ראשי » חדשות » צבא וביטחון

האשים ותקף את מפקדיו: היום הראשון בעדות אזריה

שש שעות וחצי ניסה החייל היורה להגן על החלטתו ושם על המוקד את מפקדיו, שאותם כינה שקרנים. בימים הקרובים יעמוד בפני משוכה מורכבת יותר כשיתייצב מול התובע הצבאי ויישאל על הדילמה שחווה רגע לפני שפתח באש

קצת אחרי השעה 15:30 אחר הצהריים אתמול (יום א') הודיעו שופטי בית הדין הצבאי ביפו כי עדותו של החייל אלאור אזריה תתחדש רק למחרת היום. אחרי שש שעות וחצי שבהן שטח את גרסתו בפני הרכב בית הדין, טען אזריה שאינו חש בטוב וביקש להפסיק את עדותו.

עוד כותרות ב-nrg:
הרב אלי סדן: "משהו השתנה בצבא, מפחדים מדתיים"
טראמפ מצמצם פערים: מוביל בשלושה סקרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

במהלך העדות, פעם אחר פעם שם אזריה על המוקד במסגרת קו ההגנה שלו בעיקר את מפקדיו: מפקד הפלוגה, מפקד הגדוד ומפקד החטיבה. בימים האחרונים, בהכנות שעבר לקראת מתן עדותו, הוא אף נזכר לכאורה כי מפקדו, רב-סרן תום נעמן, סטר על לחיו. היום ומחר יעמוד אזריה בפני משוכה מורכבת הרבה יותר, כשיתייצב מולו התובע הצבאי סגן-אלוף נדב וייסמן, שיקשה עליו עוד יותר.
 
לטענת התביעה הצבאית, הסטירה על הלחי שקיבל לכאורה אזריה ממפקדו היא התפתחות רביעית בגרסת החייל. אחרי שסיפר עליה, החל אזריה לספר על רצונו לשרת ביחידה מיוחדת, כולל גיבוש לצנחנים ושייטת 13, ועל המאמץ להשיל משקל רב לפני הגיוס כדי להתגייס ליחידה קרבית.

"השאיפה שלי הייתה להיות כמה שיותר קרבי", סיפר בקול נרגש, ותוך כדי דבריו אף עצר לעתים. הוריו, שישבו בספסל מאחור היו נרגשים מאוד גם הם, ובמהלך עדותו נעמדה אמו וחיבקה אותו עד שהתבקשה בידי אב בית הדין, אלוף-משנה מאיה הלר, לשבת. "שמחתי מאוד שקיבלתי שיבוץ לחטיבת כפיר, והרגשתי שקיבלתי את מה שרציתי. חיכיתי לזה הרבה זמן", אמר.

משפט אלאור אזריה: טען כי המ"פ סטר לו בשטח לאחר הירי
 

אזריה סיפר על השירות בחברון ועל המתח הביטחוני המורגש בעיר. לדבריו, תל רומידה הוא "אולי המקום הכי לחוץ בעולם. אני לא אלך בחברון כמו בתל אביב, זו אווירה של פחד", אמר החייל, שהגיע מוכן והעביר פעם אחר פעם את המסר שביקשו עורכי דינו להציג בפני השופטים, ולפיו ביצע את הירי מתוך תחושת סכנה וכדי לנטרל את האיום שנשקף מהמחבל.
 

בעידוד חבר הכנסת אורן חזן (הליכוד) ועורך הדין יורם שפטל שישבו בקהל הוא פירט את המשימות הרבות שהוטלו עליו והקושי שחש בימים שקדמו לאירוע. מפקד הגדוד, סגן-אלוף דוד שפירא, סיפר בעדותו כי אף שוחח בעניין עם אביו של אזריה והורה למפקד הפלוגה לטפל בעניין.
   
בשעה שתקפו שני המחבלים את חברו לפלוגה ואת אחד ממפקדיו, היה אזריה במוצב, ותוך זמן קצר הגיע לזירה כדי לטפל בא', חברו שנדקר ונפצע. לאחר שסיפר על הטיפול שהעניק לחברו, החלה ההתקפה נגד מפקדיו – זו נמשכה כאמור לאורך העדות כולה. "לא הבנתי למה הוא (מפקד הפלוגה נעמן, י"ע) לא העיר אותי לבוא אתו. כל הזמן הוא אמר לי להיות צמוד אליו, אבל לאירוע הוא לא טרח להעיר אותי".

לאחר שהחלו צעקות בזירה בדבר החשש מפני מחבל ממולכד חש אזריה בפעם הראשונה בסכנה: "צרחו 'הוא זז', שלא יקום עלינו, שמישהו יעשה משהו. עד אז לא הבנתי שיש עוד מחבל... לידו זיהיתי סכין שצמודה אליו... תוך כדי הפינוי של א' עוברת לי גם ההתראה המודיעינית של אותו יום על פיגוע איכות. אמרתי שזה כולל בטח גם מטענים ומבין שיכול להיות שזה האירוע המדובר".

בשעות הארוכות שבהן עמד באולם הצפוף והחם, דבק אזריה בגרסה שלפיה זיהה תנועות בידיו ובראשו של המחבל וכן סכין לצד גופו, והוסיף כי חשש שהוא עלול גם להפעיל מטען. את הירי ביצע לדבריו במטרה לנטרל את האיום ולהציל את מי שהיו בזירה – כך טען גם בפני מפקדיו מיד לאחר האירוע כאשר נשאל מדוע פתח באש. 

"הייתה שאננות במקום, וזה לא היה מנוהל כמו שזירה אמורה להיראות", טען אזריה. "המ"פ עמד עליו ולא היה ערני למה שקורה בזירה. הוא דיבר בקשר בכלל, והייתה שאננות מוחלטת של המפקדים, ומבחינתי הם לא מתנהגים כמו שמצופה ממפקד".
 
כדי להדגיש את תחושת הסכנה שהורגשה במקום אמר אזריה כי כל שנייה יכולה להיות חשובה, וכי לא היה לו זמן לדבר עם מישהו מלבד הצעקה לחבריו והקריאה שיזוזו מהאזור. "רגע אחד אתה חי ורגע אחד אתה יכול למות", אמר. "השטח זה שונה לגמרי... אתה נמצא במצב שעכשיו אתה חי, ועוד כמה שניות או דקות אתה תהיה מת, ומבין שיש סיכוי טוב וגבוה שהמחבל יקום וידקור או יפעיל מתג. במצב כזה לא הייתי כאן, אלא בבית עלמין או מצב אחר שאני מסביר לאמא למה הבן שלה מת".

אחרי הירי במחבל המנוטרל, כך לפי העדות, נזף בו מפקד הפלוגה וסטר לו. "מה אתה עושה, אתה דפוק?" גער בו רס"ן נעמן, "למה עשית את זה"?. אזריה האשים בהקשר זה: "כשהייתי צריך חיבוק, נתנו לי שתי סטירות. לא אכפת להם מה קרה, וכנראה ניסו לדאוג למשהו אחר".

הוא סיפר כי איבד את האמון במפקדיו – ממפקד הפלוגה ועד מפקד חטיבת כפיר שאותו פגש. "הרס"ר אמר לי לשים כומתה ולהצדיע", שחזר. "המח"ט שאל אותי מה קרה, ואחרי שאני מסביר לו על מטען וסכין, הוא אמר לי, 'על פי הסרטון, זה לא נראה טוב'. לא הבנתי על מה הוא מדבר". לדבריו, כשיצא מהפגישה אצל המח"ט, עדכן אותו אביו כי חוקרי מצ"ח ממתינים לו לחקירה.

אזריה המשיך וניסה לקעקע את אמינות מפקדיו וטען כי לא דיברו אתו ועם חבריו מעולם על פיגוע מטען או פיגוע משולב, וציין כי על אף שלא תדרכו אותם, היה עליו להיות מוכן לכל אירוע, ולדבריו פעל כנדרש והציל חיים.

"פעלתי לפי האלטרנטיבה היחידה שראיתי באותו רגע", אמר לבית הדין. לדבריו, מפקד הפלוגה אף אמר לו לאחר הירי ש"ישאירו את הדברים ביניהם", ולא ידברו על האירוע ביוזמתם. יצוין כי בשטח נודע דבר הירי למפקד החטיבה בעקבות פנייה של תושב היישוב היהודי בחברון, ולאחר בירור קצר מול המ"פ התבררו הפרטים. 
"אני מרגיש בגידה מצד המפקדים שלי, אחרי שהסברתי להם את שני החששות שעלו לי (סכין ומטען, י"ע) ולא הקשיבו לי בכלל", הוא המשיך וטען.
 

לדבריו, המג"ד השפיל אותו מול כולם, וההתבטאויות של שר הביטחון הקודם משה יעלון והרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט נגדו נאמרו בלי לדעת מה היה שם. "אני מאבד אמון ומרגיש שאין לי אף אחד שאני יכול להאמין בו", התלונן. "זרקו אותי לכלבים... לקחו אותי קורבן כדי לנקות את ידי הצבא. ישר האשימו אותי ולא ניסו להבין מה קרה באירוע, רק כדי לנקות את הידיים של הצבא".

משבר האמון של אזריה עם הצבא בא לידי ביטוי היטב בדבריו, והוא לא התבייש לכנות את מפקדיו שקרנים. "למה המפקדים שלי משקרים אני לא יודע", אמר. "אם מח"ט יהודה היה רוצה לשמוע אותי, הוא יכול היה להסתובב אליי ולשאול. הוא בחר להסתמך על חצאי משפטים של מ"פ ומג"ד. הם עשו טעות ורצו לכסות על הטעות שלהם", טען.

גם בבקשתו לראות קצין בריאות נפש, לאור מצבו הנפשי, ניתן לראות את המשבר החמור שהולידה הפרשה הזו בין החייל ומפקדיו, לאחר שהציב תנאי כי הקב"ן לא יגיע מחטיבת כפיר, וכן כאשר ביקש מפקד החטיבה לראות אותו שבועיים לאחר האירוע הוא טוען כי חשב לסרב כיוון שלא האמין בו. "הוא אמר לי 'גם עם הבן שלי עושה טעות אני סולח לו' אבל הוא נזכר בי אחרי שבועיים".

ביומיים הקרובים תנסה התביעה הצבאית לפגום באמינותו ובגרסתו של אזריה בחקירה וכן בעדותו. מלבד שינוי הגרסאות, הוא יידרש להשיב בין היתר מדוע העביר את הקסדה לחברו ת"מ לפני ביצוע הירי, וכן את העמדה שהציג אתמול ולפיה ברגע שזיהה את הסכנה, המתין שנייה או שתיים לפני ביצוע הירי כי היה שרוי בדילמה. שתי הנקודות האלה ישמשו את התביעה – זו תשאל מדוע אם חש סכנה מיידית, מדוע היסס ולא ביצע את הירי באופן מיידי, וכך להוכיח עמדתה ולפיה הירי לא היה מוצדק.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg