ראשי » חדשות » בארץ

גרמניה מקימה מטמנה ביו"ש: "בלי זבל של ישראלים"

המנהל האזרחי מתעקש להקים מטמנת זבל במימון גרמני ליד רמאללה, שאיש אינו רוצה בה: לא הפלסטינים, לא הישראלים ולא הגופים הירוקים. בנוסף, הסכים המנהל לקבל תנאי של ממשלת גרמניה, לפיו המטמנה תשמש פלסטינים בלבד

מדינת ישראל נדרשת להגיב תוך עשרה ימים לעתירה לבג"ץ שהגיש ארגון בשם "ירוק עכשיו". פעילי הארגון מנסים לעצור החלטה שקיבלה ועדת התכנון העליונה במנהל האזרחי ביהודה ושומרון - ועדה שראש הממשלה הוא מנהלה - על הקמת מטמנת אשפה מיושנת ליד רמאללה.

עוד כותרות ב-nrg:
• אישום: פעילת הימין בירכה את רוצחי אבו חדיר
• הגרמנים איתרו 8 נאצים שפעלו במחנה שטוטהוף
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

ההחלטה השנויה במחלוקת שהתקבלה כבר לפני שנה וחצי, קובעת כי בניגוד לעמדתם של הדרג המקצועי, התושבים הישראלים, התושבים הפלסטינים והגופים הירוקים, תוקם ממזרח לרמאללה מטמנת אשפה מיושנת. לטענת הגופים השונים המיוצגים בעתירה, מטמנה זו לא עומדת בשום תקן בינלאומי. כעת נראה כי אם נתניהו לא יתערב, הצעד ימומש בשבועות הקרובים על ידי ממשלתו שלו.
 
בהתפתחות טרייה מאתמול בשעות הבוקר, החלו עבודות מדידה ראשוניות בשטח בו אמורה המטמנה העתידית. בתגובה, ירדו עשרות תושבים פלסטינים מהכפר הסמוך ראמון להפגין במקום, ופונו באש חיה שירו שוטרים פלסטינים. יצוין כי העבודות נעשו בניגוד להודעת המדינה לבג"ץ, לפיה "נרשמה התחייבות המשיבים שלא לבצע שום פעילות להקמת אתר הפסולת".

אם לא די בעיוותים הללו, המנהל האזרחי הסכים לקבל תנאי די מדהים שהציבה ממשלת גרמניה, ולפיו המטמנה תהיה פתוחה לשימוש פלסטיני בלבד. לישראלים ולזבל שלהם - הכניסה אסורה, או כדברי נציג בנק ממשלת גרמניה KFW, תומס איזנבך לפרוטוקול: "העדיפות כרגע ניתנת רק לאוכלוסייה הפלסטינית, ולכן הפרויקט מיועד לאוכלוסייה זו".

בעיר רמאללה, בכפרים הערביים ובהתנחלויות היהודיות שסביבה, חיים למעלה ממאה אלף איש. עד לאחרונה הם היו מפנים את האשפה אל אתר משותף ב"ציר הזבל" ממזרח לרמאללה, ושם שורפים אותה. בד בבד עם התקדמות המודעות לאיכות הסביבה והגידול באוכלוסייה, פעלו רשויות התכנון לפני שנים רבות להקים אתר חלופי, שנחשב בשעתו למודרני, ליד הכפר דיר דבואן. אלא שתושבי דיר דבואן, התנגדו ואף איימו באלימות. כתוצאה מכך, הוחלט כבר לפני 8 שנים על מיקום חלופי שיהיה כמה קילומטרים מזרחה לכפר ראמון, לא רחוק מהיישוב הישראלי מעלה מכמש.
 
במקביל, הודיעה ממשלת גרמניה כי תסכים לממן את הפרויקט באמצעות הבנק הממשלתי KFW. אך כאמור, התנתה זאת בכך שהתושבים הישראלים באזור לא ישתמשו במטמנה. לא מדובר בפעם הראשונה שהגרמנים הציבו תנאי כזה. באותו אזור ממש, הוקם במימון גרמניה לפני כ-15 שנה מתקן לטיהור מי הביוב של אזור רמאללה. מועצת מטה בנימין הישראלית הזהירה שהפלסטינים לא יפעילו כראוי את המתקן ושבמקום לשפר את איכות הסביבה, המתקן יזיק לסביבה.

ואכן, כך בדיוק קרה. מי הביוב אינם מטופלים כנדרש והמים המזוהמים חודרים לעתים קרובות למי התהום באזור, ואף זורמים לוואדי קלט הסמוך. "בגלל שהמתקן בניהול גרמני, בכל פעם שיש זיהום בוודאי קלט צריך לחכות חודשיים עד שיגיע מדען מגרמניה כי הוא המפקח של המתקן", אומר ישראל גנץ, סגן ראש המועצה האזורית מטה בנימין. "למה צריך לחכות חודשיים ולמה צריך ניהול גרמני אם אנחנו יכולים לעשות זאת?".

על רקע התקדים הזה, ולאור האפליה המוצהרת של ממשלת גרמניה, התנגדה מועצת בנימין בחריפות לתכנית המוצעת. "מדוע ממשלת גרמניה מתעקשת על הפרדת השימוש בין האוכלוסיות? זהו נושא שמפריע לנו בהחלט", אמר היועץ המשפטי של המועצה, עורך דין יזהר דגני, בדיון מועצת התכנון העליונה לפני שנה וחצי.
 
עם זאת, הביקורת של דגני עוד הייתה מתונה ביחס למה שאמרו הנציגים הפלסטינים. 75 אחוז מהשטח המיועד של המטמנה, שהם כ-600 דונם, הוא אדמות חקלאיות פרטיות ואיכותיות, של תושבי הכפר ראמון. החקלאים הפלסטינים לא התכוונו לעבור בשקט על הפקעת הקרקע. עו"ד סאמי דקה אמר בשמם כי "כל תושבי ראמון מתנגדים, גם אלה שאין להם אדמות במקום. האתר (המתוכנן) יושב על חלק מהאדמות האלה שהן יקרות ערך ומשמשות לפרנסת התושבים. האדמות שבבעלותם סמוך למזבלה, וכמובן שערך האדמה ייפגע מכך. הרשות הפלסטינית מרשה לעצמה לבנות תכנית שתפגע בכל תושבי האזור - הפלסטינים והמתנחלים".

עו"ד דקה לא חסך את ביקורתו גם מהגרמנים. בישיבה שנערכה לפני שלוש שנים הוא אמר: "אם הגרמנים באו כדי למצוא פתרון לטובת הפלסטינים, צריך לשקול מחדש את מיקום התכנית. לדעתי, הגרמנים פועלים בחוסר תום לב. יש משהו מוזר בהתנהלות שלהם, כי הם לא מוכנים לדון בחלופה אחרת ולא מתייחסים לכל בקשה ופנייה שלנו".

לביקורת החריפה שלו הצטרף עו"ד סאמר כחלה, המייצג גם הוא תושבים פלסטינים מהכפרים ראמון ודיר דבואן. "זו אדמה חקלאית עם ערך גבוה. ראמון צריכה להיות מזבלה?".
  

להתנגדות מהשטח הפלסטיני הצטרפה התנגדות מהשטח הישראלי. מזכירי היישובים רימונים ומעלה מכמש הזהירו מההשלכות של המתקן העתידי, שלפי התכניות אמור להיות במרחק של פחות מ-5 ק"מ. הם ודוברים נוספים העלו שורה ארוכה של בעיות שהתכנית לא נותנת להם כל מענה: עומס תנועה אדיר של משאיות כבדות בכבישים צרים, פגיעה בתיירות האזורית וכמובן - מפגעי ריח קשים.

התנגדות נוספת צצה מהארגונים הירוקים. אלו הזהירו כי במקום לשפר את הטיפול האזורי באשפה, המתקן העתידי רק יגרום יותר נזק. הם מנו שורה של מתקנים לטיהור שפכים ולטיפול באשפה שנבנו ביו"ש לטובת הפלסטינים, אך הללו לא הצליחו לתפעל אותם.

מעבר לכל אלה, חזרה ועלתה בדברי כל המתנגדים שאלה אחת: מדוע מטמנה ולא מפעל מיון? כל מי שעוסק באיכות סביבה יודע שמטמנת אשפה - בור גדול שבו טומנים את האשפה בלי אבחנה, היא מפגע סביבתי שנזקיו מורגשים גם עשרות שנים בעתיד. בישראל ובמערב, המטמנות נסגרות ובמקומן קמים מפעלים למיון אשפה ומחזורה. והנה, גורמים מישראל ומגרמניה, שבאים כביכול לסייע לפלסטינים, מציעים מתקן שבכל מקום אחר בעולם פסול לשימוש.

"למה לבקש מאתנו להתחיל בהטמנה ולסבול 20 שנה? אם הכוונה היא טובה, ולא אינטרסנטיות של שמירת קשרים עם הרשות הפלסטינית, אז שיבדקו חלופות אחרות", אמר עו"ד דקה בדיון לפני שלוש שנים.
  
"אנחנו מצטרפים לשאלה: למה מטמנה ולא מחזור? גם בישראל וגם בגרמניה לא מקימים כלל (מתקני) הטמנה", אמרה הילה כהן מ"ירוק עכשיו". לדבריה, עולה ריח לא טוב מדברי חלק מהנוכחים, כאילו הפלסטינים "עוד לא מסוגלים" לעבור למפעלי מיון ולכן עליהם לסבול את נזקיו של מפעל הטמנה. "נשמעו טענות שהפלסטינים בשלב התפתחותי קצת שונה ושהליך מיון ומחזור לא מתאים להם בשלב בו הם נמצאים. לי זה נשמע התבטאות נגועה בקצת גזענות", אמרה כהן.

 

אכן, הנציג הגרמני ונציגי המנהל האזרחי העלו בדיוק את הטיעון הזה על אודות "חוסר התאמה" של הפלסטינים כהצדקה לשימוש בהטמנה. "הטכנולוגיה המוצעת כמו אספקטים מסוימים של מחזור ומיון לאוכלוסייה שבאזור, היא טכנולוגיה מצויה שמשתמשים בה באירופה ובכפרים שונים. טכנולוגיות מתקדמות יותר יידרשו לאוכלוסייה המסוגלת לתפעל טכנולוגיה מתקדמת יותר", אמר אייזנבך מהבנק הגרמני.

"אנו נמצאים על שני צירי זמן שונים לשתי אוכלוסיות. אנו לוקחים כל אוכלוסייה בסגנון שלה ומנסים לקדם אותה למקום הנכון. אי אפשר לדרוש מהתושבים הפלסטינים להתאים את עצמם לאורח חיים אחר שהוא לא שלהם", אמר דניאל חלימי, שהיה סגן מנהלת לשכת התכנון במנהל האזרחי.

על רקע ההתנגדויות הרבות והביקורת מכל הכיוונים, החליטו רוב חברי "ועדת ההתנגדויות של מועצת התכנון העליונה" לפסול את תכנית המטמנה בראמון. זה קרה ביולי 2013 ובעולם של מנהל תקין, זו גם אמורה הייתה להיות ההחלטה הסופית. ובכל זאת, אף שהפוסק האחרון אמר את דברו, ורק אחרי שיו"ר ועדת ההתנגדויות, מיכאל בן שבת, פרש מתפקידו – חזרה לפתע תכנית ראמון לחיים. בינואר 2015, כשהיא חמושה בחוות דעת פתלתלה המצדיקה את עצם הדיון, התכנסה ועדת התכנון העליונה של המנהל האזרחי לדיון נוסף ב"מטמנת ראמון", והפלא ופלא: בתרגילים מתוחכמים המתחבאים מאחורי לוליינות משפטית, אישרה הוועדה את התכנית.
 
בטקסט, אותו ניתן לכנות כמדהים, כותבת המועצה: "הדיון בפנינו לא נערך כערעור (שכן סמכות ערעור כזו אינה קיימת, א"כ) על החלטה של ועדת המשנה להתנגדויות, אלא כדיון נוסף". אחרי שנמצאה ההגנה המשפטית נאמר: "אנו דוחים את עמדת הרוב בוועדת המשנה להתנגדויות, ומורים על קבלת חוות דעת המיעוט". כלומר, המיעוט, שאין לו כלל סמכות החלטה, דוחה את דעת הרוב, וכופה את המטמנה על התושבים  - שלא רוצים בה. האם זו אכן העמדה הסופית של המדינה? התשובה תתגלה בעוד ימים ספורים.

מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.

מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר כי "תכנית המתאר שייעודה הקמת אתר מוסדר לסילוק ולטיפול בפסולת לשימוש האוכלוסייה במרחב רמאללה נדונה בפני מועצת התכנון העליונה. התכנית אושרה על ידי המועצה לאחר שבחנה את ההתנגדויות שהוגשו בנושא ודחתה אותן. בהמשך, הוגשו עתירות במסגרתם התבקש ביטול התוכנית. עמדת המדינה ביחס לעתירות תימסר במסגרת ההליך המשפטי".

מלשכת מתאם הפעולות ביו"ש נמסר כי הנושא בבדיקה שיפוטית, ועל כן הם נמנעים מתגובה.

מלשכת שר הביטחון אביגדור ליברמן נמסר כי הנושא לא הגיע לשולחנו של השר, אך ייבדק לאור פניית nrg.
משגרירות גרמניה נמסר כי לא יגיבו לנושא התלוי ועומד בדיון משפטי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg