ראשי » חדשות » בארץ

צבא זר בבירה: למה מחזקת ירדן את הווקף בהר הבית?

בתוך שנים בודדות גדל כוח השיטור הירדני במקום הקדוש פי 3 ויותר. בישראל נטען שמדובר ב"גוף ממתן", אולם לאור המשמרות המוגדלות בזמן ביקורי יהודים ותקיפה של ארכיאולוגים ישראלים, יש מקום לחשוש שזה ייגמר בפיצוץ גדול

כוח הווקף המוצב בהר הבית גדול יותר ממשמר הכנסת. הגוף הביטחוני המופקד על הגנת בית הנבחרים הישראלי מונה כ-250 איש בסך הכול, ואילו הכוח הירדני העומד לרשות ההקדש האסלאמי עומד בקרוב מאוד לגדול ולהיות כפול מכך: הוא ימנה בסך הכול כ-500 שומרים.

עוד כותרות ב-nrg:
נתניהו לששון: "אתה הפנים היפות של ישראל"
אביה של דוגמנית על נעצר בחשד לתקיפת שוטרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הווקף הוא גוף בן כ-750 שנה שנוסד עוד בימי הביניים, אך נראה שמעולם לא חווה עדנה כמו זו שהוא נהנה ממנה בימים אלו. מדינות אסלאמיות דוגמת טורקיה, מצרים ועיראק ביטלו את הווקף שלהן כבר מזמן, אבל בישראל הוא חי ובועט יותר מאי פעם.
 
באורח מוזר, ירדן – בעלת הבית בכל הנוגע לווקף – מספקת לו הרבה יותר משהוא מעז לבקש. בשנה שעברה פנתה הנהלת ההקדש האסלאמי וביקשה מעבדאללה מלך ירדן תוספת של שבעים מאבטחים בלבד. דא עקא, האופוזיציה הירדנית, שאינה מחמיצה הזדמנות לתקוף את התנהלות הממלכה על רקע שיתוף הפעולה ההדוק עם ישראל, תבעה מהרשויות הירדניות תוספת של לא פחות ממאתיים שומרים, ועבדאללה השני נאלץ ליישר קו.

"אם ירדן מתקשה לממן את שכר השומרים, עליה לפנות למדינות ערב ולדרוש השתתפות במימון", עקצה האופוזיציה. 52 צירי פרלמנט מתוך כ-150 בסך הכול חתמו על עצומה הדורשת תוספת של מאתיים מאבטחים לכוח הקיים, ואף דרשו שיהיו אלה חיילים ירדנים, לא פחות. זאת, "כדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי השעה וריבוי האירועים בהר".

שר ההקדשים הירדני האיל דאוד הגיב לדרישה הזו לפני שנה בדיוק בפרלמנט הירדני, והודיע שממשלתו נעתרת לה ושתתגבר את מערך הווקף הקיים במאתיים שומרים נוספים. מחצית מהשומרים החדשים, הבטיח השר, יהיו אזרחי ירדן, חיילים ובעלי הכשרה צבאית, ומחציתם האחרת תושבי מזרח ירושלים. ירדן רוכשת לבבות במזרח העיר, מעסיקה ומפרנסת מאות מהתושבים שם, אולם בכל זאת מעדיפה "לייבא" שומרי הווקף גם מתחומיה שלה, מתוך הבנה שהמשטרה הישראלית מהססת מאוד לעצור אזרחים ירדנים. לכן יכולים השומרים הירדנים לפעול כרצונם, תוך צפצוף על חוקי המדינה שבה הם מתארחים.
   
כל הגורמים המעורים בנושא יודעים שלשלטונות הווקף בהר הבית אין באמת מה לעשות ב-500 מאבטחים, ונראה שירדן זקוקה להם יותר מראשי ההקדש האסלאמי. ירדן יודעת שעליה לקנות בכסף גדול את מעמדה בהר, מפני שזה הולך ונשמט מידיה.

המציאות הריבונית המשונה בהר הבית מביאה לכך שהגורמים הקיצוניים ביותר בו הם דווקא ערבים ישראלים מבית המדרש של ראאד סלאח והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. המורביטאת, המורביטון והפלג הצפוני כבר הוצאו לפני כשנה אל מחוץ לחוק, אבל בהר הבית – גם אם בשמות אחרים – הם השליטים הבלעדיים. ההסתה האסלאמית בהר הבית עולה על זו שנשמעת אפילו בעזה. אחרי הגורמים האסלאמיים הישראליים ניצבים על מנעד הקיצוניות הפלסטינים, ורק אחריהם הירדנים.
 

ולמרות זאת, ככל שהווקף גדל כך הופך השקט למצרך נדיר בהר הבית. הסיבה לכך פשוטה: ראשי הווקף אינם מתירים לעצמם לפגר מאחור בכל הקשור להפגנת עוינות כלפי כל דבר הקשור ליהודים ולמדינת ישראל, פן תצוף על פני השטח עובדת שיתוף הפעולה של הממלכה ההאשמית עם ידידתה ממערב. התוצאה ההכרחית היא החרפת המצב בשטח.

מאות אנשי הווקף הסובלים מאבטלה סמויה אורבים בדריכות למה שנתפס בעיניהם כהפרת הכללים מצד יהודים במקום הקדוש. חריגה מהנוהג, זעירה ככל שתהיה, מצדיקה התנפלות המונית אלימה על אזרחים בלב בירתם. ניסיון של השלטונות הישראליים לבוא חשבון עם העבריינים הדוברים ערבית ייתקל במדיניות ירדנית המגבה כל תוקפנות של הווקף, וזאת לכל אורך שדרת הסמכות, עד לארמון ברבת-עמון.
   
ההגדלה המשמעותית של כוח הווקף כבר הרעה באופן משמעותי את היחס כלפי היהודים בהר. מעצרי יהודים מסיבות של מה בכך התרבו מאוד, וההתנכלויות כלפיהם התעצמו. הגדלת מספר אנשי הווקף גם הכריחה את המשטרה להעצים במקביל את סדרי הכוחות שלה בהר, כדי להתגבר על היתרון המספרי של אנשי הווקף.

כך נוצר מצב שבו יהודי בודד צועד בהר בליווי פמליה של עשרה שומרי הווקף ועשרה שוטרים, או לחלופין נדרשים יהודים שומרי מצוות להמתין בכניסה להר שעה ארוכה בשל העובדה שכוח המשטרה במקום אינו גדול מספיק כדי להתמודד עם המאסות האנושיות שהציבה ירדן במתחם.

לפני שנה הבהיר שר הווקף האיל דאוד שמספר המועסקים בשכר בידי הממלכה במסגרת ההקדש הירושלמי הגיע ל-850 בעלי תפקידים, ומתוכם כ-300 המוצבים כשומרים בהר. עלות כל שומר כזה, לדברי השר ההאשמי, מסתכמת ב-12 אלף דינר בשנה. חשבון פשוט מגלה שבכל חודש זוכים השומרים למשכורת בת כאלף דינר, שהם כ-5,400 שקלים - סכום לא רע בהתחשב בכך שעיקר העבודה שלהם היא להציק ליהודים ולשאר המבקרים שאינם מוסלמים.
   

 
הקפיצה המרשימה במספר אנשי הווקף אינה הפעם הראשונה שבה הגוף הזה מתנפח. רק לפני שנתיים, בסתיו 2014, הוגדל משמעותית מספר מאבטחי הווקף. מנהל ההקדש האסלאמי, עזאם אל-חטיב, אישר אז שירדן הגדילה לבקשתו את מספר שומרי הווקף ב-52 איש, ושהיא מממנת את ההקדש האסלאמי באופן מלא, וכן את משכורות העובדים, המגיעות עד לכ-10 מיליוני דינר (55 מיליון שקלים). אז מנו כלל עובדי הווקף "רק" כ-650 פקידים, אולם בשנה שעברה כבר דיווח כאמור שר הווקף על מספרים גדולים בהרבה, ועוד היד נטויה.

ביוני 2015 נדרש לעניין גם מנכ"ל המחלקה לעניינים פלסטיניים במשרד החוץ הירדני, מחמוד אל-עקרבווי, וטען שירדן נחושה למנות 130 שומרים נוספים באל-אקצה - הלוא הוא הר הבית - במטרה "למנוע כניסה של מתנחלים יהודים". "מינוי מספר כזה של שומרים", הוסיף אל-עקרבווי, "משקף את רצונה של ירדן שהמתנחלים והיהודים הקיצונים לא יטמאו את אל-אקצה".
   
מספר הפקידים הגדל והולך נובע גם מהעובדה שמלבד הר הבית חולש הווקף הירושלמי על נכסים רבים אחרים בירושלים, דוגמת אדמות הרחובות צאלח אל-דין, אל-רשיד וסולטן סולימן בעיר, וכן על שטחי בתי החולים 'אלמוקסד' ו'אוגוסטה ויקטוריה'. כמו כן הוא מפקח על פעילות ועדות הצדקה וההדרכה. בהר עצמו פועל הווקף כזרוע שלטונית ארוכה של ירדן לא רק בשמירה על המקום, אלא בכל תחום שבו עוסק שלטון ריבוני: בנייה, שיפוץ, ניקיון והנגשה.

למשל, בוועדה מטעם הווקף העוסקת בבנייה ובשיפוץ בשלל מתחמים בהר מועסקים כשישים פקידים, מהנדסים, מומחים ושאר בעלי מקצוע. בסוף 2011, אגב, העלו הירדנים את כלל המשכורת של חברי הוועדה בשיעור של 10 אחוזים.

לא תמיד היה המצב כזה: בשנת 1991 מנו כלל עובדי הווקף בירושלים כ-500 איש בסך הכול, וירדן מימנה אותו בסכום של 6 מיליוני דינרים בשנה בלבד. מאז התנפח המנגנון לאין שיעור. מתברר שהגידול של הגוף האסלאמי הירושלמי אירע בעיקר בימי שלטונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כוחות הווקף נשכרים בידי ירדן, מוכשרים בהשגחתה ונאמנים לממלכה. לא כל כך ברור כיצד מתיישבת העובדה הזו עם חוק יסוד ירושלים בירת ישראל, הקובע באופן חד-משמעי ש"לא תועבר לגורם זר, מדיני או שלטוני, או לגורם זר אחר בדומה לכך, בין דרך קבע ובין לתקופה קצובה, כל סמכות המתייחסת לתחום ירושלים והנתונה על פי דין למדינת ישראל או לעיריית ירושלים".

במשמרת הבוקר בהר - המשמרת החשובה והמתוגברת ביותר, כי במהלכה מתאפשרים ביקורי יהודים במתחם – הוצבו בשנים האחרונות כשמונים שומרים, וניכר שמספרם גדל לאחרונה מעבר לכך. בווקף חברות גם כמה שומרות, אולם מטבע הדברים הן מוצבות רק בתוך המסגדים. הקבלה לעבודה בווקף כרוכה בריאיון ביטחוני ובתחקיר, ואת הטפסים יש להגיש למכרז שמתפרסם בעיתונות הירדנית.
 

"בשם א-ללה הרחמן והרחום": זו הפתיחה של מודעת דרושים שהתפרסמה בחודשים האחרונים בעיתונות הירדנית מטעם "הממלכה הירדנית ההאשמית – משרד ההקדשים וענייני המקומות האסלאמיים המקודשים". "מחלקת הקדשי ירושלים וענייני מסגד אל-אקצה המבורך" הכריזה במודעה על הצורך שלה במומחים מתחומי מדעי המחשב, טכנולוגיית המידע, האלקטרוניקה והתקשורת לטובת אל-אקצה, אולם לצד זאת הצהירה על עניין בגיוס שומרים מן המניין במתחם ההר - משרה המצריכה, לפי המודעה, "התפנות מלאה לעבודה סביב השעון".

מלבד זאת הכריז הווקף במודעה גם על הצורך בעובדי ניקיון ותחזוקה בהר ובעובדים לשלל משימות אחרות: טכנאי חשמל, כבאים ומומחים לשיפוץ "בקישוטי זהב, בעבודות גבס וטיח, בפיקוח ובשרטוט מבנים". על המועמדים, אגב, להיות בין הגילאים 22-40. אין ספק שממלכת הווקף של הר הבית זקוקה לידיים עובדות בכל התחומים.
 
 
המודעה הזו הובילה לפני כחודשיים וחצי לקיום מאות ראיונות בשלושה ימים מרתוניים. בימים אלו ממש נקלטים כמאתיים שומרים חדשים למסגרת ההקדש האסלאמי, וכן עובדים רבים נוספים למערך הפעילות בהר בתחומים אחרים, שגם אליהם שולחת ירדן את ידה הארוכה.

השומרים מפוזרים ב-14 נקודות הסמוכות לשערי ההר, וכן ברחבה ובפתחי המסגדים. הם מקבלים הנחיה להיצמד לקבוצות המבקרות בהר, ולגדוע מיידית כל ניסיון לתפילה או אפילו למה שנדמה כתפילה, אם הניסיונות הללו מגיעים מצד מי שאינו מוסלמי.

שומרי הווקף החלו ללבוש בשנתיים האחרונות מדי ייצוג כחולים, או לחלופין מדים הכוללים חולצות לבנות עם סמל הווקף ומכנסיים בצבע חום בהיר. חלק מהשומרים תושבי הרשות הפלסטינית מקבלים מהמנהל האזרחי היתרי שהייה בהר למשך שישה חודשים. במקרים אחרים הם שוהים בו גם ללא היתר. העובדה שהמנהל האזרחי מחלק היתרים לצורך העבודה בווקף מעידה על עומק התיאום בין ישראל לירדן בעניין, מתחת לפני השטח.

לא פעם מתערבת גם שגרירות ירדן בישראל לשם קידום צרכים של הווקף. כשראשי ההקדש מתלוננים על יחס ישראלי נוקשה מדי לטעמם, עשויה להגיע לישראל פנייה בעניין גם מארמון המלך עבדאללה בכבודו ובעצמו. היחידה לקישור לכוחות זרים בצה"ל מעורה ומסייעת לפעילות הווקף במקום. בשנה שעברה אפשרה ישראל לראשונה מעבר של אנשי הווקף לירדן לצורך אימונים משטרתיים.

מבחינת ירדן לווקף יש חשיבות אסטרטגית שאין כמותה, מפני שהוא הגוף המתחזק למענה את מעמדה ההיסטורי כשומרת המקומות הקדושים. יש בישראל גורמים הטוענים שפגיעה בנכס הירדני היקר הזה – כלומר, בווקף - עלולה להביא לקריסת הממלכה ההאשמית כולה. דווקא בשל כך, התיאום הישראלי-ירדני סביב המסגדים נחשב רגיש ביותר מבחינת הממלכה, ושתי המדינות מצניעות ככל יכולתן את דבר קיומו.
 

ירדן משפצת כל העת עוד ועוד מתחמים בהר ומשמישה אותם, והכול לצורך הצפת ההר בעוד ועוד מוסלמים שיחזקו בבואם את שליטת האסלאם במקום. בין השאר היא מכשירה את מבנה שער הרחמים ככיתת בחינות בגרות. בחודש שעבר סיים הווקף שיפוץ של גג כיפת הסלע, שארך שנים אחדות - שיפוץ שבמסגרתו הוצבו פיגומים על אבן השתייה. ערב הרמדאן עצרה ישראל פעולות להכשרת שירותים ציבוריים בשער בני הצאן בצפון-מערב ההר, אחרי שנתיים של עבודה שקטה בניגוד לחוק הישראלי. באותה נקודה נבלמה בינתיים, ממש ברגע האחרון, יוזמה חצופה במיוחד של הווקף לפריצת שער נוסף להר הבית, השער ה-11, אחרי מאות שנים שלא נפרץ שער חדש.

ההקדש האסלאמי פועל היום בסך הכול בכ-21 מיזמי שיפוץ ובנייה שונים ברחבי ההר, והכול הרחק מעין יהודית ובחסות מה שמכונה משום מה "סטטוס-קוו". כדי להרתיע את ישראל מלהפריע לווקף בפעולתו החופשית בהר גייסו הירדנים לאחרונה את אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, שתובע מישראל לא למנוע מההקדש האסלאמי לעשות כרצונו בהר, ומסרבל עוד יותר את אפשרויות הפעולה של ישראל במקום הקדוש.
 
עדות לתעוזה הגוברת של הווקף, הנובעת מכך שהממלכה הירדנית ניצבת למעשה מאחוריו, הגיעה השבוע בדמות מכתב איום פומבי ששוגר לישראל בעקבות מעצר אנשי הווקף שהכו בשבוע שעבר באכזריות ארכיאולוגים ישראלים שסירבו לדרישתם לצאת משטח ההר. "אנו מזהירים את שלטונות ישראל", איימו אנשי הווקף, "שלא ימשיכו לפגוע בשומרי ההר ובפקידי ההקדש, כי אנו נפנה לכבוד המלך עבדאללה השני, משרת המקומות הקדושים, להתערב ישירות כדי להפסיק את צעדי הענישה נגד שומרי ההר ואת ההתערבות הישראלית הישירה בכל עבודות מחלקת ההקדשים של ההר". לנוכח אופי ההתנהלות הישראלית עד כה, מותר לנחש שהרשויות כאן מתייחסות במלוא הרצינות למכתבים הללו. לראיה, בינתיים אכן שוחררו שלושה מאנשי הווקף שנעצרו בעקבות תקיפת הארכיאולוגים.

לפני שבועיים, בתשובה לשאלת ח"כ שולי מועלם, הכריז ראש הממשלה במליאת הכנסת שהוא מבקש לחזק את הווקף. גורמים ישראלים טוענים לא פעם בדומה לכך שהווקף הוא גורם ממתן בהר. האמת, שאין מנוס ממנה, הפוכה בדיוק: כל ניסיון להבדיל בין שאיפות הווקף לשאיפותיהם של גורמים קיצוניים מובהקים במתחם, דוגמת חמאס או חיזב א-תחריר ("מפלגת השחרור"), הוא מלאכותי לחלוטין.
 

הנה ראיות אחדות לכך, מתוך רבות מאוד: זינאת אבו-צביח, אחראית משמרת ראשית בווקף, הייתה בעבר פעילה בארגון המורביטאת שהוצא אל מחוץ לחוק, ומזוהה עם הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. עם גיוסה "שלף" אותה הווקף ממשמרות המורביטאת המתנכלות ליהודים. נאג'ח בכיראת, ראש תחום השריעה בווקף ובעברו מנהל מסגד אל-אקצה, מקורב אף הוא לחמאס. בנו ישב בכלא הישראלי על עברות ביטחוניות. מוהנד אדריס, איש הווקף היחיד שעדיין עצור בחשד לתקיפת הארכיאולוגים בשבוע שעבר, הוא בנה של ח'דיג'ה מוסא אדריס, מנשות המורביטאת. עבד-אלעזיז עבאסי אבו-ח'אלד, בן 55 מסילוואן ושומר ותיק מטעם הווקף, הוא גם ממנהיגי המורביטון שהוצא אף הוא מחוץ לחוק, כאילו אין סתירה בין הדברים.

כל אלו ועוד מוכיחים שהדבר האחרון שאפשר לומר על הווקף הוא שמדובר בגורם מרגיע. אם נתניהו מבקש ולחזק את הגוף הזה, יש מקום לחשוש שכל העניין יסתיים בפיצוץ גדול.

שאלותינו לראש הממשלה:

א. מדוע יש לאשר הגדלה משמעותית כל כך של כוח הווקף? לשם מה זה נחוץ?
ב. בשבוע שעבר הותקפו ארכיאולוגים יהודים בהר הבית באלימות קשה בידי אנשי הווקף. האם לאור זאת מתקיימת חשיבה מחודשת על האישור שמספקת ישראל לווקף להכפיל ולשלש את כוחו?
ג. האם עצם נוכחות הווקף בהר הבית, ובוודאי העצמתו, אינן מהוות עברה על חוק יסוד ירושלים בירת ישראל?
מלשכת ראש הממשלה לא התקבל מענה לשאלותינו עד לשעת סגירת הגיליון.

עתירה לבג"ץ בגין ליווי הווקף והגדלתו תוגש בקרוב על ידי
'חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי' ועמותת 'רגבים'.

תודה מקרב לב ליהודה עציון על סיועו הרב בהפקת הכתבה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

ארנון סגל

עיתונאי המתמחה בהר הבית

לכל הטורים של ארנון סגל