בית המשפט קבע: לייק או שיתוף אינם לשון הרע

בית משפט השלום בת"א הכריע כי חוק איסור לשון הרע אינו מחייב במקרים של משתמשים ששיתפו או אהבו סטטוסים פוגעניים בפייסבוק. השופט: "המפרסם הראשון הוא המעוול ויש לפעול נגדו"

ירון דורון | 8/8/2016 12:14
תגיות: פייסבוק,לייק,לשון הרע,בית משפט השלום בתל אביב,שיתוף
בית משפט השלום בתל-אביב קבע: עשיית לייק או שיתוף סטטוס בפייסבוק, גם אם הוא פוגעני, אינו מהווה לשון הרע. לראשונה נדונה היום (ב') בבית משפט השאלה האם עשיית לייק או שיתוף לסטטוס של אדם אחר מהווה לשון הרע. לפי השופט עודד מאור התשובה לכך היא לא, מאחר ואין במקרה זה כל פרסום – המתחייב מהוראות חוק איסור לשון הרע, על אף שעצם הלחיצה על לייק או שיתוף – מפיצה את הסטטוס הפוגעני לחברים נוספים ומרחיבה את מעגל התפוצה שלו.

עוד כותרות ב-nrg:
"מאכזב שאף שר לא מצא את הזמן לכבד את הדר"
הורסים כדי לבנות: החל שדרוג אצטדיון בלומפילד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מדובר בתביעה שהגיש מקומון ברמת גן, הנקרא "המקומון רמת גן גבעתיים", נגד שני נתבעים שלחצו על לייק לסטטוס פוגעני נגד המקומון, ושיתפו סטטוס אחר שגם הוא פוגעני. הסטטוסים פורסמו בקבוצה הנקראת "גבעתיים מחרימה את המקומון".
צילום: שאטרסטוק
גם שיתוף של סטטוס פוגעני אינו מהווה לשון הרע לפי החוק הנוכחי. לייק צילום: שאטרסטוק

בית המשפט ניתח את חוק איסור לשון הרע, וקבע שלאור החידושים הטכנולוגיים יש להתאימו למציאות המשתנה, והכלים שקיימים בו אינם בהכרח מתאימים לעולם האינטרנט המתפתח בכל רגע. בית המשפט גם התייחס למקרים קשים (שיימינג או פגיעה בקטינים) – תוך קביעת מבחן הפגיעה החד משמעית.

לפי התביעה, שסכומה הועמד על 64 אלף שקלים, בשנת 2014 פורסמו בפייסבוק פרסומים שונים, שהנתבעים נחשפו אליהם. באחד מהפרסומים לחצו הנתבעים על כפתור הלייק, ובפרסום אחר לחצו על כפתור השיתוף. כתוצאה מפעולות אלה הפרסומים הועברו בתפוצה נוספת שאליה נחשפו 'חבריהם' של הנתבעים.

בהחלטתו כתב השופט: "השאלה העומדת לדיון במסגרת פסק הדין היא האם יש לראות בנתבעים כמי שביצעו עוולה בלשון הרע כלפי התובעת, היא הנפגעת, בשל לחיצה על כפתור הלייק ביחס לסטטוס פוגעני שלא הם כתבו, וזאת כמי שפרסם לשון הרע נגד הנפגע?".

שאלה נוסף לפי השופט היא "האם יש להטיל על הנתבעים אחריות בלשון הרע לאחר שביצעו שיתוף לסטטוס פוגעני שכתב אחר?".

השופט מאור קבע: "אין לראות במי שעשה לייק או שיתוף לסטטוס שלא הוא כתב והמהווה לשון הרע, כמי שפרסם לשון הרע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע. ישאל השואל, ומה יעשה אותו נפגע, אשר פורסמה לשון הרע נגדו והנה היא מופצת לכל עבר על ידי משתמשים שונים רק בשל העובדה שסימנו לייק. התשובה לכך היא בנקיטת פעולה נגד המפרסם הראשון, הוא המעוול והגשת תובענה נגדו בשל לשון הרע (או במקרים המתאימים אף קובלנה פלילית)".

"הנפגע יוכל לפעול להסרת הפרסום הפוגעני, שעם הסרתו של הפרסום הראשון, כלל הפרסומים שנבעו ממנו נמחקים מהרשת החברתית פייסבוק. הנפגע יוכל לעשות זאת בין באמצעות פנייה לפייסבוק להסרת הפרסום הפוגעני ובין באמצעות פנייה לבית המשפט", כתב השופט מאור.

לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:


היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך