נורמלי', שרוצה לחיות בשקט, או כמו ירושלים עם כל הסממנים הדתיים שלא ניתנים להכלה בלי מתחים. הבעיה היא שבוויכוח הזה יש שתי אליטות, שתיהן אשכנזיות, שמנהלות את הוויכוח מעל הראש של רוב העם שמתמקד בהישרדות כלכלית. שתי קבוצות אליטיסטיות שמנותקות מהעם".
פרופ' אודי לבל מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת אריאל מסכים שיש פה מחלוקת בין שתי קבוצות מובילות בעם. "צה"ל הוא מגרש שקיימות בו השפעות של כלל זרמי הציבור הציוני במדינת ישראל, וזה כנראה המגרש היחיד שבו קיימת חשיפה של בני קבוצות שונות זה לזה. הרי הציוני הדתי לומד בזרם חינוך אחר מהציוני החילוני, שלא לדבר על החרדים או הערבים שבאים מזרמים ייחודיים.
"החינוך בזרמים שונים הוא לדעתי האסון הגדול ביותר שמתקיים בחברה הישראלית. לא הדמוגרפיה, לא הכיבוש, לא הסכסוך עם הפלסטינים - וכבודם של כולם במקומם מונח. העניין הזה מתפוצץ בצבא, כי זה המקום הראשון שבו בוגרי זרם חינוכי אחד פוגשים לתדהמתם תכנים או ערכים של בני זרם חינוכי אחר.
"לצערי אין לי ספק שבתוך הזרם שאליו משתייך הרב לוינשטיין ממש בסדר לדבר ככה על להט"בים. עצם המפגש של בוגרי המכינה שלו עם כמה פעילים גאים שבאו להרצות באיזה קורס, גם אם הוא חד-פעמי במשך השירות הצבאי, הוא בבחינת סנסציה עבורו.
"לך תסביר לו שבבתי ספר חילונים רבים הקהילה הגאה נוכחת באופן טבעי וזה עניין טריוויאלי. באותו אופן, אין לי ספק שמבחינת חלק גדול ממנהיגי הדעה של הציבור החילוני-ליברלי, טריוויאלי לדבר על הכיבוש ולראות ביהודה ושומרון שטחים שהשאיפה היא שמישהו כבר יחתום איתנו על הסכם כדי שנוכל לסגת מהם. זה שיח מובן מאליו, בלי שום מודעות לעובדה שגרים שם יהודים שתופסים את המקום כביתם וכחלק בלתי נפרד מזהותם. גם זה שיח חסר רגישות שצובע כל מתנחל כסוטה, מעכב שלום ובלתי נאור, שרק שואף לדכא פלסטינים".
ואיך זה משפיע על ההתנהלות של צה"ל?
"בצבא לראשונה אלו פוגשים את אלו. הרי אין פלוגות נפרדות ליוצאי החינוך הממלכתי החילוני וליוצאי החינוך הממלכתי-דתי. מבחינת יוצאי החינוך החילוני, אי אפשר לדמיין את החברה הישראלית בלי 'לספור' את הקהילה הגאה, בלי להתייחס לעובדה שהחברה הישראלית מקיימת כיבוש ומפרה זכויות אזרח. לפתע נחשף לזה מישהו שחי בבועה ויוצא מדעתו. אותו הדבר להיפך. בא רב להעניק מוטיבציה לחיילים ומסביר להם שהם שומרים על אדמת אבותינו.
"מבחינת אנשי שיח זכויות האדם מדובר בהטפה לסילוק הפלשתים מאדמותינו. במילים אחרות, כל צד מבועת מכך שבניו נחשפים לשיח זר ומשוקץ. זה הופך את הצבא למקום טעון מאוד, למקום שצריך לנהל פוליטית, רב-תרבותית, ממש ללכת על ביצים. אבל זה לא הצבא, זה רק מגולגל לפתחו של הצבא כי זה המקום הראשון שבו בוגרי המכינה בעלי ומסיימי תיכון אלון ברמת-השרון נפגשים יחד לסדרת חינוך".
פרופ' לבל מזדהה עם דבריו של פרופ' אשר כהן על כך שבינתיים הציבור הדתי-לאומי לא שינה באופן מהותי את פניו של צה"ל. "ההדתה היא בינתיים פאניקה ציבורית מהשפעות דתיות על תנאי שירות ועל שיח צבאי. לא מעבר לזה. זו בהלה רק משׂיח. אני אומר זאת משום שהציונות הדתית כלל לא שינתה לצה"ל את הדיסקט. ככל שהצבא מתמלא במתנחלים ובדתיים יש אולי שינוי בשיח, במוטיבציה להתגייס ובהצדקות להילחם, אך לא מעבר לזה. גם עופר וינטר נדרש לאישור פרקליטים צבאיים כדי לפתוח באש. זה לא שלפתע 'נותנים לצה"ל לנצח'".
ח"כ אלעזר שטרן, אלוף במיל', מכיר את הדברים מקרוב ויוצא בנחרצות גם נגד טענותיו המהותיות של הרב לוינשטיין. "אימא שלי הייתה בבירקנאו, ואני מספר לכל משלחת צבאית שיוצאת לפולין שהיא חינכה אותי על שתי אמירות - האחת שצריך לוודא שיש מדינה יהודית חזקה כדי שדברים נוראים כאלה לא יקרו שוב לעם היהודי, והדבר השני הוא שלעולם אל תבחינו בין בני אדם.
"אנחנו הצבא הכי מוסרי בעולם, כי בכל דור ודור אנחנו רואים את עצמנו כמי שיצאו ממצרים וכמי שיצאו מאושוויץ. מי שמטיל על הצבא משימות של חיכוך עם אוכלוסייה אזרחית ולא רוצה להגיד שהכיבוש משחית, צריך להשתמש בכל הכלים כדי לשמור על המוסריות של חיילי צה"ל. אני לא חושב שהכיבוש משחית, אבל יש לו פוטנציאל של השחתה וצריך לוודא שזה לא קורה. הרב יגאל לא רוצה ש'עדים במדים' יתעסקו בטוהר הנשק, אבל זה לא עניין של דתיות וציונות דתית, זה עניין של חיים ומוות, אם רוצים מדינה יהודית דמוקרטית או לא".
שטרן, ששימש קצין חינוך ראשי, היה מהראשונים שהכניסו את תחום לימודי היהדות לתוך הצבא והוא אחראי לרבות מסדרות החינוך שמתקיימות בו עד היום. לדעתו אין סתירה בין ערכי היהדות ובין הערכים שצה"ל מנחיל לחייליו ולקציניו כיום. "כל מי שרוצה להנחיל יהדות בצה"ל צריך לקחת בחשבון שהיא לא תהיה רק יהדות דתית, אחרת לצה"ל אין אפשרות לעשות את זה. כשאני התחלתי עם זה היו דיונים אם זה תפקיד של הצבא או לא, וכשהכנסתי את עיר דוד תקפו אותי בעיתון 'הארץ', אבל עובדה שעכשיו כבר נמצאים המחליפים של המחליפים של המחליפים שלי, וכל הפרויקטים האלה עוד קיימים.
"חיילים הולכים לעיר דוד, לומדים בבה"ד 1 יהדות, ויש קורסים מרמת מפקדי הכיתות ועד לסגני אלופים ואלופי משנה. אני מאמין שכדי שקצין יהיה מסוגל לנצח במלחמה הוא צריך להיות מסוגל להגיד שהוא גאה להיות יהודי, ושידע להסביר את זה לפקודים שלו בעשרים דקות. לי לא אכפת מה הוא יסביר.
"אני אציע לו אוסף של תשובות שהוא יוכל לבחור. אחת מהן תהיה כמו שאני מתנהג - לא נוסע בשבת, אוכל כשר ומתפלל שלוש פעמים ביום. אבל יהיו גם אפשרויות אחרות כמו ארון הספרים היהודי, לוח השנה היהודי או הסבא והמורשת שלו, ואני לא אגיד מה נכון. האלטרנטיבה היא בורות וחוסר זהות".
אין תפיסות שאין להן מקום בצה"ל?
"אני מסכים שלא כל הערכים של החברה צריכים להיכנס לצה"ל, אבל מי שיגיד שצריך להוציא מישהו כי הוא פוסט-ציוני, צריך להיות מוכן לזה שיבוא מישהו אחר ויגיד עליו שהוא פרה-ציוני. אצלי כולם חשובים. לא פרה-ציונות ולא פוסט-ציונות".
אתה צופה התגברות של המחלוקת בין בוגרי הציבור הדתי-לאומי ובין הצבא?
"המחלוקת היא יותר אצל הרבנים מאשר אצל התלמידים. הבוגרים של המכינות הדתיות באים לצבא ורואים שיש להם חברים שמוכנים למות על הארץ הזאת גם אם הם גדלו בקיבוצים או בתל-אביב ובמודיעין. אחד מראשי המכינות בא אליי פעם עם רשימה של בעיות שיש לו עם הצבא. אמרתי לו 'יש לך תלמידים בכל שדרות הפיקוד, למה אתה בא אליי ולא אליהם?' אמר לי 'כי להם לא מקשיבים'. אמרתי לו 'ולי יקשיבו? אני פוליטיקאי. בצבא הכי מקשיבים למ"מים, מ"פים ומג"דים, אבל יכול להיות שהתלמידים שלך כבר פחות מקשיבים לך'".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם