רמטכ"ל של שנה אחת

עוד בראשית ימיה של המדינה התמודד הצבא עם אילוצי תקציב וקיצוץ בכח האדם. מבט לרמטכ"ל של שנה אחת -מרדכי מקלף. ד"ר אפרים לפיד בטורו השבועי  

צילום: לע"מ IsraelDefense

הרמטכ"ל השלישי בצה"ל, רב-אלוף מרדכי מקלף, מילא את התפקיד שנה אחת בלבד, לבקשתו. למרות קוצר התקופה הטביע מקלף את חותמו במספר תחומי יסוד: קיצוץ בתקציב הביטחון; צמצום מספר המשרתים בקבע; הקמת יחידה מבצעית (101) להתמודדות מבצעית עם טרור; הקמת בית ספר גבוה לפיקוד ומטה; ביסוס המערך התורתי של חיל הרגלים.

מקלף נולד במוצא ב-1920 ולאחר שנת לימודי הנדסה בטכניון הצטרף לפלוגות הלילה המיוחדות של וינגייט. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, לחם בצפון אפריקה ושוחרר בדרגת מייג'ור (רב סרן). במלחמת העצמאות לחם במסגרת חטיבת כרמלי בקרבות באזור חיפה, עכו והגליל. תכנן והשתתף במבצע חירם לשחרור הגליל. בסיום המלחמה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בתפקיד זה ארגן עם הרמטכ"ל יגאל ידין את צבא הקבע והקים את מערך המילואים. בינואר 1952 יצא מקלף עם משפחתו ללימודי מנהל בבריטניה.

בארץ היתה תחושת סכנה של התמוטטות כלכלית : אחזקת צבא גדול, קליטת עלייה,  התיישבות מהירה ורחבה ושיקום הכלכלה. מצד שני -סכנת מלחמה מחדש ("סיבוב שני"). הצרוף של מלחמה וקליטת עלייה הטיל מעמסה כלכלית כבדה וכדי להתגבר החליט בן- גוריון, בניגוד לעמדת המטה הכללי והרמטכ"ל, על הקטנת תקציב הביטחון (110 מיליון לא"י) וצמצום הצבא, שפירושו אז היה פירוק חטיבה סדירה (מתוך שלש), קיצוץ בצבא הקבע, העובדים האזרחים, צמצום מילואים, ניצול יותר יעיל של הנח"ל ואף הציע שחיילי צבא הקבע יוותרו על 10% ממשכורתם.

 בעקבות זאת בקש הרמטכ"ל יגאל ידין להתפטר. בעקבות זאת פנה בן-גוריון אל מקלף ובקשו לקבל  את התפקיד. מקלף הסכים אחרי לחץ כבד, אך התנה שתקופת כהונתו תהיה לשנה אחת בלבד. ב-7 בדצמבר 1952, התמנה מקלף לרמטכ"ל השלישי של צה"ל, והוא בן 32 בלבד, הרמטכ"ל הצעיר ביותר, אותו הוא חלק עם קודמו, יגאל ידין. בכירי המטכ"ל בתקופה זו: סגן רמטכ"ל וראש אג"ם -משה דיין, ראש אמ"ן יהושפט הרכבי, מפקד חיל האוויר חיים לסקוב ומפקד חיל הים מרדכי לימון. במועד זה היו בצה"ל -כ-56 אלף חיילי חובה, קבע ואזרחים מהם 7816 בצבא קבע.

בתחום המבצעי הורה הרמטכ"ל מקלף לרב סרן אריאל שרון להקים יחידת קומנדו מיוחדת שתפגע בבסיסי הפידאיון ותמגר את התופעה. שרון הקים את יחידה 101, אשר פעלה במהלך שנת 1953, עד לאיחודה עם חטיבת הצנחנים. הרמטכ"ל מקלף הניח את היסוד להקמת ביה"ס לפו"מ, שנפתח רק בימי הרמטכ"ל משה דיין. הוא זיהה כי חיל הרגלים חסר תמיכה מקצועית ברמת המטה הכללי ועל כן הקים מחלקה מיוחדת לחי"ר במסגרת מחלקת ההדרכה.

מקלף פעל להיפטר משירותים לא צבאיים שהיו בידי צה"ל. צמצום התקנים של צבא הקבע חייב הקטנת מספר האזרחים עובדי צה"ל. הוא פעל להעברתם של שירותים שונים מרשות הצבא כמו טיפול במעברות עולים, פיתוח החקלאות ע"י יחידות הנח"ל, מאפיות, מכבסות ובית החולים תל-השומר.

במשרד הביטחון קוצצו 163 איש, בתע"ש "ירדו 700 -500 מתוך שיפורים בעבודה ו-200 כי הייצור היה מהיר יותר". בשב"כ הופחתו 50, נשארו 600. מקלף החליט על ביטול משימות : דברים נעשו בשלבים. מקלף הורה גם על שינוי נרחב בחיל הים, "יש טרפדות מיותרות,  יש כ-3000 מילואים מיותרים בחיל, לאחר עתודות לצי הסוחר, ניתן להוריד 1000 חיילי חובה ולהוסיף 500 אנשי קבע".

ב-7 בדצמבר 1953 פרש מקלף מתפקידו כרמטכ"ל, לאחר שנה בתפקיד, עם רשימה מכובדת של הישגים מבצעיים וארגוניים.

בתמונה -העברת הפיקוד מהרמטכ"ל השלישי מרדכי מקלף לרביעי משה דיין בנוכחות ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון

תודה למחלקת היסטוריה בצה"ל