בהלת הסלמונלה: "אין קשר בין הפרסומים למחלות"
מומחה לבריאות הציבור מציין כי למרות האזהרות, רוב מקרי זיהומי המעיים שאירעו הקיץ לא קשורים לחשיפת החיידקים במוצרי תלמה, סלטי שמיר ומילוטל
גל הגילויים של חיידקי סלמונלה וליסטריה בימים האחרונים וההורדה מהמדף של מוצרי הקורנפלקס של תלמה, סלטי שמיר והערב (ה') גם צ'יפס של חברת מילוטל, מעורר חרדה בציבור הישראלי וחשש מפני מחלות. אולם המומחה פרופסור יונה אמיתי מומחה לרפואת ילדים, לטוקסיטולוגיה, בריאות הציבור ופרמקולוגיה קלינית מציין, כי למרות האזהרות, לא נמצאו בפועל ילדים או מבוגרים הלוקים בחיידקים המסוכנים האלו.עוד כותרות ב-nrg:
חיל החינוך יקים מרכז הסברה בין דתי ב-30 מיליון שקלים
טרור בתאילנד: עשרות פצועים באתר תיירותי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לדבריו "בקיץ הישראלי, כל שנה יש מקרים רבים מאד של זיהומי מעיים כתוצאה מווירוסים. אפשר להגיד שמשפחות רבות כל קיץ מכירות את התופעה הזו ואין לה קשר לסלמונלה". עם זאת טוען המומחה כי חשוב שמשרד הבריאות מעורב ועוקב אחר היצרנים בשבועות האחרונים. כמו כן, ההתעסקות בנושא יוצרת מודעות אצל הרופאים בקהילה. "אם יגיע מקרה קצת יותר חריף של אדם עם שלשלולים, אז ישלחו אותו לבדיקות. אבל כרגע אפשר להשמיע צפירת הרגעה ולהגיד שלא נמצא עדיין קשר בין הפרסומים לבין המחלות שבשטח".
סלמונלוזיס היא מחלה הנגרמת מחיידק הסלמונלה, המופיעה בבני אדם ובבעלי חיים והביטוי הקליני העיקרי שלה הוא דלקת בדרכי העיכול. הידבקות בסלמונלה משמעותה חדירת החיידק למעי והתסמינים הקליניים הם שלשולים, כאבי בטן המלווים בהתכווצויות, חום גבוה, כאב ראש, בחילות והקאות. אלו מופיעים על-פי רוב כשש עד 72 שעות לאחר ההידבקות, ובדרך כלל הם נעלמים עד כשבוע לאחר מכן ללא צורך בטיפול.
התפרצות תחלואה בסלמונלה בבני אדם מקורה על פי רוב בחשיפה למזון מזוהם מן החי והיא כמעט אינה נגרמת מהידבקות בין אדם לאדם. זיהום של מזון מן החי מתרחש בשל סביבת גידול מזוהמת ועקב צריכת מזון מזוהם על ידי בעלי החיים. חיידק הסלמונלה עלול להימצא בחיות שונות, כמו בקר, עופות וזוחלים ובמזונות שונים שמקורם מהחי בביצים, בחלב, בעוף, בבשר ובמוצרים המיוצרים מהם. בתנאי אקלים מתאימים, החיידק יכול לשרוד שבועות מספר עד חודשים מספר הן בבני אדם, הן בבעלי חיים והן במזון מן החי.
בקבוצות מסוימות באוכלוסייה כמו תינוקות, פעוטות, נשים בהיריון, קשישים ואנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה, עלולים לחוות סיבוכים של המחלה לרבות התפשטות מעבר למעי ובמקרים חריגים אף עלולים למות.
החיידק רגיש לטמפרטורות גבוהות וטיפול מזון בחום משמיד את החיידקים. אולם קיים סוג של סלמונלה העמיד לחום ולפעמים ניתן למצוא אותו בחלב שעבר פסטור. הקפאה או צינון אינם משמידים את החיידק ואפשר למצוא גם בטמפרטורה של עשר מעלות התפתחות איטית של החיידק.
ליסטריוזיס היא מחלה זיהומית שנגרמת בעקבות אכילת מזון מזוהם בחיידק ליסטריה מונוציטוגנאז, המוכר בשם המקוצר ליסטריה. קשה לאמוד את שכיחותו של הזיהום שנוצר כתוצאה מהחיידק במערכת העיכול, מאחר שהסימפטומים האופייניים לו אינם ייחודיים, ורוב הלוקים בזיהום כלל אינם ערים לכך שמדובר בליסטריוזיס שאינו פולשני. ליסטריוזיס פולשני, זיהום שחדר לדם או למערכת העצבים המרכזית בדרכו למוח, הוא מצב נדיר יחסית שתוקף בעיקר מבוגרים. שכיחות המקרים בעולם היא כשלושה עד שישה מקרים, לכל מיליון בני אדם.
חיידק זה עלול להימצא במגוון רחב של מזונות מצוננים ומוכנים לאכילה, כמו כריכים ארוזים, סלטים מוכנים, ממרחי כבד, מוצרי חלב שלא עברו פסטור, חמאה, גבינות רכות כמו ברי או קממבר וגבינות שמכילות עובשים, נקניקים ובשרים מעושנים, סלמון מעושן וירקות שאינם רחוצים. כמו כן, ניתן למצוא את החיידק בסושי שמכיל דג נא ובסושי צמחוני, או מוצרים שמכילים דגים שאינם מבושלים. הסכנה בסושי טמונה בדג הנא שעלול להיות מזוהם בליסטריה.
בישראל מאובחנים מדי שנה 20-40 חולים. אחת לתקופה עולה סוגיית הליסטריה לכותרות, בעקבות הודעה של חברת מזון על חשש להמצאות חיידקי ליסטריה במוצריה.
אקו"ם