סקר המתמחים: העייפות והעומס פוגעים בחולים
דיכאון, עלייה במשקל, הפלות ואף גירושים: אלה חלק מהתופעות שמהן סובלים מתמחים ברפואה, כך לפי סקר גדול שערך מטה מאבק המתמחים. בנוסף, 76% מהמתמחים דיווחו שהעומסים מביאים לעיכוב בטיפולים דחופים כמו צנתור מציל חיים
חודשיים לאחר שחודש מאבק המתמחים לרפואה לקיצור תורניות של 26 שעות ברצף והוספת תקנים של מתמחים, מפרסם ארגון "מרשם" של המתמחים לרפואה בישראל סקר נרחב על מצבם הגופני והנפשי של המתמחים, שמשפיע ישירות על החולים: 76% מהמתמחים דיווחו כי העומסים והמחסור בכוח האדם גורמים לעיכוב בטיפולים כמו צנתור דחוף, פעולה כירורגית דחופה או טיפול בחולה שמוגדר במצב קשה במיון.עוד כותרות ב-nrg:
האם תוך עשור יתגלו חיים מחוץ לחלל?
סופית: האתלטים הרוסים לא יורשו להשתתף בריו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הסקר נערך בקרב 1,224 מתמחים (71% מהמשיבים), רופאים המחכים לתקן וסטאז'רים לרפואה – כולם עושים תורנויות של 26 שעות בבתי החולים הציבוריים בישראל. 88% מהמתמחים השיבו בסקר כי העייפות מובילה לירידה בתפוקה במהלך התורנות במידה רבה. המשמעות על פי הסקר היא כי העייפות מביאה לכך שהמתמחים רואים פחות חולים בכל שעה, מה שמגביר את העומסים במיון ובמחלקות ומבצעים פחות פעולות וקצב העבודה יורד לאורך זמן.

80% מהמתמחים דיווחו כי ישנו מחסור בכוח האדם במחלקות השונות במהלך תורניות של 26 שעות. 82% מהמתמחים השיבו כי הוספת מתמחים ברפואה דחופה היו מקלים על העומסים במחלקות ומורידים עומסים מהמיון. עוד עולה מהסקר כי ב-42% מהמחלקות ישנם תורני חוץ – כלומר, רופאים המתגברים את כוח האדם הרפואי אך אין להם תקן מתמחה.
נתון קשה נוסף שעולה מהסקר הוא כי 89% מהמתמחים חוו וחווים במהלך ההתמחות פגיעות פיזיות ונפשיות: 23% דיווחו כי חוו פגיעות פיזיות כדוגמת פגיעה גרמית, פגיעה קרדיו-וסקולרית ועוד. 13% השיבו כי הם חווים הפרעה נפשית כמו דיכאון או חרדה, ו-20% דיווחו על הפרעה במחזור השינה. 21% דיווחו כי ההתמחות פגעה באורח החיים הבריא שלהם, הם מעשנים, לא עושים פעילות גופנית, סובלים מעודף משקל ותזונה לקויה.
13% מהמתמחים דיווחו כי בתקופת ההתמחות הם חוו וחווים פגיעה חברתית או משפחתית עד כדי גירושים. קרוב ל-10% מהעונים על הסקר טוענים כי הם חוו את כל סוגי הפגיעות המצוינים. בסקר הקודם שערך הארגון עלה כי 52% מהמתמחים העידו שנרדמו על ההגה לאחר תורנות וכ- 10% מהם דיווחו על תאונה.

משאלת הסקר לגבי הפגיעה במתמחים עולים דיווחים על כך שמתמחות חוות לעיתים הפלות ולידות מוקדמות. בנוסף, ישנם לעתים דימומים בהריון במהלך התורנות, ולמרות זאת אין אפשרות להפסיק לעבוד. עוד דווח על כאבי אגן ודלקות במפרק האגן, מיגרנות קשות, לחץ מצד ממונים לא להיכנס להיריון ועוד.
בהודעה שנמסר ממטה מאבק המתמחים, נאמר כי המחלקות והמיונים בבתי החולים הציבוריים קורסים תחת העומס, התורים לניתוחים ארוכים, וישנם מאות רופאים שממתינים לתקן ההתמחות. לפי ההודעה, על אף שאוכלוסיית ישראל הכפילה עצמה בעשורים האחרונים, תוחלת החיים התארכה וישנם מקצועות רפואיים חדשים וטכנולוגיות חדשות (אולטראסאונד, MRI וכו') – שיטת חישוב התקנים מסתמכת על תקינת גולדברג משנת 1976, ש"עליה נוספו תלאים על תלאים".
מהסקר עולה כי ממוצע ההמתנה לתקן התמחות עומד כיום על יותר מארבעה חודשים, ואם מדובר בתקן להתמחות כירורגית, זמן ההמתנה לתקן עולה לכמעט חמישה חודשים. ההמתנה ארוכה הן בבתי החולים במרכז והן בפריפריה.
יו"ר "מרשם", ד"ר אראל בוצ'ינסקי, אמר כי "לפי נתוני הסקר, מסתמנת תופעה מטרידה בה זמני המתנה לתקן מתארכים עם השנים, כאשר מתמחים שכבר נמצאים כיום במערכת מדווחים על חודשי המתנה ארוכים עד שנקלטו, וזמני הקליטה הולכים ומתארכים. ללא הוספת תקנים באופן דחוף, מתמחים ימשיכו לטפל בחולים בתורנויות של 26 שעות והעומסים על המיון רק יגדלו". עוד מוסיף בוצ'נסקי כי "זהו צו השעה עבור שר האוצר,
מר משה כחלון, שיידרש לעניין לטובת הוספת תקנים וכוח אדם".

50% מהמתמחים בוחרים את ההתמחות שלהם במהלך הסטאז', ובאותה המידה, כ-50% בוחרים את בית החולים שבו ירצו להתמחות. כ-20% מבצעים את הסטאז' עצמו בבתי החולים שמוגדרים פריפריה או בתי חולים קטנים, ובאותה מידה 20% היו רוצים להתמחות בפריפריה או בבתי חולים קטנים.
לטענת הארגון, המסקנה ברורה: הוספת תקנים לפריפריה, הוספת תמריצים לסטאז' בפריפריה והחזרת המענקים להתמחויות בפריפריה – יסייעו למעבר מתמחים לאזורים אלו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg