אזריה נגד הרמטכ"ל: "הקריבו אותי כדי לנקות את הצבא"
החייל הנאשם בהריגת מחבל מנוטרל בחברון יצא נגד הממונים עליו, מהמ"פ ועד שר הביטחון. "אני מרגיש בגידה מצד המפקדים שלי", אמר. "המג"ד השפיל אותי, שר הביטחון והרמטכ"ל יצאו בהודעת גינוי בלי לדעת מה היה שם. זרקו אותי לכלבים"
יורה לכל הכיוונים: אלאור אזריה, החייל הנאשם בהריגת מחבל מנוטרל עלה לדוכן העדים לראשונה היום (ראשון) ויצא בשורת האשמות נגד מפקדיו. הוא טען כי מיד לאחר האירוע המ"פ סטר לו, ואף האשים אותו שניסה להסתיר את שאירע. "בוא נשאיר את הדברים בינינו, עד שנראה אם זה יבוא אלינו", תיאר את דברי המ"פ. "אם זה יגיע – יגיע. עד אז לא נדבר".משפט אלאור אזריה: טען כי המ"פ סטר לו בשטח לאחר הירי
אזריה לא חסך גם מהמג"ד, ואמר כי "אני מרגיש בגידה מצד המפקדים שלי אחרי שהסברתי להם את שתי החששות שעלו לי ולא הקשיבו לי בכלל. המג"ד השפיל אותי מול כולם. תוך כדי אני שומע התבטאויות של שר הביטחון והרמטכ"ל שיוצאים בהודעת גינוי נגדי בלי לדעת מה היה שם, ולא מחכים לסיכום ההליך. אני מאבד אמון ומרגיש שאין לי אף אחד שאני יכול להאמין בו. זרקו אותי לכלבים".
הוא אף האשים את מפקדיו בשקר. "למה המפקדים שלי משקרים אני לא יודע", אמר החייל הנאשם. "אם מח"ט יהודה היה רוצה לשמוע הוא יכול היה להסתובב אליי ולשאול והוא בחר להסתמך על חצאי משפטים של מ"פ ומג"ד. הם עשו טעות ורצו לכסות על הטעות שלהם". עוד הוסיף כי "מח"ט כפיר קרא לי אליו שבועיים אחרי האירוע ולא רציתי ללכת אליו כי אני לא סומך עליו. אמר לי 'גם אם הבן שלי עושה טעות אני סולח לו'. הוא נזכר בזה אחרי שבועיים".
עוד כותרות ב-nrg:
- הרוצח במינכן איים על חבריו: "ארצח את כולכם"
- תיק בוכריס: תוגש תלונה נגד חושפי שם המתלוננת
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אזריה תיאר את המתרחש והאשים את הסובבים לו במה שהתרחש. "הייתה שאננות מוחלטת של המפקדים", הוא טען. "המ"פ עמד על המחבל ולא היה ער למה שקורה בזירה. הוא דיבר בקשר בכלל. מבחינתי לא מתנהגים כמו שמצופה ממפקד. אני מבין שיש סכנה ממשית וברגע שאני מזהה את הסכנה אני פועל. שנייה או שתיים לפני אני בדילמה אם לבצע את הירי ומבין שאין לי ברירה. אני דורך את הנשק וצועק למי שנמצא על ידו, נכנס בין כוונות וצורח 'זוזו', יורה במחבל כדור אחד לכיוון הראש".
לפי תיאור האירוע שהעניק, הוא חש סכנה הן מצד הסכין שהייתה מונחת על ידו של המחבל, והן בשל החשד למטען. "צרחו הוא זז, שמישהו יעשה משהו, שלא יקום עלינו. זיהיתי שאנשים שאננים ויריתי במחבל כדור אחד לכיוון הראש" - כך סיפר.
"אני רואה שהמ"פ והמג"ד מדברים והוא קורא לי לבוא", המשיך אזריה. "המג"ד שואל אותי מה קרה ומה היה באירוע ואני מספר לו מה היה שהגעתי ותוך כדי שאני מספר לו על הסכין, אני אומר לו על מטען והוא קוטע אותי באמצע ואומר 'אתה שקרן, אתה שקרן, לא צריך לוחמים כמוך בגדוד' ואמר לי שאני הולך להישפט אצל מח"ט כפיר ומושעה מלחימה עד הודעה חדשה".
אזריה הרחיב על ההחלטה שקיבל בזירה על דעת עצמו ואמר כי "אין לך זמן לדבר בשטח. כל שניה יכולה להיות חשובה ואין לי זמן לדבר עם מישהו חוץ ממה שאני צורח שם שיזוזו. רגע אחד אתה חי ורגע אחד אתה יכול למות. השטח זה שונה לגמרי. היה לי חשש שילחץ על מתג או מפסק ויפעיל מטען נפץ. זה לא תנאים במזגן ומעבדה, אותי לימדו שאם יש ספק אין ספק. הפעלתי כוח סביר על מנת לנטרל את האיום ממנו, כמו שלימדו אותי בהכשרה - ירי מקצועי".
אזריה בדרכו להעיד בבית הדין הצבאי
צילום: יוסי זליגר
בתחילת התיאור, סיפר כיצד הגיע למקום על דעת עצמו."לא הבנתי מה קורה. שאלתי את הש"ג, אמר לי שהיה פיגוע וא' נדקר. אני רץ לזירה, מזהה את א'. המ"פ קולט אותי ואומר לי להתחיל לטפל בא'. לא הבנתי למה הוא לא העיר אותי לבוא איתו באותו יום, כי כל הזמן הוא אמר לי להיות צמוד אליו אבל לאירוע הוא לא טרח להעיר אותי".
הוא המשיך ותיאר את הטיפול בפצוע הדקירה. "זהו ארוע ראשון שלי, פצוע ראשון שלי. היה לו שפריצים של דם, לחצתי על נקודות לחיצה", העיד בבית המשפט. "הכול היה כל כך מהר ולא הספקתי לשים כפפות: ניסיתי להרגיע אותו ושאלתי אותו איך הוא.
"פתאום מתחילות צרחות בזירה, לא יודע של מי. יש עליו כנראה מטען, אף אחד לא נוגע בו, הוא כנראה ממולכד", תיאר אזריה. "עד אז לא הבנתי שיש עוד מחבל. אני מסתכל עליו ויש לו מעיל שחור מנופח כאילו הוא מסתיר שם משהו. מנופח הרבה יותר מהמחבל לידו".
הנאשם התייחס גם לסכין שהייתה בסמוך למחבל. "זיהיתי סכין שצמודה אליו", ציין. "זה היה יום חם. תוך כדי פינוי של א' עוברת לי בראש גם ההתראה המודיעינית של אותו יום של פיגוע איכות. אמרתי לעצמי - זה כולל בטח גם מטענים. אני מבין שיכול להיות שזה הארוע המדובר וסמוך לשעה הזו אמור להיות ארוע העדלאידע.
ראיתי שהמחבל באמת זז. הזיז את הידיים שלו לכיוון הסכין".
מתקפה חריפה על המ"פ: "כשהייתי צריך חיבוק הוא נתן לי סטירה"
היורה מחברון טען כי המ"פ סטר לו בשטח מספר פעמים, וביקש בהתאם לכך להעיד שוב במצ"ח. זאת לפי התובע הצבאי, סא"ל נדב וייסמן, שמסר זאת בבית הדין הצבאי הבוקר (ראשון), עת נפתח שלב עדות הנאשם. אלאור טען עוד נגד מפקדו, שדרשו ממנו להביא את אביושל המ"פ ואשתו מחדרה ותל אביב לטקס קבלת דרגות.
צפו: תיעוד הירי של "בצלם" בזירה
אחרי הירי המ"פ צעק עליי ואמר לי 'מה אתה עושה, אתה דפוק?' והביא לי שתי סטירות", סיפר בבית המשפט. "אומר לי 'למה עשית את זה' ואמרתי לו שהרגשתי סכנה והעלתי סכנה של מטען והוא קטע אותי. זה מ"פ שאני והוא יודעים כמה עשיתי בשבילו.
"כשהייתי צריך חיבוק נתנו לי שתי סטירות ולא ניסו להבין אותי בכלל. לא אכפת להם מה קרה וכנראה ניסו לדאוג למשהו אחר. בגלל זה אני מאבד את האמון שלי במ"פ ואין לי מה לדבר איתו. אחרי שאמרתי לו על שתי סכנות ושאני לא סתם יורה הוא לא הקשיב. הייתי בהלם מהאירוע שהיה עוד קודם וידיים מגואלות בדם (מהטיפול בא') ולא הצלחתי כמעט להוציא מילה מהפה".
בקטע קשה במיוחד לשמיעה מהעדות, תיאר אזריה כיצד קיבל פקודה לנקות את שאריות גופתו של המחבל מהזירה. "אני בדילמה ולא יודע כי זה המפקד שלי וצריך לעשות מה שהוא אומר אבל למה אומר לי לעשות את זה בכלל?" הוא שיחזר. "אני בסוף עושה מה שהוא אומר לי ואז צועקים לי אנשי משטרה 'עזוב אל תיגע בזה, תגיע כבאית והם ינקו את הזירה'. לאחר מכן מגיע אליי המ"פ ושאל אם הכל בסדר ואני לא מבין מה הוא רוצה ממני".
האירועים הקשים השפיעו עליו מבחינה נפשית, לדבריו. "ביקשתי לדבר עם קב"ן ואמרתי שאני לא מוכן שמישהו מחטיבת כפיר יבדוק אותי כי אין לי אמון בהם. סיפרתי שאני בקושי ישן בלילות, רואה את המחבל וחולם על גופות. מרגיש שהמפקדים שלי עזבו אותי בשדה קרב ונשארתי לבד, והקב"ן אמר לי שזה בסדר וטוב שזה קורה לי שאני חוזר לדברים האלו וזה טבעי".
"בחברון יש תמיד הרגשה של לחץ באוויר"
בתחילת העדות, אזריה דיבר בהתרגשות על שאיפותיו לפני הגיוס."לפני הצבא סבלתי מעודף משקל", סיפר. "ההורים שלי רשמו אותי לחדר כושר והתמדתי כדי שיהיה לי יותר קל. התגייסתי עם בעיה בברך למרות שייעצו לי לא להתגייס ליחידה קרבית".
אזריה תיאר את השירות בשטחים, ואמר כי "חברון זו עיר מאוד חמה והלחץ שם מאוד גדול ויש הרגשה תמיד של לחץ באוויר. באזור תל רומידה אולי המקום הכי לחוץ בעולם. מקום מלחיץ ואני לא אלך בחברון כמו בתל אביב וזו אווירה של פחד". בנוסף, אמר כי "אף פעם לא הבדלתי בין יהודים וערבים, אני מסתכל על כל אדם באשר הוא אדם ויש לי חברים ערבים".
עוד הוסיף, כי "ברוב תדריכי המוצב לא יצא לי להיות. אני חופ"ל (חובש פלוגה) וקשר ורוב ונמצא בחפ"ק עם המ"פ". הרגשתי שנותנים לי משימות מעבר למה שאני יכול לעשות והיה עליי עומס רב. הרגשתי שמחפשים אותי ואין פתרון. אומרים 'אלאור יכול לעשות את זה' והפילו עלי את כל האחריות לעשות תפקידים של חיילים פשוטים, בלי שעות שינה בכלל".
אקו"ם