"אם זו הייתה נקמה, הייתי מתקרב לראש המחבל"
ביום עדותו השלישי נשאל החייל המואשם בירי במחבל מנוטרל איך הוא מסביר שנפלו כל כך הרבה טעויות בתיאורו את הסכין, לבוש המחבל ועוד. הוא השיב כי תוכן הסרטון הוא "לא מה שראה במציאות" והסביר: "בירי, כשאני מבין את הסכנה, אני פועל תוך שבריר שנייה"
בבית הדין הצבאי ביפו התחדשה הבוקר (יום ג') עדותו של החייל אלאור אזריה, המואשם בהרג מחבל מנוטרל בחברון. זהו היום השלישי ברציפות שבו מעיד אזריה. אחרי הפסקה קלה נשאל אזריה אם הוא מקבל את דברי המ"פ והמח"ט שלבוש המחבל לא היה חריג - והודה בכך. אז נשאל אם לא חשב לשאול את המ"פ או מישהו אחר לפני שירה במחבל. על כך השיב עונה שזו החלטה של שניות ואין זמן לשאול. בין התומכים שהגיעו היום לחזק את אזריה - ח"כ אורן חזן (הליכוד) ויו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי.עוד כותרות ב-nrg:
סוכן סמוי הביא למעצר עשרות חברי ארגון "לה פמיליה"
העננה מעל ועידת הדמוקרטים הפכה לשיטפון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחר כך נשאל אזריה: "איך אתה מסביר שנפלו כל כך הרבה טעויות בתיאור שלך על הסכין הרחוקה, הלבוש החריג וכו', איך אתה מתייחס למציאות?". הוא השיב כי "זה לא מה שראה בעולם המציאות". "בעדות במצ"ח לא זכרתי את העיתוי. בסרטון דברים מראים בצורה אחת, אבל בתחושה זה אחרת. בחקירה הראו לי את הסרטון והתייחסתי לכך, אבל בפועל, במציאות, הרגשתי שהלבוש חריג והסכין קרובה. במציאות אני מקבל את עדויות הקצינים - הם יודעים - אבל בירי, ברגע שאני מבין את הסכנה, אני פועל תוך שבריר שנייה".
אזריה בבית הדין, שלשום (צילום: פז בר)
בהמשך הדיון נשאל החייל אם אחד החברים לפלוגה אמר לו שיגיע חבלן לשטח. הוא השיב כי איננו זוכר, אבל ששמע באופן כללי על חבלן שצריך להגיע לזירה.
אזריה טען כי לא התעמת עם אחד העדים כי לא זכר את עדותו. בחקירה הקודמת במצ"ח הכחיש את השיחה עם העד, חייל ששמו כפיר אורדן, שאמר כי המחבל גוסס ומזמינים חבלן. התובע אמר שבגלל הדברים האלה אזריה לא היה צריך לירות כי מגיע חבלן. אלאור הכחיש את העדות הזו ואמר שהוא זוכר את החייל מעשן במוצב. לדבריו, הוא ירה בראשו של החמבל כי נשקפה ממנו סכנה, ולכן נטרל אותה כדי להציל את חיי האנשים מסביב.
אחר כך נשאל אם התכוון להרוג את המחבל, והשיב כי הוא ראה אלטרנטיבה אחת - לנטרל את המחבל. לדבריו, לא הייתה כל אפשרות אחרת. עוד אמר כי רצה לנטרל את המחבל ולאו דווקא להרוג. הוא נשאל: "האם כשירית בראש שלו, הבנת מה התוצאה?". על כך השיב: "יריתי על מנת להציל חיי אדם, (ידעתי) שאולי אני נוטל את חיי המחבל למען אחרים".
בשלב זה הקרינו את התיעוד מזירת האירוע. התובע שאל את אזריה אם הסרטון תואם את מה שהרגיש בשטח ובזמן העדות במצ"ח. הוא השיב שאינו יודע איך מגיבים לסכנה וחשים במצב כזה. התובע שאל אותו: "אתה רואה את הסרטון ואתה יודע שאם יש מטען, אז לא מתקרבים?". אזריה השיב שלא למד על כך.
בשלב זה אמר לו התובע: "בסרטון אתה לא מתנהג שונה מכולם, חוץ מהנקודה שבה החלטת לירות במחבל בלי התרעה מוקדמת". "אני אומר לך שהייתי דרוך", התעקש אזריה - והתובע בתגובה חזר לסרטון ודרש מהחייל לראות היכן כיצד ניכר שהוא דרוך.
התובע אמר: "בסרטון רואים אותך הולך בנחת, נותן את הקסדה לחבר, מתקרב למחבל בלי שום נקודה של שינוי תגובה". אזריה התעקש: "אני אומר לך שהייתי דרוך ושהבנתי את הסכנה וכתגובה נתתי את הקסדה ושאר הפעולות הן אוטומטיות כפי שהוכשרתי". אז נשאל מתי החליט לירות - והשיב שאיננו זוכר במדויק.
התובע נותר איתן בדעתו: "ההתנהגות שלך בסרט לא מעידה על שום לחץ וחשש". אזריה השיב: "אני אומר שלא כל האנשים אותו דבר: יש כאלה שמגיבים ככה ויש כאלו שאחרת". הוא סירב להגדיר איך אדם מתנהג בשעת סכנה והתווכח עם התובע על כך שהאחרון טוען שיש אופן התנהגות מסוים בזמן לחץ.
אזריה נשאל למה דרך את הנשק בזווית 60 מעלות והשיב: "כי ככה הוכשרתי".
התובע: "אני אומר לך שאפילו ברגע הירי אתה פועל לאט, אין שום רגע שאתה פועל במהירות. תסתכל בסרטון ותגיב לכך. אני אומר לך שאתה הולך לאט, נותן את הקסדה, הולך לאט ויורה. אין שום שלב שאתה פועל במהירות.
אזריה: "כך הוכשרתי, ככה אני פועל - בצורה אוטומטית. כל אחד יש לו מהירות אחרת וניסיון אחר. אתה מניח שמישהו עם יותר ניסיון היה פועל יותר מהר ואני אומר שלא".
התובע התעקש שאין לחץ על שינוי ההתנהגות והבנת סכנה."והסיבה היא כי ירית מסיבותיך. ירית מסיבותיך בלבד, שבינן לבין תחושת סכנה אין שום קשר", הוא האשים. אזריה תקף בחזרה: "אתה לא היית בשטח, אתה מסתמך על הסרטונים. אם הייתי יורה מסיבותיי האישיות, הייתי מגיע עד אליו ויורה לו בראש מטווח קרוב מאוד. יריתי מרחוק כדי להציל חיים".
אלי ישי בבית הדין, היום (צילום: אסף גולן)
הוא המשיך וטען: "יריתי וקיבלתי החלטה לירות גם כשיש אנשים שיכולים להיפגע כי רציתי להגן על האנשים. בהכשרה יש מושג שנקרא 'ירי לעומק', שלא עושים באימונים מחשש לפגוע בחיילים. עושים את זה רק במלחמה. כאן אין ברירה ויריתי בו לעבר הראש ואולי הייתי פוגע באחד האנשים על ידי רסיס. שוב אני אומר: אם זו הייתה נקמה, הייתי מתקרב לראש של המחבל".
אזריה נשאל שוב אם ממרחק כזה היה חושב שלא ייפגע. הוא השיב: "יכול להיות מצב של נשק לא מאופס והייתי יורה כדי להציל".
התובע הזכיר לאזריה כי שאלו אותו במצ"ח כמה וכמה פעמים אם הוא זוכר שאמר למישהו שיש לגופו של המחבל חגורת נפץ. "לא אמרת לאף אחד את זה, לא למג"ד ולא למ"פ". אזריה השיב: "בחקירות המצב הנפשי שלי היה אחר, אמרתי להם מה שזכרתי ואפשר לראות שלא זכרתי להגיד גם דברים שמחזקים את הגרסה שלי". לדבריו, הוא לא זכר להגיד במצ"ח שחשש ממטען.
התובע: אתה המצאת את כל החשש ממטען.
אזריה: לא, לא המצאתי.
התובע: אתה מודע לכך שאתה משפר ומשנה את הגרסאות מאירוע לאירוע.
אזריה הודה כי הוא משפר גרסאות, ולא ראה בכך בעיה.
בהמשך הטיח התובע באזריה כי המג"ד, סגן-אלוף דוד שפירא, אמר כי החייל לא ציין שום חשש למטען. אזריה בתגובה, האשים שוב את מפקדו באי-אמירת אמת. "המג"ד אמר רק חצאי דברים", האשים. "הוא שמע רק חצאי דברים. הוא אמר לי, 'אני לא צריך לוחמים כמוך, אתה מודח מלחימה, ואני אמרתי לו שחשתי סכנה. המג"ד שיקר".
במהלך ההפסה בדיון אמר הסנגור של אזריה: "ראינו היום שוב כיצד התביעה נוהגת לא בהגינות ושואלת מתי הוא החליט לירות, כשהלוחם אומר שזו החלטה של שברירי שניות והתובע מתעקש על זה, ואני אומר שלוחם לא יודע זאת".
בהמשך הדיון, לאחר הפסקה של כמעט שעה, שאל התובע את אזריה מדוע לדעתו יש למג"ד שלו אינטרס להגיע לבית הדין ולמסור עדות שקר. אזריה השיב בהאשמה: "ההערכה שלי היא שהוא מפחד מהעיתונאות, ממה יגידו בעולם, בגלל שהיה שבוע לפני תפקיד חדש שהיה צריך לקבל. הוא הבין שעשה טעות בשטח.
אזריה הוסיף: "הסברתי לו מה גרם לי לירות במחבל. אחרי שהוא שמע חצאי משפטים מהמ"פ. הוא מבין כנראה שהיה צריך להתייחס אחרת". אז נשאל אם כשהמג"ד והמח"ט אומרים שהירי במחבל המנוטרל היה נטול הצדקה מבצעית, האם עדות זו מנותקת מהשטח. "לדעתי בשאלה שלך יש את התשובה", הוא ענה.
בשלב זה התובע עקץ את אזריה והזכיר את טענתו אתמול ולפיה התובע איננו מבין את השטח. "יש מי שאתה אומר שהשאלות שלו לא מבוססות שטח, זה אני. אמירות המג"ד והמח"ט מבוססות על עודף ידיעת שטח. אז מי יכול לתת הערכה להתנהגות שלך?".
אחר כך הקשה התובע: "איך אתה נותן לחברים שלך להתקרב למחבל, לגעת בו, להעמיס אותו על אלונקה? הם יכולים להתפוצץ. מה היית אומר לאימהות שלהם אם היו מתפוצצים?". אזריה השיב על כך בתקיפת מפקדו. "גם אם איבדתי את האמון במ"פ, זה לא אומר שהוא איבד את האחריות לניהול הזירה. הוא מפקד הזירה, לאחר מכן לא הצלחתי להוציא מילים מהפה".
תובע: בזמן שהרימו את המחבל על האלונקה, היה לך ספק?
אזריה: מבחינתי נטרלתי אותו כבר, אמרתי הכול למ"פ והעברתי לו את השרביט.
התובע השיב באירוניה: "אציע לך הסבר אחר: מעולם לא חשבת שיש מטען על המחבל - לא לפני הירי ולא אחרי. מה תגיד?". אזריה השיב: "אגיד תודה, אבל ההסבר הזה לא נכון".
אקו"ם