"כיום אנו יותר טובים": מח"ט 401 תולה את הסרבל
מח"ט 401 היוצא, אל"מ יאיר וולנסקי, מסיים 25 שנים בשריון ונפרד מריח הגריז לטובת תפקיד מטה. בראיון עם nrg הוא נזכר בימים שבהן סוריה הייתה האויב העיקרי והשינויים שעברו על הצבא בין מלחמת לבנון השנייה ל'צוק איתן'
טקס חילופי תפקידים בשטח כינוס הוא לא מחזה נדיר מדי עבור אל"מ יאיר וולנסקי. מי שקיבל את הפיקוד על חטיבת שריון 401 באיחור של חודש, בעקבות המערכה צבאית בעזה לפני שנתיים, המתין וצפה מן הצד לאורך חמישים ימי הלחימה וקיבל אחריות כשהוא לבוש בסרבלים. לא היה מדובר עבורו במשהו חריג מדי, כיוון שאת הפיקוד על הגדוד אותו הוביל במלחמת לבנון השנייה, הוא מסר למחליפו בסיטואציה דומה.עוד כותרות ב-nrg:
-מעודד 5 יחידות? משרד החינוך מסרב לשלם למורים
-קמפיין nrg: הצעת חוק למניעת שכחת ילד ברכב
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביום חמישי שעבר המשיך הקצין הבכיר הלאה. הוא עזב את הטנקים שהיו בשר מבשרו במשך שניים וחצי עשורים, והאמת, לא בטוח שהוא יתרגל כל כך לרעיון הזה. אחרי שנים שבהן ספג את ריח הגריז ועוצמת ההדף של פגז היוצא מתותח הטנק, עובר וולנסקי אל המטה והמפקדה, כמו שקורה לכל קצין בכיר - ויהיה מנהל התרגילים של המטה הכללי והפיקודים.

מדובר על גוף שכבר קיים לחלוטין והיום עובד תחת אגף המבצעים, ובעוד כמה חודשים יהיה תחת זרוע היבשה וכפוף לבית הספר לפיקוד ושליטה (פו"ש) בפיקוד אלוף יוסי בכר. וולנסקי, שלדבריו 'מתקדם קומה למעלה', יתחיל לעסוק בהיבט מערכתי יותר, שאותו כמעט ולא הכיר אחרי שנים בשטח, מלבד תפקיד אחד שביצע, כשהיה ראש זירת צפון בבור של המטה הכללי.
סיפורו אולי אינו חריג, וכמוהו קצינים רבים שחוו את שתי המערכות הללו, אך בכיסא מפקד החטיבה, שעות ספורות לפני שעזב את החטיבה, הוא מספר ל-nrg על חיל השריון, שאליו התגייס ואותו עזב עכשיו אחרי 25 שנה, ועל המסקנות לקראת המערכות הבאות שבהם ייטלו חלק משמעותי גם כלי המלחמה המפלצתיים, שכנראה אין להם תחליף.
בראשית שנות ה-90, בימים שבהם היה חייל צעיר, מספר וולנסקי, היה חיל השריון שונה בתכלית, ותרחיש הייחוס שלו עסק בסוריה, שכיום צבאה מתקשה להתמודד נגד טנדרים שעליהם לוחמי דאעש. אולם מאז עברו מים רבים בירדן. את טילי ה'סאגר' שנורו באותם ימים על טנקים של צה"ל, החליפו טילים מתקדמים שהגיעו לידיהם של ארגוני הטרור ואינם דומים באיכותם ובקטלניות שלהם לקודמיהם.

פאר היצירה בשנותיו הראשונות בחיל הכומתות השחורות, היו טנק מרכבה סימן 2 וטנק מרכבה סימן 3 שהתחיל להיכנס לשירות, ווולנסקי, מספר כי הוא וחבריו התאמנו בעיקר על עצירת הסורים מפריצת הגבולות. במבט לאחור, הוא מספר, "זה היה עולם אחר, והיום אנו בקטלניות אחרת". לדבריו, "היום השינוי כל כך מהיר, וכל כמה חודשים צריכים להסתכל ולבחון מחדש שאנחנו באמת מתכוננים נכון".
למרות שאת מרבית תפקידיו עשה בכלל בחטיבה 7, עד לתפקיד מפקד גדוד בלבנון השנייה, דווקא את תפקיד המח"ט הוא העביר בחטיבה 401. זה קרה באוגוסט 2014, אחרי שסיים את תפקידו כסגן מפקד אוגדה 162 - אז קיבל את החטיבה בשטחי כינוס, ועקב מקרוב אחרי ביצועי הטנקים.
טקס החילופים המאולתר, התקיים עוד לפני ההכרזה על סיום מבצע 'צוק איתן', כשמטוסי חיל האוויר עוד חגו בשמיים והטילו חימוש על הרצועה. "סגן מפקד אוגדה נמצא בשטח", משחזר וולנסקי. "תפקידי לא היה לנהל את הלחימה בשולחן המרכזי, אלא להיות עם הכוחות בגלל שמפקד האוגדה נמצא בפורומים רוב הזמן".
אחרי שהסתיימו הקרבות והוכרז סופית על סיום המבצע, חזרו לוחמי החטיבה לשטחי האימון בצאלים. זה קרה בגלל שוולנסקי, מפקד החטיבה החדש, חשב שצריך להמשיך להכות בברזל בעודו חם, ולעבור ישר מפעילות מבצעית לאימון. "החוויה של 'צוק איתן' טובה מאוד לחטיבה", הוא מסביר. "כשהלוחמים והמפקדים יצאו החוצה הם הרגישו שעשו את המשימות שקיבלו ואת המוטל עליהם, והתחושה הייתה טובה מאוד, ולכן חשבתי שזה בסיס מצוין להמשיך אתו קדימה".
במהלך ימי המבצע בעזה, פעלו הטנקים של החטיבה בצפון הרצועה, באזור בית חנון ובית להיה, יחד עם כוחות חטיבת הנח"ל ורשמו הישגים נאים. עשרות רבות של מחבלים נהרגו ונפצעו מאש החטיבה, ולמרבה הצער נרשם גם חלל אחד, סרן נתן כהן ז"ל.
לשם השוואה, לפני כעשור במלחמת לבנון, נרשמו 13 לוחמים של החטיבה שנפלו בקרבות. אז, בקיץ 2006, היה וולנסקי מפקד גדוד 77 בחטיבה 7. המלחמה תפסה אותו שבוע לפני סיום התפקיד, ואחריה הלך לפקד בבית הספר של חיל השריון בשיזפון. אל המלחמה ההיא הגיע עם פקודיו אחרי קרבות ברצועת עזה בעקבות חטיפת גלעד שליט, ובניגוד לדעת הרוב הוא סבור שהצבא היה מיומן. "היינו על הטנקים ופעלנו והגדוד היה בכשירות".
כוחות שריון מפגיזים מטרות מהגבול. צילום: דו"צ
כשהגיע הביתה עם שוך הקרבות, הוא רצה לפתוח חדשות, מאחר שהבין שחי בתחושה שונה לגמרי מזו שחי בה הציבור הישראלי. זה היה אחרי הקרב בסלוקי, ואחרי שרעייתו אמרה לו 'אתה לא רוצה באמת לראות מה אומרים בכלי התקשורת'. אז, הוא מספר, הבין את הפער בין התפישה של מי שהיה בשטח לבין מה שהציבור בבית חושב.
כמו רבים ממפקדי הצבא, לפחות הצעירים שבהם, גם רוב פקודיו לא היו בשירות ב-2006 – ודאי לא מפקדי פלוגות ובעלי תפקידים זוטרים יותר. יותר מזה, בעשר השנים שעברו מאז, חלקם הגדול של מפקדי הקרבות כבר לא משרת בצבא. לאחרונה הם נפגשו לערב מפקדים סגור ואינטימי שבו היה חשוב להם, לדברי אל"מ וולנסקי, לספר היכן כשלו ומה כדאי שמפקדי צה"ל בעת הזו ילמדו מהלקחים. אפילו אל"מ מוטי כידור, מפקד החטיבה באותם ימים, הגיע למפגש במקום נסיעה עם המשפחה לאילת.
במשך כשלוש שעות הם חלקו רשמים ומסקנות, כולל בפאנל שבו שיתפו מפקדים בתחושות שלהם מהמלחמה המורכבת נגד חיזבאללה. "זה היה פשע לעצור את זה, פשוט פשע לעצור את זה", אומר וולנסקי. במסגרת הפאנל קם אחד הקצינים וסיפר על אירוע של אש 'כוחותינו על כוחותינו', שאותו גילו אנשיו בטנק רק אחרי שביצעו ירי פגזים לעבר כוחות צבא. "הוא שיתף את הנוכחים מה לומדים מאירוע כזה, ואני רואה בזה חשיבות אדירה כי זה נותן לנו כוח להמשיך הלאה. לא הצגנו את הדברים כאילו הכול היה דבש, אני חושב שיש לערב כזה ערך גדול, וראיתי בזה ערך רב".
וולנסקי מציין כי בניגוד לקרבות על אדמת לבנון כמג"ד, ברצועת עזה, רגע לפני שקיבל את הפיקוד על החטיבה, הוא ראה צה"ל טוב הרבה יותר, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה שגדל בין הכוחות. גם על הקרקע, אבל לא רק. הוא מציין גם את המודיעין שזרם מהר יותר לשטח, וסגירת מעגלים של מפקדי גדודי חי"ר עם כוחות בים ובאוויר.
כחלק מהשינויים, גדוד של חטיבת 'גבעתי' נמצא היום תחת אחריות חטיבה 401 ובזכות אימונים משותפים הם יודעים לעבוד ביחד, ולהיפך- מפקד גדוד שריון יושב אצל מפקד חטיבת גבעתי בעת הצורך ומכין אתו את ההתקפה המשולבת.
בניגוד לקרבות על אדמת לבנון כמפקד גדוד, ברצועת עזה רגע לפני שקיבל את הפיקוד הוא ראה צה"ל טוב הרבה יותר, בעיקר בזכות שיתוף הפעולה שגדל בין הכוחות. גם על הקרקע, אבל לא רק- המודיעין שזרם מהר יותר לשטח, וסגירת מעגלים של מפקדי גדודי חי"ר עם כוחות בים ובאוויר. גדוד של חטיבת 'גבעתי' נמצא היום תחת אחריות חטיבה 401 ובזכות אימונים משותפים הם יודעים לעבוד ביחד, ולהיפך- מפקד גדוד שריון יושב אצל מפקד חטיבת גבעתי שצריך ומכין איתו את ההתקפה המשולבת.

"כשאני מסתכל היום על רמת המוכנות היא טובה מאוד", אומר קצין השריון הבכיר בפרספקטיבה של העשור האחרון, ובמבט קדימה לעימותים הבאים. "אתגרים יהיו ואני לא מזלזל בחיזבאללה, וגם חמאס מפיק לקחים, אבל אני כן חושב שאנחנו מאומנים לא פחות ויודעים את הדברים יותר טוב.
"אין לי ספק, למשל, שכל מערכה מתחילה מהמערכה הקודמת שהסתיימה. את לקחי 'צוק איתן' אין לי ספק שגם למדו בחיזבאללה, וברור שיש מאפיינים שהם וגם אנחנו השתכללנו, ואנחנו ממש לא זחוחים ולומדים איך האויב משנה תפיסה מול מה שעשינו ואיך שהוא מכין את מרחב הלחימה, ומנסים לייצר דברים אחרים".

בשנתיים האחרונות, כאמור, פיקד וולנסקי על חטיבת השריון המתקדמת ביותר, שברשותה טנקי מרכבה 'סימן 4' המשוכללים ומערכות ההגנה המובחרות מסוג 'מעיל רוח'. "אם מחר תפרוץ מלחמה, יש פה חבורה רצינית שאפשר לסמוך עליה".
"אם יש לקח אחד שהפקנו", סיכם, שעות בודדות לפני שהעביר את המושכות למחליפו, אל"מ אוהד נג'מה, "אנו מנסים לבנות תרחיש שיתאר כיצד תיראה הפעם הבאה, ולהתאמן על בסיס זה. לא להתאמן על מה שהיה בלבנון השנייה או ב'צוק איתן', אלא לשאול את עצמינו מה יהיו האתגרים הבאים. וכמובן, גם לעסוק במה שלא היה טוב. אבל לא רק להסתכל על העבר, אלא להפנות את פנינו בעיקר לעבר העתיד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg