העונש הוחמר: "יניב האנס" ירצה שנה וחצי בכלא

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הפרקליטות והחמיר באופן משמעותי את עונשו של 'יניב האנס' וגזר עליו שנה וחצי בכלא. על נחמן נגזרו בעבר עבודות שירות למשך שישה חודשים, דבר שהוביל לביקורת ציבורית רחבה

נטעאל בנדל | 1/8/2016 9:00
בית המשפט העליון דן הבוקר (ב') בערעור המדינה בנוגע ליניב נחמן המכונה 'יניב האנס' והחמיר באופן משמעותי את עונשו. השופטים גזרו על הנאשם שנה וחצי בכלא ומכיוון שריצה חצי שנה, הוא יכנס למשך שנה לבית הכלא. נחמן, שנאשם באונס, ניסיון אונס, שלושה מעשים מגונים, שתי הטרדות מיניות ועשרות מקרי פגיעה בפרטיות – נענש בעבר בעבודות שירות משך שישה חודשים בלבד.

עוד כותרות ב-nrg:
הבית היהודי נגד נתניהו: "נגמרו ימי ילדי הכאפות"
נעצרו 10 חשודים בסיוע לרוצחי מיכאל מרק
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

פרקליטות המדינה הגישה באמצעות עורכי הדין ג'ואי אש והילה גורני, ערעור על עונשו הקל של יניב נחמן, וקבעו כי בית המשפט המחוזי בתל אביב שגה כשגזר עליו עונש שאין בו כל הלימה לחומרת מעשיו ולמידת אשמו, עונש החוטא לשיקולי הרתעת המשיב עצמו והרתעת הרבים, ושאיננו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין בכלל, ובעבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בפרט.
 
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
יניב נחמן בדיון בעליון, הבוקר צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

המדינה סברה כי בגזר הדין נפלו מספר שגיאות משפטיות מהותיות במשפט, וקבעו כי שיקולים שמקומם איננו בשלב קביעת המתחם, כגון טענות הנאשם שהשתקם וששמו הטוב נפגע, השפיעו על שיקול דעתו של בית המשפט קמא באופן בו קבע את מתחם הענישה, אף שהדבר לא תמיד נאמר מפורשות בגזר הדין.

יתירה מכך, קבעו בפרליטות, "בית המשפט שגה בקביעת מתחם העונש ההולם והעונש המתאים בתוך המתחם. ביהמ"ש קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 ל-6 שנות מאסר, תוך שהוא מתייחס לעונש המינימום הקבוע בחוק לעבירת האינוס (4 שנות מאסר), אך שגה באופן מהותי כשציין שאין הכרח שמאסר זה יהא כולו מאסר בפועל. המדינה סבורה שפרשנות זו משמעה שהרף התחתון של מתחם הענישה הינו מאסר על תנאי בלבד, והיא מחטיאה ומרוקנת מתוכנו את תיקון 113, וכפועל יוצא אינה הולמת את חומרת העבירות בהן הורשע נחמן".
 
צילום אמיר מאירי
הפגנה נגב יניב נחמן צילום אמיר מאירי

טשטש נשים באמצעות אלכוהול כדי לקיים יחסי מין

לפי גזר הדין, נחמן נהג להסתובב כשברשותו כמות גדולה של אלכוהול וחומרים נוספים שנועדו לטשטש את הנשים במטרה לקיים איתן יחסי מין כשלא בהסכמתן המלאה. "הנאשם השקה את הנשים במטרה להביאן לערפול חושים, וזאת על מנת לבעול אותן תוך ניצול מצבן המונע התנגדות", נכתב בגזר הדין. "במקרים בהם התפוגגה השפעת המשקאות טרם השלים את זממו, בעל הנאשם חלק מהנשים שלא בהסכמתן החופשית".

נחמן הכחיש את המיוחס לו, והצדדים הגיעו להסדר טיעון עוד בטרם שמיעת העדויות. הסדר הטיעון הקל משמעותית עם הנאשם, כששלושה סעיפים נמחקו מכתב האישום, כך שבסופו של דבר נותר אישום אחד, שגם בו העובדות מותנו ובהתאם אחת מעבירות האינוס הומרה לעבירה של מעשה מגונה בכח.

בגזר הדין נכתב כי הפער בין כתב האישום המקורי לגזר הדין "כה עמוק שלא ניתן להתעלם ממשמעותו והוא בעל משקל בהצבת גבולות המתחם ומידת העונש כאחד. המבוא לכתב האישום בו מתוארת 'שיטת הפעולה' בה נקט הנאשם כדי ללכוד את קורבנותיו, כלל האשמות קשות מאוד. האישומים הנוספים שייחסו לנאשם ביצוע עבירות אינוס בנשים נוספות העצימו את רמת החומרה. והנה, במקום מעורבות בפרשה נרחבת שעניינה ניצול ופגיעה מינית בנשים רבות תוך שימוש בשיטה זדונית, נותן היום הנאשם את הדין על פגיעה במתלוננת אחת".
 

צילום מסך מפייסבוק
רוני ריבר שנאנסה על ידי יניב נחמן. צילום מסך מפייסבוק

לפי האישום שנותר, הנאשם אנס את המתלוננת בבוקר לאחר שתיית אלכוהול מרובה, כאשר השניים נרדמו עירומים במיטה. "המתלוננת ביקשה להתלבש אך הנאשם עיכב בעדה, פישק את רגליה עם רגליו ונצמד אליה. המתלוננת צעקה שירפה ממנה וניסתה לדחוף אותו מעליה, אולם הנאשם התעלם מסירובה ומישש את גופה העירום בניגוד להסכמתה.

"לאחר מספר דקות חדל ממעשיו, המתלוננת ברחה בוכייה לחדר האמבטיה והנאשם עזב את הבית. בחלוף זמן מה חזר, נכנס לחדר האמבטיה ולאחר שהביע את צערו הרים את המתלוננת בידיו והשכיבהּ במיטתה". בשלב זה ניסה הנאשם לפייס את המתלוננת ואז החדיר את אצבעו לאיבר מינה בניגוד להסכמתה. המתלוננת הרחיקה את ידיו של הנאשם, בעטה בו וגרשה אותו מהבית, והוא עזב את המקום.

הסבר מפתיע שנכלל בגזר הדין לעונש המקל, נוגע ל"שיימינג" ברשתות החברתיות ובתקשורת. "השתכנענו שהפרסומים הנרחבים והמקיפים אודות פרטי החקירה, תוך חשיפת זהות הנאשם ותמונתו והעמדתו במרכז פרשה של ביצוע סידרתי של עבירות מין, פגעו פגיעה הרסנית ושלא לצורך בשמו הטוב, לאורך זמן וברמה שספק אם ניתן יהיה לתקנה בעתיד", כך נכתב. "חוסר ההתאמה שבין הפרסום שנעשה לבין העבירות שבסופו של יום הורשע בהן הוא רב ומשמעותי, ובנסיבות מקרה זה מהווה פקטור בעל משקל במסגרת שיקולי הענישה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך