מועלם: "גופים זרים מנסים להשיג רווח פוליטי בעמונה"
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בסוגיית עמונה. במהלכו הוצאה ח"כ מועלם מהדיון אחרי שאמרה: "לא הגיע עדיין אדם אחד שטען שהקרקעות שלו"
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה הבוקר (ד') בסוגיית עמונה. בדיון השתתפו חברי כנסת, נציגי המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, ללא תושבי עמונה עצמם. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר בדיון כי "חברון, בית-אל ועמונה הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, דינם בדיוק כמו תל אביב ורמת גן".עוד כותרות ב-nrg:
ח"כ ורבין נחמיאס: חייבים להילחם בתופעת שכחת הילדים
הפצוע מאשים: "חיזבאללה הפילו אותי בפח"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יו"ר הוועדה מגרש את ח"כ שולי מועלם מהדיון. צילום: חופי עמוס
"וכשם שבכל מקום אחר בארץ הגיעו לפתרונות שונים בין אם פיצוי כספי ובין אם מתן קרקע אחרת לבעלי הקרקע המקוריים, קל וחומר שבעמונה אין אפילו בעל קרקע שהוא עותר קונקרטי אשר דורש את הבעלות על אדמות עמונה מלבד עמותות שמאל שהמניע שלהם הוא עקירת ההתיישבות", הוסיף יו"ר הוועדה.
ח"כ שולי מועלם שהוצאה מהדיון על ידי סלומינסקי אמרה כי "ישנם גופים פוליטיים הממומנים על ידי האיחוד האירופי ומנסים להשיג רווח פוליטי במסווה זכויות אדם. אני שואלת מי הם אותם בעלי קרקע? איפה הם נמצאים? לא הגיע עדיין אדם אחד שטען שהקרקעות שלו. אתם באים לטעון שהישובים הוקמו בחטא אבל הם הוקמו מתוך אידאל של שיבה לארץ – בעידוד ממשלות ישראל".
עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, קובי אלירז, סקר בפני הוועדה את מעמדה המשפטי של עמונה ואת הפתרונות המשפטיים שהוצעו על ידי ועדת ההסדרה ונמצאים כיום בבחינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
בנוסף, אלירז התחייב בפני הועדה כי פסק הדין שניתן בבג"ץ ומחייב את המדינה לפנות את הישוב עד לסוף חודש דצמבר השנה, יבוצע.
חוות הדעת שחוברה בידי ועדת ההסדרה, שבראשה עומדת ראש המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, חיה זנדברג, מציעה אפיק משפטי מנומק שעל בסיסו יועתקו בתי היישוב לאתר סמוך שיוגדר כאדמות נפקדים. יצוין כי גם אם יאמץ היועץ המשפטי לממשלה את המתווה שהציעה ועדת ההסדרה, צפוי עוד הליך פרוצדוראלי ארוך מאוד שכרוך גם בהארכת המועד שקבע בג"ץ לפינוי היישוב.
על פי חוות הדעת יש צורך להשלים את תהליך ההכרזה על הקרקעות ולאחר מכן ייערך חוזה שכירות בין היישוב לבין הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי ביהודה ושומרון (איו"ש), שיאפשר לתושבים להקים את היישוב מחדש על אותן קרקעות.
כמו כן תתחייב המדינה כי ביישוב החדש לא יוקמו בתי קבע אלא אך ורק מבנים יבילים. כמו כן, דמי השכירות שישולמו יישמרו למי שיוכיח בעתיד בעלות על אותן קרקעות. מדובר בפתרון משפטי שלא יושם בהתיישבות מאז שנות ה-70 ואימוצו יכול להוות פתרון עבור קרקעות במעמד משפטי בעייתי דומה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם