ראשי » חדשות » בארץ

"כשהפרשה תדעך נגלה שראשים בחברה עפו"

מה ידוע לנו על מה שאנחנו מכניסים לפה, והאם עיבוד מזון מגביר את הסיכוי למחלות ולזיהומים? בעקבות פרשת הקורנפלקס של תלמה נשמעת ביקורת נגד משרד הבריאות בנוגע לרמת הפיקוח על המזון. במשרד דוחים בתוקף את הטענות

פרשת הסלמונלה שהתגלתה באריזות הקורנפלקס של 'תלמה' חידדה שוב את מה שאנו יודעים היטב אך מתעלמים ממנו בשיטתיות: אין לנו מושג מה אנחנו מכניסים לפה. איך אמר לנו אחד מבכירי המומחים לבטיחות המזון שאיתו שוחחנו? "כשאתה נכנס לסופר וקונה מוצר מזון, אתה עושה זאת בידיעה שאתה מסתכן כמו ביציאה לקרב".

עוד כותרות ב-nrg:
- המשטרה הרגה צעיר שתמך בארגון דאעש
- עשור לקרב: "מזל שהטיל ריסק לי את הרגליים"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

 

החוקר הפרטי ששכרה החברה לאחר מעשה גילה כי המשטח ובו האריזות המזוהמות נחסם להפצה, אך עובד החברה המטפלת באחסון המוצרים התעלם מהמדבקות על המשטח הנגוע והכינו למשלוח. העובד אמנם אותר, אך כבר עתה ברור שהנזק רב מהמשוער. ההפסד שנגרם ל'יוניליוור', חברת האם של 'תלמה', מוערך ב-9 מיליון שקלים. מישהי כבר הזדרזה להגיש תביעה ייצוגית בסך 15 מיליון שקל, בטענה שבנה חלה במעיו כתוצאה מאכילת דגני בוקר נגועים. אולם הפגיעה הקשה ביותר היא משבר האמון החריף בין החברה לצרכנים, שיידרש זמן רב לשקמו.

מה שהחריף את משבר האמון הוא העובדה שבמשך ימים רבים ניסתה החברה להסתיר מהציבור את הסיבה למחסור במוצריה, ומסרה דיווחים שלא עלו בקנה אחד עם המציאות. כך קרה שסיפור הסלמונלה בקורנפלקס, שיכול היה להסתיים בידיעה קטנה במדורי הצרכנות, התפוצץ בקול רעש גדול. הוא מילא את הכותרות הראשיות יום אחר יום רק בשל התנהלותה השערורייתית של חברת 'יוניליוור' שהערימה על הציבור והסתירה מידע. מתברר שזיהומים במזון מתגלים באופן שגרתי ומטופלים בדרך כלל ביעילות.

"דרישת הציבור למזון סטרילי אינה ריאלית", אומר לנו ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות המזון ובטיחותו. "אין מזון ללא חיידקים נקודה. אין דבר כזה מזון סטרילי, אולי אבקת מזון לתינוקות מעורבבת במים. מדי יום אנחנו מקבלים דיווחים ממנהל המזון והתרופות האמריקאי או הקנדי על חשש למציאת חיידקים במזון זה או אחר. ברמה הבינלאומית זה לא חריג. זה המצב הטבעי של חומרי הגלם, והשאלה היא איך מתגברים על כך. בסוגריים אומר כי אני משוכנע שאותה אמא שהגישה תביעה כי בנה לקה בשלשול רוצה 'לעשות קופה' על יוניליוור, ומעניין אותי לשאול אותה אם בנה חלה לפני הפרסום או רק אחריו..."
 
אז מה, רק אצלנו נכנסים להיסטריה מכל ליסטריה?
"אתה זוכר את הרעש סביב הקוליפורמים בחומוס? אנשים בתחום מתבדחים שחומוס ללא קוליפורמים אינו טעים. מה קוליפורמים עושים? התשובה פשוטה: כלום. איש עדיין לא מת ואפילו לא חלה מקוליפורמים, אבל אצלנו נכנסים לפניקה ועושים אלפי בדיקות. הבעיה היא רק בסוג חיידק הנקרא אי-קולי, שבו באמת יש סכנת מוות".

ד"ר ציפורי, בנו של מי שהיה סגן שר הביטחון מרדכי ציפורי, הוא רופא וטרינר במקצועו ושימש מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית הרצליה. הוא סבור שאין להתייחס בסלחנות למקרים שבהם עולה חשש למעשי זדון. בעבר לא היסס לסגור רשת מסעדות ידועה אחרי שנתגלה כי היא הגישה לאורחיה בשר מהרש"פ שמקורו היה עלום, למרות לחצים כבדים שהופעלו עליו מצד גורמים פוליטיים עירוניים.

מכל הסיפור מעניין אותנו דבר אחד: האם הבשר או הגבינה שאנו קונים היום בסופר בטוחים לאכילה?

"בוא נאמר שרמת הביטחון שלך סבירה, אך איננה מגיעה לזו של הצרכן האירופי או האמריקאי. שם כל אזרח יכול להיכנס לאתר האינטרנט של מנהל המזון והתרופות ולקבל מידע על כל 'ריקול' (החזרת מוצר מהמדפים) שנעשה על ידי החברות בהוראת המִנהל. בפתח רשתות השיווק יש מודעות מאירות עיניים על מוצרים שנפסלו. אצלנו ספק אם תקבל מידע כלשהו מהאתר של משרד הבריאות".
 

לציפורי יש ביקורת על התנהלות משרד הבריאות. "מי שגילה את הזיהום היה המפעל עצמו. מדוע אנשי משרד הבריאות התמהמהו ימים ארוכים והגיעו ל'תלמה' רק אחרי שבועיים? הם היו צריכים לבקש את תוצאות בדיקות המעבדה באותו יום שבו התגלה הנגיף, ולאיים עליהם שאם אינם אומרים לציבור את האמת יוציאו להם צו סגירה. מדוע לא הורו לבצע ריקול מיידי לכל המוצרים?"

ציפורי אומר בנחרצות כי "אם נאמר ששירותי המזון והפיקוח של מדינת ישראל הם לקויים, אתנסח בעדינות-יתר. זה מתחיל בכך שהם אינם מבינים שהצרכן הישראלי הוא בעצם הלקוח שלהם. אחת מחובותיה הראשוניות של המדינה המודרנית כלפי אזרחיה היא בריאות הציבור". גם מומחה אחר ששוחחנו עמו אומר כי בקרב המומחים אין הערכה רבה, בלשון המעטה, לשירותי בריאות הציבור הממשלתיים. 

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, דוחה את הביקורת על הסף. "ביום שהחברה פרסמה כי נמצאו מוצרים נגועים דרשנו את תוצאות המעבדה ואת הדגימות, וקיבלנו. שלחנו צוותים למקום, אלא שהם לא לוו בצלמים ולא זכו לסיקור תקשורתי. זה לא אומר שהדברים לא בוצעו. הייתה תקלה נקודתית ברמת המחסן שהוציא משטח שלא היה אמור לצאת לשיווק. אנחנו זיהינו את סוג החיידק, ומיד הנחנו את ידנו על כל התוצרת וביצענו דגימות. ראינו את התהליכים שהחברה ביצעה כדי שנוכל להיות בטוחים שהמצב תקין".

מדוע לא פרסמתם לציבור את הממצאים?
"אחרי הבדיקות הראשוניות השתכנענו שאין בעיה כרגע בדרכי הייצור, ושאין צורך לעשות ריקול לכל המוצרים או להפסיק לייצר את הקורנפלקס".

היכן הדברים עומדים כרגע?
"מבחינתנו הפרשה הוכלה. השבוע ביקרתי באופן אישי יחד עם מנהל שירותי המזון במשרד הבריאות ווידאתי שהסכנה חלפה. היינו בקו הייצור ובמחסנים. אנחנו עדיין בודקים את הדגימות שלקחנו ולפי שעה הורינו להוריד את תו ה-GMP (הקובע שהחברה עומדת בתקנות בריאות הציבור ויכולה לייצר מזון), ומן הסתם הוא יוחזר בתום התהליך".
 

"מי בכלל יודע מה זה GMP?" מזדעק ציפורי לנוכח עמדת משרד הבריאות. "מה עשיתם כדי לשמור על בריאות הציבור? עד שזזתם אנשים אכלו קורנפלקס נגוע! את הציבור לא מעניין איזה סוג של סלמונלה מצאו שם, אלא רק אם מדובר בחיידק פטוגני (הגורם למחלות). המשרד מגלה חוסר יכולת ברמה המקצועית בעיקר בשל מחסור בכוח אדם, ובעקבות הפסקת המגע והתייעצויות שהתקיימו בעבר עם מומחים מהמגזר הפרטי.

"לאחרונה חזרתי מכינוס ענק בארה"ב על בטיחות המזון שהיו בו 3,500 נציגים מרחבי העולם, בהם סגנית מנהל ה-FDA והממונה על בטיחות המזון ביוניליוור העולמית. הייתי הישראלי היחיד. משרד הבריאות לא טרח לשלוח ולו נציג אחד. המוטיב העיקרי שנבע מההרצאות היה שלפקידי ממשלה אין מונופול על השכל ושחייבים להתייעץ עם מומחים מהמגזר הפרטי. איך נאמר, משרד הבריאות איננו החוליה החזקה ב'שרשרת המזון' אצלנו".

"הטענות הללו הן פופוליזם", קובע פרופ' גרוטו. "אינני מבין מה רוצים מאיתנו. אנחנו מדורגים במקום גבוה מאוד בין המדינות בעולם מבחינת הפיקוח על המזון. רמת הפיקוח שלנו בהשוואה לארה"ב ואירופה משביעת רצון ביותר. אחרי שבמשך שנים ענייני הפיקוח הוסדרו רק במסגרת חוק ההסדרים, בשנה האחרונה נכנס לתוקפו חוק המזון החדש שעמלו עליו שנים ובו 300 עמודים של הסדרה רגולטורית של הפיקוח".

מה רמת הפיקוח שלכם על מפעלי המזון בארץ? כמה פעמים בשנה זוכה כל מפעל לביקורת מצדכם?
"חשוב להבין את התהליכים. משרד הבריאות לא נמצא בכל מפעל ולא בודק בכל יום. אי אפשר לייצר אם כל היום רק יבדקו. הביקורת שלנו מתמקדת בתהליכי בקרת הבטיחות של המפעלים עצמם, ובקרה על הדרך שבה הם טיפלו בתקלות. יש בדיקות שיזומות על ידינו. מפעל המייצר מזון ברמת סיכון גבוהה, למשל מוצרים מן החי, יזכה לשלושה או ארבעה ביקורים בשנה. אחרים, אולי פעם אחת".

וכשמתגלה זיהום?
"בדרך כלל מתפקידו של המפעל להודיע לציבור באמצעות התקשורת. אם מתגלה זיהום בבדיקות שלנו אנחנו מתרים בייצרן ומזהירים אותו בטרם נכריז על ריקול".

מדוע שלא תנהגו כמו ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) או סוכנות הפיקוח על המזון בקנדה המפרסמות ביוזמתן מידע לציבור על סכנות במוצרי המזון השונים?
"אנחנו מחייבים את היצרן להודיע באמצעים בולטים מכיוון שהוא יודע בדיוק מה התקלה, באילו מוצרים, ומאיזה קו ייצור או תאריך מדובר. יצרן שמסרב אנחנו לוקחים אחריות ומפרסמים בעצמנו, אם כי זה לא קרה עד כה". פרופ' גרוטו מודה כי במקרה הזה לא אותר עדיין באופן מוחלט הכשל שגרם לזיהום. "מצאנו שהחיידק אכן פטוגני. עלינו לבצע בדיקות נוספות, אבל כבר ברור שמדובר באירוע בשלב האריזה ולא בשלב הייצור".

כיצד חודרת סלמונלה לקורנפלקס בתהליך שאין יד אדם מעורבת בו? שאלתי את ד"ר ציפורי. בתשובה הוא העלה השערה לכשלים אפשריים, הקשורים בנקודות הקריטיות שכל מפעל חייב להעניק להן תשומת לב מיוחדת.

"התירס שגדל בשדה חשוף למזהמים רבים, והוא צריך לעבור תהליכים שונים שכל אחד מהם חייב להיות מלווה במערכת בקרה של המפעל", מסביר ד"ר ציפורי. "אני מאמין שיש להם מה שמכונה Hazard Analyzing System (מערכת ניתוח סיכונים) על כל השלבים. נקודות קריטיות עלולות להיווצר למשל כשעובד נוגע בקופסה בשלב האריזה או בשלב אפיית הפתיתים, שחייבת להתבצע בטמפרטורה של לפחות 70 מעלות שבה הסלמונלה מתה.

"ברור שמדובר כאן בזיהום משני ולא בכזה שהיה במזון מראש. יכול להיות מצב שבו אחד העובדים החלים ממחלת מעיים וחזר לעבודה, אבל אדם כזה יכול להפריש סלמונלה גם שבועיים אחרי החלמתו, ואם הוא לא מקפיד על שטיפת ידיים ועל ניקיון הוא מזהם את המוצרים הסטריליים".

ציפורי סבור כי מהציבור נמנע מידע חיוני ומנגד מבלבלים אותו במידע לא רלוונטי, למשל בעניין תאריך התפוגה. "באחת הרשתות מצאתי שני תאריכים על הביצים. התברר כי יש תאריך אחד לשמירה בקירור, ותאריך אחר לשמירה באוויר הפתוח. על אריזות הקורנפלקס נכתב שיש לשמור במקום קריר ויבש. אדם קנה קופסת קורנפלקס, ועד שהגיע הביתה היא 'התבשלה' בחום של 58 מעלות שמדדתי פעם על לוח המחוונים במכונית שלי. אחרי זה הוא לא יוכל לבוא בטענות לחברה.

   
"במילים אחרות, התאריך איננו אומר דבר על מצבו התברואתי של המוצר כי איש אינו יודע מה עבר עליו, כמה זמן שהה בדרך ובאילו תנאים הוא שונע. אני למשל לא מתרשם מתאריך שכתוב על גבינה. אם היא סגורה וחתומה, פותחים ורואים את הצבע והמרקם שלה ואם הכול בסדר אין שום בעיה לאכול אותה גם אם 'פג תוקפה'. בביצי דגים, לעומת זאת, לא אעז לגעת אחרי תאריך התפוגה. בכלל יש מעט מאוד מודלים מתמטיים במיקרוביולוגיה שיכולים לנבא מתי מוצר ישנה את תכונותיו".

עם זאת, ציפורי סבור שמצבנו בישראל טוב בזכות היצרנים שרובם אחראים. "רוב היצרנים אמינים ואפשר לסמוך שלא ירעילו אותנו בזדון. בנושא הזיופים, כמו אחוז המים בדגים או בבשר קפוא, אנחנו במקום אחר לגמרי".

הכשל הגדול שגרם למשבר האמון במקרה האחרון היה חצאי האמיתות וההסתרות ש'יוניליוור' הלעיטה בהם את הציבור. הביקורת הקשה הוטחה במנכ"לית החברה, ענת גבריאל, שלפי הטענות הונתה את התקשורת וסובבה את הציבור בכחש. אמנם החוק אינו מחייב לעדכן את הציבור או את משרד הבריאות, אך לאחר שהמידע כבר יצא התכחשה החברה לעובדות, ולכתבים שהתקשרו לשאול נמסר מידע שקרי.

"יוניליוור העולמית לא תוכל לעבור על כך בשתיקה", מנבא אחד המומחים. "אחרי שהפרשה תדעך נגלה שכמה ראשים בחברה הישראלית עפו".

המנכ"לית גבריאל אומרת בתשובה לשאלתנו כי לא מתוכננים צעדים נגד ראשי תלמה או הסקת מסקנות אישיות כלשהן. בתגובה שהעבירה באמצעות דוברת החברה היא אומרת כי החברה מתנצלת בפני הציבור ומתחייבת לבצע את השיפורים שיידרשו. "אנחנו נמצאים עדיין בשלבי חקירת האירוע ופועלים בתיאום מלא עם משרד הבריאות ליישום מלא של המלצותיו ומסקנותיו. דגני הבוקר הם חלק משמעותי משולחן האוכל הישראלי זה למעלה מחמישה עשורים". פרט לתגובה זו, איש מאנשי החברה לא הסכים להתראיין באופן ישיר.

"שיקול הדעת של יוניליוור היה מוטעה והיא פעלה באופן בלתי תקין, אם כי היא לא עברה על החוק", אומר פרופ' גרוטו. "הערנו על כך והם הודו בכשל. האם יסיקו מסקנות אישיות? זה נתון לשיקולם. אינני סבור שהם ניסו לרמות את הציבור, אבל ברור שאמון הציבור נפגע קשות מכל הסיפור".
 

ייתכן שהתנהלות החברה נבעה מחשש לתגובת הציבור, כפי שאכן אירע לפני כמה שנים כאשר התגלה חיידק מסוג ליסטריה במוצרי הפיצה של חברת 'מעדנות'. אף שביצעו ריקול ולא הסתירו דבר, ספגה החברה ביקורת עזה שממנה התקשתה להתאושש. בישראל עדיין זוכרים את מזון התינוקות של 'רמדיה' שגרם למותם של ארבעה תינוקות בשל היעדר רכיב ויטמין B1 מהרכב המזון. החסר הקריטי הוסתר מהציבור על ידי היצרנית הגרמנית 'הומנה'. בעקבות הפרשה נסגרה חברת 'רמדיה'.

"ליצרנית הבשר הגדולה בקנדה, 'מייפל ליף', הייתה תקלה דומה שהביאה למותם של שלושים איש", נזכר ציפורי. "היא שרדה בזכות העובדה שמנכ"ל החברה הופיע מדי יום בטלוויזיה וביקש סליחה מהציבור. אצלנו כשל'טיב טעם' הייתה תקלה הם שלחו את היחצן שלהם והוא תקף את כל העולם, ובסופו של דבר נאלצו למכור את החברה לבעלים אחרים".

האם עלינו להסיק שהדרך היחידה להימנע מסיכון היא להפסיק לצרוך מזון תעשייתי?
"יש כאן משוואה בלתי נמנעת. ככל שהמזון עובר תהליכי עיבוד יש חשש שבשלב מסוים המדע יגלה שיש חומרים שחשבנו שהם בטוחים ומתברר שהם מסוכנים. ככל שהמזון מעובד פחות, הסכנה נמוכה יותר. זהו ה'עונש' של תעשיית המזון העולמית".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg