במשטרה מתרגשים: מיזם מצלמות הגוף יצא לדרך
בקרוב יענדו שוטרים בישראל מצלמה על מדיהם, שתפעל בעת מפגש עם האזרח ותתעד את ההתרחשות. הניסוי כבר בעיצומו, ובמשטרה מקווים שהמהלך יסייע לשיפור התדמית השלילית של הארגון ודוחים את החששות מפגיעה בפרטיות
זה קרה בחודש מאי השנה ב'סופר יודה' בתל-אביב: שוטרי מג"ב תועדו כשהם מכים לכאורה את עובד המרכול מייסם אבו אל-קיעאן בן ה-19. הסרטון שהופץ ברשתות החברתיות הכה גלים והביא לפתיחת חקירה במחלקה לחקירות שוטרים.עוד כותרות ב-nrg:
- המשטרה הרגה צעיר שתמך בארגון דאעש
- עשור לקרב: "מזל שהטיל ריסק לי את הרגליים"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לטענת שוטרי מג"ב שהיו מעורבים באירוע הם ערכו בדיקות שגרתיות נגד שוהים בלתי חוקיים, וכשהבחינו באל-קיעאן הם ביקשו ממנו להזדהות. הוא סירב ואף החל לתקוף אותם, והדבר דרש מהם הפעלת כוח בתגובה. מנגד טען אל-קיעאן כי לא ידע שמדובר בשוטרים שכן הם היו בלבוש אזרחי, וכי הם הכו אותו בצורה קשה ללא כל התגרות מצדו. החקירה עדיין מתנהלת במח"ש.
אם באותו אירוע היו השוטרים מצוידים במצלמות גוף, אפשר היה לדעת בקלות מה בדיוק התרחש וגרסתו של מי היא הנכונה: האם אל-קיעאן הותקף רק בשל חזותו הערבית, או שמא הוא שתקף את השוטרים והם נאלצו להפעיל כוח כדי לעצור אותו.
ובכן, מעתה הכול הולך להשתנות. כשאתם נתקלים בשוטר, כדאי שתתנהגו יפה ומומלץ גם לחייך. למה? כי אתם מצולמים. על דש חולצתו של השוטר תהיה תלויה מצלמה שתתעד את כל האינטראקציה ביניכם.
בשלב זה מדובר בפיילוט שבמסגרתו צוידו 150 שוטרים מכל רחבי הארץ במצלמות, אך בהמשך צפויים כל שוטרי משטרת ישראל שיוצאים לשטח להצטייד במצלמה. מטרת הפרויקט היא לייצר שקיפות שתביא לשיפור התדמית הרעועה של המשטרה, לרסן שוטרים אלימים, למנוע תלונות שווא נגד שוטרים ולתעד ראיות לבית המשפט. במשטרה מאמינים שהמצלמות יביאו לשינוי דרמטי במפגש בין האזרח לשוטר ובאמון הציבור במשטרה.
בשבוע שעבר הושק הפיילוט פורץ הדרך, והוא יימשך שלושה עד ארבעה חודשים. שוטרי הסיור והתנועה הם שבאים במגע העיקרי עם האזרח, ולכן נבחרו לכך. הניסוי יופעל בחמש תחנות: זבולון בקריות, באר-שבע, פתח-תקווה, מרחב איילון במחוז תל-אביב ויחידת התנועה ימת"א נגב. בכל יחידה תהיה גם קבוצת שוטרים שלא תקבל מצלמות כקבוצת ביקורת לצורך המחקר.
מיזם המצלמות יוצא לדרך לאחר שבמשטרה למדו מה קורה במשטרות ברחבי העולם, שבהן נעשה שימוש במצלמות גוף. אלא שכאן מדובר בפרויקט ייחודי שכן המטרה היא לצייד את כל השוטרים הבאים במגע עם האזרח במצלמה, דבר שאינו קיים בעולם.
"אני בטוח שהפרויקט יגביר את אמון הציבור במשטרה, ימתן את התנהגות השוטרים וישפיע גם על יחס האזרחים לשוטרים ברחוב", סבור השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שמשרדו השקיע בנושא עשרות מיליוני שקלים. "כך קרה בכל עיר בעולם שבה הופעל הפרויקט. במדינה כל כך רב-תרבותית כמו שלנו, לאמון הציבור במשטרה יש חשיבות אדירה והשפעה על הלכידות והחוסן החברתי. אני מאמין שיש פער גדול בין העשייה המשטרתית ובין סקרי אמון הציבור במשטרה. השקיפות שפרויקט המצלמות ייתן אין לה אח ורע. ברגע שהשוטר מצויד במצלמת גוף זה משפיע גם על ההתנהגות שלו וגם של האזרח".
גם המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך מאמין במצלמות. "מדובר בפרויקט משמעותי. המשמעות היא אסטרטגית בכמה רבדים. הראשון הוא מניעה מצבית הדדית (מניעה של הסלמת אירוע על ידי שני הצדדים). כולנו רוצים שוטרים שפועלים על פי החוק, וכששוטר מצלם הוא מתנהג אחרת. כשהאזרח יודע שהוא מצולם גם הוא מתנהג אחרת.
המטרה היא אמון הציבור. משטרה לא יכולה לפעול ללא אמון הציבור. אנחנו בעידן מצולם. כולם צילמו את השוטר, אך השוטר הוא היחיד שלא צילם. מה שחסר לנו הוא נקודת המבט של השוטר, ואת זה אנחנו משלימים. אנחנו בפיילוט, ואין לי ספק שנצטרך לעשות שינויים".
מי שעומד בראש המיזם במשטרה הוא תנ"צ יוסי בכר. על פי הנוהל שגובש, הוא מסביר, השוטר מחויב להפעיל את המצלמה כשהוא מגיע לאירוע. החומר המצולם מועבר לשרתים ונשמר שם. אם מדובר בחומר המהווה ראיה פלילית הוא יועבר לבית המשפט עם הגשת כתב אישום כפי שמועברים כל חומרי החקירה. אם מדובר בחומר שאין לו חשיבות משפטית, הוא יימחק לאחר שנה.
"במסגרת עבודת המטה שנערכה בעולם ראינו כי בחלק מהמדינות השוטרים יכולים לחתוך ולערוך את הסרטונים לאחר המשמרת, מתוך מטרה לפשט את אגירת המידע", מפרט בכר. "החלטנו לפתח מנגנון שבו לא יתאפשר לערוך את הסרטים ולא יהיה ניתן לעשות בהם דבר, והם יגיעו כמו שהם אל השרתים או אל תיק החקירה. השוטר לא יוכל להשפיע על החומר המצולם". לדבריו, השוטר יוכל לצפות בחומר בהתקן בניידת ולהיעזר בו בכתיבת דו"ח הפעולה, אך לא לבצע כל שינוי בצילומים. הדבר נועד למנוע יכולת של השוטר לייפות את שהתרחש אם נהג באלימות או חרג מנהלים.
בכר מדגיש כי הניסיון במשטרות בעולם מראה כי המצלמות מפחיתות אלימות: "משטרות ברחבי העולם דיווחו כי לאחר הפעלת המצלמות ירדו משמעותית אירועי החיכוך בין שוטרים לאזרחים. במשטרת ויקטוריה שבקנדה, למשל, מספר התלונות על אלימות שוטרים ירד בעשרות אחוזים. המצלמה משפיעה באופן קריטי גם על אזרחים וגם על שוטרים, וגורמת לריסון של שני הצדדים. המצלמות גם יפחיתו את מספר התלונות נגד שוטרים". עוד הוא מוסיף כי המטרה היא לצייד במצלמות 8,000 שוטרים בתוך שנה.
במרחב איילון במחוז תל-אביב, המטפל בערים בת-ים וחולון, מרוצים מבחירתם למיזם. מאז השבוע שעבר מסתובבים 22 שוטרי סיור כשהם מצוידים במצלמות. במרחב אומרים כי תגובות הציבור למצלמות הן מצוינות. סגן מפקד המרחב והממונה על הפרויקט במרחב, סנ"צ דני חדד, מסביר את חשיבות הדבר. "השוטר עונד את המצלמה על הבגד בתחילת המשמרת, וברגע שהוא נכנס לאירוע הוא לוחץ על המצלמה והיא מקליטה ברצף את ההתרחשות. בסיום האירוע השוטר מכבה את המצלמה ומקשר את הצילומים לדו"ח שהוא ממלא במחשב שלו. ככה יש גם דו"ח כתוב וגם תיעוד מצולם.
"שוטר לא עובד לבד ובדרך כלל הוא פועל עם שוטר נוסף, וכך יהיו שתי זוויות צילום של ההתרחשות. זה ההיבט הטכני. בהיבט הרעיוני והמהותי, מה שעומד מאחורי הרעיון הוא איך משפרים את השירות של המשטרה ואיך משפרים בקצה גם את התדמית שלה. בבסיס עומדת השאיפה לייצר שקיפות. השוטר יוצא לטפל באירוע והוא מתעד מהזווית שלו, מהעיניים של השוטר. עד היום כולם צילמו את השוטר בהתרחשות, כולם תיעדו מכל מיני זוויות, אבל שום זווית לא נתנה את מה שהשוטר ראה כשהוא בא לאירוע ועל סמך מה החליט מה שהחליט. מעכשיו תהיה פרספקטיבה נוספת".
"החומר המצולם משפר גם את הרמה הראייתית, יש עוד ראיות להביא לבית המשפט", מוסיף חדד. "המצלמה היא גם גורם מרסן, ממתן. בנוסף, זהו עוד שלב משמעותי בציר הטכנולוגי שבו מתפתחת משטרת ישראל, עוד ממד טכנולוגי שאנחנו מכניסים לכלי העבודה של השוטר, וזה אמור לשפר את הביצועים, את הראיות ואת תחושת הביטחון, ולהשפיע על השירות והתדמית של המשטרה".
איך דואגים בכל אירוע שהשוטר אכן יפעיל את המצלמה?
"זו שאלת מיליון הדולר. ראשית, ההנחיה והנוהל אומרים שברגע שנכנסת להתרחשות אתה מפעיל את המצלמה. אנחנו מאמינים בבני אדם, אחרת תשים רובוטים כשוטרים. אם לא הופעלה המצלמה, הנושא ייבדק. ההנחיה ברורה: בכל התרחשות ובכל אינטראקציה עם אזרח יש להפעיל את המצלמה".
יש חשש של השוטרים שמפקחים עליהם, שזה כמו 'האח הגדול'?
"כל דבר חדש מביא איתו חששות. מצד שני זו גם הזדמנות, וגם השוטרים מבינים שזו הזדמנות. הם שמחים על כך והם שמחים לצאת עם מצלמה. ממחקרים שקראנו על מה קורה בארצות אחרות, כמו ארה"ב ואנגליה, למדנו שנוכחות מצלמות הורידה בצורה דרמטית את האלימות כלפי שוטרים וגם את האלימות של השוטרים. זה גורם שמייצר ביטחון. לנו כמפקדים אין יכולת לצפות בהתנהלות השוטרים בכל רגע ובכל מקום. זה אחד הדברים שנוטרלו מראש כדי למנוע תחושה של 'האח הגדול', תחושה של נרדפים או שאנחנו מחפשים אותם. החומר עובר מהמצלמה אל חוות השרתים. אם רוצים לחקור משהו מיוחד, אפשר להגיש בקשה ולחקור".
מה לגבי חשש של האזרח הפשוט שהפרטיות שלו תיפגע?
"אין פה עניין של פגיעה בפרטיות. במקום שיש חשד לביצוע עברה יש למשטרה סמכות להיכנס למקום ולפיכך יש גם סמכות לצלם. במקרה שיש משהו שפוגע בפרטיות או באינטימיות, השוטר יכול להפסיק את הצילום אם לדעתו עצירת הצילום לא תפגע בראיות. בנוסף, אפשר לטשטש פנים כדי למנוע זיהוי. ומעל הכול, החומר המצולם לא יכול לצאת לשום מקום כי הוא הולך מיד לשרתים שהם לא בשליטה שלנו. כששוטר מגיע לבית הוא מודיע שהוא מצלם. הוא לא מבקש רשות, אבל מודיע שהוא מצלם. אם יהיו דברים שמצריכים פרטיות אז יש אפשרות לטשטש את הדברים הנחוצים בעריכה. לנו כמפקדים אין נגיעה בסרטים".
בוא נדבר על האזרח הנורמטיבי השומר חוק שנעצר לבדיקת רישיונות שגרתית. מדוע צריך לצלם אותו?
"צריך לצלם אותו כי יש אינטראקציה בינו ובין השוטר. אנחנו רוצים לוודא שגם האזרח וגם השוטר מתנהלים כראוי. אחד הדברים שנלמדו בנוגע למשטרת התנועה במדינות אחרות הוא שאנשים שתועדו בעת ביצוע עברה הודו שהם ביצעו את העברה כי הם הבינו שהם מתועדים. אם מדובר בנהג שהכול איתו בסדר, אין שום בעיה.
"החומר עובר לשרתים ולא יוצא לשום מקום. לאזרח שהוא בסדר אין ממה לדאוג. אם נוצרה פתאום התרחשות אלימה בין השוטר לאזרח, אז מה יגידו? חבל שהשוטר לא צילם. צריך להבין שהיום הכול מתועד ממילא. כמעט אין דבר שלא מצולם מזווית כזו או אחרת. אז עכשיו יש מצלמה גם לשוטר, ואם אתה בסדר אין לך מה להסתיר. אין פה פגיעה בפרטיות, ואם אזרח חושב שבכל זאת הייתה פגיעה בפרטיות שלו אז הוא יכול לפנות בכתב ובקשתו תידון בהתאם".
אין חשש מפריצה של האקרים לשרתים שבהם שמור כל החומר המצולם?
"השרתים מאובטחים לחלוטין, חד-משמעית. יכולנו לשמור ב'ענן' אינטרנטי, אבל הלכנו על שמירה בשרתים כי זה בטוח יותר. החומרים עוברים ישירות לשרתים ולא עוברים בשום תחנה שמשם אפשר ליירט אותם".
כיצד הציבור מגיב למצלמות?
"זה מלווה בתהליך מחקרי וגם בתהליך של פנייה לציבור. באתר המשטרה יש קישור שאפשר להיכנס דרכו לשאלון לציבור על המצלמות. אנחנו שואלים את הציבור ומתייעצים איתו. זה חלק מהתהליך, לשאול את הציבור מה הוא חושב על זה. בתום תקופת הניסיון נפנה לציבור הרחב בסקר ונשאל את דעתו. כרגע כל אזרח יכול להיכנס און-ליין ולהביע את דעתו. אנחנו מקבלים הרבה תגובות טובות מהציבור, אפילו תגובות מצוינות. אומרים לנו 'זה חשוב, זה מצוין, עכשיו יראו את כל הזוויות, זה ימנע אלימות'. כבר נתקלנו בכמה התרחשויות שראינו בהן שהמצלמה קלטה דברים חשובים".
מה למשל?
"למשל באירועי אלימות במשפחה, איומים של הבעל בנוכחות המצלמה. תיעודים שאפשר לומר עליהם שתמונה שווה אלף מילים. שוטר הגיע לאירוע של אלימות במשפחה והגבר כעס שהאישה הזמינה את המשטרה ואיים עליה, וכל זה בנוכחות המצלמות. הצילומים האלה ישמשו בהמשך ראיה בבית המשפט. השוטר חוזר לניידת, צופה בסרט וכותב את דו"ח הפעולה בהתאם לסרט. משם זה הולך לחוקר שרואה את הסרט, ועל בסיס זה חוקר את האזרח".
כיצד עובד הפיילוט עד עתה?
"הולך בסדר גמור. פה ושם יש קשיים טכניים, שוליים, אבל ברמה הרעיונית זה נכנס. השוטרים מתחברים לתהליך ומרוצים ממנו. אין באף משטרה לאומית פרויקט כזה. אני צופה שזה יצליח בגדול וישפיע על שני הצדדים, גם על הציבור וגם עלינו כמשטרה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם