המהפכה הטכנולוגית בצה"ל ובמקביל, משבר כוח האדם
עמיר רפפורט על טראומת מלחמת לבנון השנייה, שמעצבת את צה"ל עד היום. האימונים מתוגברים, המערך הטכנולוגי משודרג ובימים הקרובים יפורסם מכרז טכנולוגי ענק בצה"ל. רק מצוקת כוח האדם, בעיקר מפקדים, עדיין מורגשת
צילום: אלביט מערכות IsraelDefense
זה קרה לפני עשר שנים בדיוק: אחרי 32 ימי לחימה בחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, היה צה"ל בעיצומו של מבצע 'שינוי כיוון 11' שנועד להשתלט על שטחים בדרום לבנון מעבר לנהר הסלוקי. המטרה הייתה לשנות את התחושה שצה"ל דשדש במלחמה, שכן ההחלטה על הפסקת אש כבר סוכמה ממילא באו"ם ועמדה להיכנס לתוקף כעבור 24 שעות.
וכך, בערב שלפני היום האחרון של המלחמה נקראו לוחמי חטיבת הצנחנים בבסיס בצפון לעלות למסוקי 'יסעור' שייקחו אותם אל רכס בעומק השטח, שבו נחתו ערב קודם לכן לוחמי צנחנים במילואים. אלא שתהליך ההטסה התארך הרבה יותר מהצפוי: לאחר שנים ללא אימונים מעטים מהלוחמים הכירו את התרגולת של עלייה למסוקים, ולרבים מהם היו חסרות דיסקיות הזיהוי הנדרשות. כאשר הסתיימה הכנת הדיסקיות והושלמו ההכנות, התריעו בטייסת המסוקים 'מובילי הלילה': מאוחר מדי לצאת לשטח. החשש הברור היה שבגלל העיכוב יגיעו המסוקים לשטח באור ירח מלא ויהיו חשופים לאש האויב. למרות זאת התקבלה הפקודה: ה?מריאו.
ארבעה מסוקים נתחו לאור הירח על הרכס בדרום לבנון. כל אחד מהם פרק 40 חיילים ומפקדים כולל מפקד החטיבה אל"מ חגי מרדכי, וגם פרשן צבאי - רון בן?ישי. כשהמריא מהשטח גם המסוק החמישי, הוא נפגע מטיל. בדיעבד התברר שהאסון היה יכול להיות כבד הרבה יותר: אנשי חיזבאללה כנראה לא האמינו שצה"ל ישלח מסוקים עמוסי לוחמים יום אחרי יום לאותו מקום. נראה שהם סברו כי המסוקים הגיעו לאסוף את הלוחמים שהנחיתו בשטח בערב הקודם, ולכן חיכו עד להמראה המחודשת מהשטח. אם היו פוגעים במסוקים העמוסים כבר בעת הגעתם, מספר ההרוגים היה גבוה בהרבה.
אלא שהאסון היה כבד מספיק כדי להביא לסיום מבצע 'שינוי כיוון 11' מוקדם מהמתוכנן: חמישה אנשי צוות נהרגו במקום (איסוף גופתה של אחת הלוחמות הצריך מבצע נועז). השעה הייתה סמוך לעשר בלילה. הרמטכ"ל דאז רב?אלוף דן חלוץ בדיוק חזר לקריה מריאיון לערוץ 10 שבו ספג אש צולבת. הרמטכ"ל הנוכחי, גדי איזנקוט, אז ראש אגף המבצעים, ראה את המסוק בוער על המסכים ב"בור" שבקריה. בקומה ה?14 של בניין משרד הביטחון אמר חלוץ לשר הביטחון עמיר פרץ: "אני מציע לעצור הכול". פרץ הסכים מיד.
מהפכה טכנולוגית
עשר שנים אחרי אותו לילה, מלחמת לבנון השנייה היא עדיין הטראומה המעצבת של צה"ל הנוכחי, הרבה יותר ממלחמת יום הכיפורים שהפכה להיסטוריה רחוקה. למרות עשר שנות שקט בגבול לבנון, המלחמה חשפה כל כך הרבה ליקויים שהתיקון נמשך עד עכשיו.
בחמש השנים הראשונות אחרי לבנון, רובן בעידן הרמטכ"ל גבי אשכנזי, התאמנו כוחות צה"ל בלי הפסקה כדי להחזיר את הכשירות הבסיסית שאבדה. כמה תוכניות טכנולוגיות יצאו אז לדרך, והן מבשילות עד היום. על חלקן אי אפשר יהיה לספר לפחות עד למלחמה הבאה.
החומש השני, תחת בני גנץ וגדי איזנקוט, מתאפיין במאמץ טכנולוגי. אחת הטכנולוגיות שצה"ל מכניס לשימוש נרחב היא הרובוטים בשדה הקרב היבשתי, כשם שלפני עשרים שנה הלך וגבר השימוש במטוסים בלתי מאוישים באוויר. עוד מאמץ אדיר הוא בתחום התקשורת: בקרוב ישלימו בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות פיתוח רשת תקשורת בטכנולוגיית LTE, ממש כמו בטלפונים הסלולריים החכמים.
ברמה הכלל?צה"לית נכנסת להילוך גבוה תוכנית 'צה"ל רשתי' - התוכנית לחיבור כל זרועות צה"ל, בים באוויר וביבשה, לרשת לחימה אחת. כך מטוס יוכל לפגוע במטרה שנראית מתצפית קרקעית או מלב ים, ולהפך. חלק מתפיסת הפעלת האש החדשה, שהעלתה את יכולת התקיפה של צה"ל במאות אחוזים לעומת 2006, כבר באה לידי ביטוי ב'צוק איתן' לפני שנתיים. מול האיום החדש של אותה מלחמה - מנהרות תת?קרקעיות - היא לא הייתה אפקטיבית.
אחד הלקחים של ועדת וינוגרד לאחר מלחמת לבנון השנייה היה להפוך את המידע המודיעיני זמין לכלל צה"ל ולהקים חמ"ל מחשבים ענקי. הפרויקט שנולד בעקבות כך ומכונה במערכת הביטחון 'חמש תשיעיות' (על שם רמת האמינות הנדרשת בכל רגע נתון - 99.999 אחוז), נמצא בהקמה ממש בימים אלה.
זו רק ההתחלה של מהפכה טכנולוגית, שקשה לקלוט את מלוא היקפה: בחודש הקרוב צפוי לצאת לדרך מכרז טכנולוגי ענק שירכז את בניית תשתית המחשבים והתקשורת של צה"ל לעשרות השנים הבאות, במסגרת המעבר של יחידות אגף המודיעין ויחידות התקשוב לנגב.
המכרז, שהיקפו יגיע למיליארדי דולרים, משך לישראל חברות?ענק בינלאומיות כמו IBM ,EMC ו'לוקהיד מרטין', שמקימות בימים אלה קואליציות בינן ובין עצמן או עם תעשיות?ענק ישראליות כדוגמת רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית.
לאחר פרסום המכרז בקרוב מאוד, יחל תהליך שיימשך חודשים עד שייבחרו החברות הזוכות. הקמת התשתיות החדשות תתאים גם לעידן שבו לצה"ל יהיה פיקוד סייבר, לאור העובדה שמרחב הסייבר הופך להיות אחד מממדי המלחמה, ממש כמו הים, היבשה והאוויר כיום.
האזרחות קורצת
למרות המהפכה הטכנולוגית, המצב רחוק מלהיות ורוד. מלחמה נוספת בלבנון או מלחמה משולבת מול חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה, תהיה אתגר קשה בהרבה מ'לבנון השנייה' או מ'צוק איתן'.
וגם: למרות ההשקעה האדירה בטכנולוגיה, צה"ל מתקשה להתמודד עם משבר הפיקוד והמשבר בצבא הקבע, שהתחיל אחרי מלחמת לבנון השנייה. אחרי המלחמה נאלצו ללכת הביתה רבים מהמפקדים הכוכבים של צה"ל שנועדו לגדולות, כמו מפקדי האוגדות גל הירש וארז צוקרמן. מפקד האוגדה היחיד ששרד את המלחמה הוא גיא צור, שמונה בהמשך למפקד זרוע היבשה (ביום רביעי השבוע הוא העביר את הפיקוד על הזרוע לאלוף קובי ברק).
אם זה לא הספיק, מפקדים בכירים נשרו מהמרוץ לצמרת הצבאית בגלל "פרשיות אמינות", כמו תתי?האלופים שמואל זכאי, עימאד פארס ומשה (צ'יקו) תמיר, או חשדות לעברות מין (אחרון המפקדים הבכירים שפורש לאזרחות טרם זמנו הוא כמובן תא"ל אופק בוכריס).
הבעיה היא גם ברמות הפיקוד הנמוכות והבינוניות - צה"ל מתקשה יותר ויותר להשאיר בשירות את מיטב הקצינים, והם פורשים לאזרחות אחרי תקופת שירות קצרה. מורל נמוך למדי בצבא הקבע, היכולת לצאת לאזרחות בכל גיל עם פנסיה "צבורה" (להבדיל מפנסיה תקציבית שהייתה נהוגה בעבר, שזכויותיה ניתנו רק למי שהתמיד עד לגיל פרישה), תוכניות פיטורין, ובעיקר המתקפה הציבורית נגד שכר אנשי הקבע - גורמים לרבים לרצות לפרוש (עשרות אחוזים מהקצינים בדרגות הנמוכות יותר שוקלים לפרוש, לפי נתונים פנימיים שצה"ל אינו מעוניין לפרסם מסיבות מובנות). למשבר כוח האדם המתמשך יהיו השלכות ארוכות?טווח על איכות הפיקוד בצה"ל בשנים הבאות.
הגנה אזרחית
וגם זה קרה לאחרונה בלא פרסום: שירות הביטחון הכללי ומערך הסייבר הלאומי הגיעו לסיכום שמעביר את הסמכויות על הגנת הסייבר של התשתיות הקריטיות במדינה מידי השב"כ לגוף האזרחי החדש.
ההסכם הושג בהסכמת ראש השב"כ החדש, נדב ארגמן, לאחר שקודמיו התנגדו בעבר למהלך כזה בכל תוקף. לאחר השגת ההסכם עבר בשבוע שעבר בכנסת בקריאה שלישית חוק חדש המסדיר את סמכויות מערך הסייבר ומשאיר בידי השב"כ את ההגנה על מערכות תקשורת בלבד.
מערך הסייבר צמח מתוך מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה, שבראשו עומד זה ארבע שנים ד"ר אביתר מתניה, והוא כולל רשות סייבר חדשה (בראשות בוקי כרמלי) ואת מטה הסייבר עצמו כגוף מצומצם לגיבוש אסטרטגיה לאומית. מהפכת הסייבר תמשיך ככל הנראה להתנהל בשקט, בהובלה עולמית של ישראל: בתוך כשנה יעבור בכנסת גם חוק סייבר נרחב, ויוסדרו תקנים לסייבר בתחום התעסוקה ובתחום מוצרי התוכנה. #
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם