עושים ציונות: 'השומר החדש' מחבר צעירים לאדמה
'השומר החדש' עלה השבוע לכותרות כשתמך בחקלאי שירה למוות בפורץ שניסה לגנוב את משאיתו. כעת מתברר שהארגון מרחיב את פעילותו גם מעבר לים, ומביא צעירים וצעירות יהודים מהעולם לעבודת אדמה בשטח: "נפלא לעזור בבניית הארץ"
המבקרים בשמורת הסטף שליד ירושלים התרגלו לראות צעירים וצעירות מטיילים או טובלים במעיינות שבמקום, אך למחזה הזה הם לא ציפו: במשך שלושה ימים הסתובבו במתחם כמאה נערות יהודיות מרחבי ארה"ב וקנדה, ששיקמו טרסות, השביחו את עצי הזית ושרו באנגלית ובעברית. כל זאת במקביל כמובן לצילומי סלפי וסרטוני וידאו בסנאפצ'טובאינסטגרם.
עוד כותרות ב-nrg:
- אלברשטיין נפרדת: היימן לא רווה נחת מעבודתו
- קרוב לשנה אחרי הפיגוע: הפצוע הקשה התחתן
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מדובר בתוכנית חדשה של ארגון 'השומר החדש' (ומשרד התפוצות) בשם 'מתחברים לאדמה', המיועדת לצעירים ולצעירות יהודים מרחבי העולם. במשך חמישה שבועות שוהות הבנות - במקרה הזה - בפעילות התנדבותית בישראל בתחומים מגוונים, המסתיימת בשלושה ימי שטח של עבודה חקלאית, סיורים ולמידה של טקסטים יהודיים-ציוניים.
מה גורם לאותן בנות עירוניות מניו-יורק, מיאמי או דטרויט, ללכלך את בגדיהן, להרוס את המניקור המוקפד ולהתנדב בעבודת כפיים? איילת קאופמן, מנהלת תוכניות חו"ל של השומר החדש, מסבירה: "מטרת התוכנית היא לחבר את בני הנוער היהודי בתפוצות לישראל דרך ערבות הדדית ודרך עבודת האדמה - עבודת כפיים בחקלאות ביער קק"ל, ועבודת 'רגליים' בטיולים, בהכנת האוכל ובלינה בשטח. התוצאות של הפעילות הזו מדהימות, ולאחר חזרתם המשתתפים פועלים בקהילות ועם המשפחות שלהן בנושאים הנוגעים לישראל".
את קאופמן, תושבת הגולן, אנחנו פוגשים בשטח כשהעייפות מעבודת הכפיים ניכרת על פניה. כמה ימים קודם לכן היא השתתפה באזכרה לאחיה, הדר גולדין ז"ל, שנפל בקרב רפיח ב'צוק איתן'. הבנות לא ידעו שהיא עזבה את המקום לכמה שעות כדי להיות עם משפחתה, אך הצוות הישראלי בהחלט מודע לסיטואציה המורכבת.
באתר עצמו הבנות עובדות במרץ, ונראה שהן נמצאות לקראת סוף העבודה. בכל זאת, כמה מהן מסרבות להפסיק. הן מרימות סלעים, ומשפצות את הטרסות שבמקום. אחרות אופות פיתות לחברותיהן, ואלה שכבר סיימו עסוקות בתיעוד קורותיהן בטלפון הנייד.
אחרי היום המתיש הן ישנות במרכז שדה נס-הרים, ומתעוררות בשש בבוקר. "יש לנו גם קבוצות של צעירים ישראלים שעובדים באדמה, אבל אותם מעירים מוקדם יותר. בבני הנוער מחו"ל אנחנו מנסים להתחשב. הקבוצה עושה הכול. הן בונות הכול מאפס, ומבשלות לעצמן את הארוחות. רבות מהבנות כאן לא בישלו דבר בחייהן, ועוד בחוץ". מסבירה קאופמן, כשברקע כמה בנות שרות שירי להקות בנים אמריקאיות. יממה קודם לכן הן קיימו תחרות 'מאסטר שף', שבה כל קבוצה הייתה צריכה להכין את התבשיל הטוב ביותר עם המוצרים שניתנו להן.
'השומר החדש' הוא ארגון מתנדבים ישראלי שהוקם ב-2008 במטרה להגן על החקלאים בגליל ובנגב מפגיעה ברכושם. השבוע עלה הארגון לכותרות לאחר שקיים עצרת תמיכה בחקלאי ממושב בית אלעזרי שנעצר לאחר שעל פי החשד ירה למוות בפורץ שניסה לגנוב את משאיתו. להפגנה הגיעו כמאה איש שביקשו להבהיר כי עבור תושבי האזור מדובר בסיכון יום-יומי.
במקביל לפעילותו זו מתפקד 'השומר החדש' גם כזרוע חינוכית המפעילה תוכניות לצעירים ישראלים, ובקיץ האחרון גם ליהודים מהעולם. הנערות מגיעות לארץ כחלק מתוכנית GIVE של תנועת NCSY מבית ה-OU, דרך המפעיל 'מסע יהודי'. מי שמתקצב שליש מהתוכנית ומסייע לה להתרחב הוא משרד התפוצות, שהחליט לקיים פיילוט גם לצעירים מחו"ל.
מנכ"ל משרד התפוצות, דביר כהנא, אומר כי משרדו שמח לקחת חלק בפרויקט: "יש לנו יכולת להשפיע על עתיד העם היהודי, דרך יצירת והעמקת הדיאלוג בין היהודים החיים בישראל לאחיהם ואחיותיהם ברחבי העולם. שיתוף הפעולה המוצלח עם 'השומר החדש' ועם ארגונים נוספים עוזר לנו ליצור השפעה מרבית, שגם מגדילה את מספר הנחשפים לה וגם מעמיקה את התכנים והערכים המועברים במסגרתו. פעילויות כאלה מספקות לבני הנוער דרכים להיות בקשר עם הזהות היהודית שלהם בזמן הקריטי שבו הם בוחרים את דרכם בחיים".
תופעת המתנדבים בקיבוצים החלה בשנות השישים, עם צעירים יהודים ולא-יהודים מרחבי העולם שביקשו להתנסות בחיי קומונה בישראל. עד מלחמת ששת הימים הגיעו בודדים לכל קיבוץ, לאחר מכן הדבר הפך לתופעה של ממש ולחלק אינטגרלי מההוויה הקיבוצית. בין המתנדבים המפורסמים ניתן למצוא את הקומיקאי ג'רי סיינפלד, המועמד לשעבר לראשות המפלגה הדמוקרטית ברני סנדרס, השחקנית הלן מירן והשחקן הבריטי סשה ברון-כהן המוכר כ'בוראט'. בעשורים האחרונים חלה דעיכה בהיקף התופעה. התוכנית הנוכחית של 'השומר החדש' היא מעין החייאה שלה.
אנחנו פוגשים את קבוצת הבנות בשטח, ובהן שירה הגלר בת ה-16 מניו-ג'רזי שנראית כדומיננטית שבחבורה. "הימים כאן היו מאוד מתגמלים", היא מתארת בסיפוק. "היה קיר ענק של סלעים שהיינו צריכות לפנות. היה מאוד קשה להזיז אותם, אבל ברגע שהתאספנו כמה בנות יחד וספרנו עד שלוש, הצלחנו. זו הייתה תחושה מדהימה. עד עכשיו במחנה הקיץ שלנו כאן בישראל התנדבנו בבתי אבות ובמוסדות רווחה. עבודת האדמה היא משהו אחר לגמרי, זה הדבר האמיתי. תמיד רציתי לעזור בבניית ארץ ישראל ולא ידעתי איך. זו הייתה תחושה נפלאה להרגיש שאני עוזרת ולו במעט לבניית המדינה".
"היה ממש כיף, אבל גם מאוד קשה", מספרת דני פרידמן (16) מבולטימור. "בנינו טרסות, והשתדלנו מאוד לקחת הפסקות קצרות כדי להתרענן. למדנו כמה דברים על התמדה, לא לוותר. מה שלמדנו פה השתרש בנו".
גם עבור המדריכה האמריקאית, מיכל רסקיס (20) מבולטימור, זו הייתה הפעם הראשונה בחייה שהיא חוותה מקרוב את עבודת האדמה. "יכולנו לעשות את אותו הדבר בארה"ב, אבל פה זה שונה. כאן כל אבן שבה אנחנו נוגעים היא בעלת משמעות אחרת, היא מקודשת. מדובר במקום שהיה התפאורה של התנ"ך, כאן הכול קרה. מרגש מאוד להיות חלק מזה".
לא כולן ששו מיד להצטרף למשימה. "פחדתי ולא ידעתי למה לצפות, אבל זה היה הרבה יותר טוב ממה שדמיינתי", מודה פייגא לאה ביסטריצקי (15) מברוקלין. "הרבה בנות פחדו, הן לא ידעו בדיוק למה הן מכניסות את עצמן", מצטרפת רבקה היל (21), מדריכה נוספת ממיאמי. "חלקן לא רצו להשתתף, אבל רובן עמדו במשימה בכבוד".
קיילה יעקובוביץ (15) מניו-יורק מדברת על התוכנית כבסיס לעידוד העלייה לארץ: "אנחנו מאוד מעריכות את העבודה של המדריכים הישראלים שלנו כאן, שעוסקים בעבודה חקלאית. חלקנו רוצות לחיות בישראל. יש כאלה שמקריבים את חייהם כדי לחיות כאן, אבל אני כרגע לא במקום הזה. ביקרנו בשדרות וראינו כמה זה לא פשוט לחיות בישראל". גם רסקיס מביעה רצון לעלות לארץ. "זה החלום שלי, הלוואי שאצליח להגשים אותו", היא אומרת בחיוך.
על דבר אחד ישנו קונצנזוס בקרב כל הבנות: "אנחנו ממש לא רוצות לעבוד בעתיד בחקלאות", הן צוחקות. ועדיין, הן ביצעו את המשימה בהנאה. "אנחנו שרוטות לגמרי, פיזית כמובן", קורצת לי אחת מהן, "זה היה קשה מאוד, אבל מאתגר וציוני".
אליה מור-יוסף (20) ממורשת, מדריכה מטעם השומר החדש, שמחה על ההפוגה מהעבודה האינטנסיבית בשמש. "זה אולי יפתיע אותך", היא מקדימה, "אבל במידה מסוימת קל יותר לעבוד עם בני הנוער מחו"ל. דווקא לישראלים קשה יותר לקום ולעבוד. הבנות כאן באות עם הציונות, עם השליחות של 'לעשות שינוי'.
"מצד שני, אצל החבר'ה מחו"ל יש הרבה פעמים חוסר אונים כזה. לישראלים יש הרבה יותר 'ראש גדול', הם רגילים להיות בשטח. אצלם זה להתחיל הכול מאפס. שלא לדבר על כך שהם לא רגילים ללכת הרבה, במיוחד לא בשטח. זה אחד הדברים היחידים שהן התלוננו עליו. יש קבוצות שאני נפגשת עמן וחושבת לעצמי בהתחלה 'אלה אין סיכוי שיתחברו', אבל לרוב אני טועה".
"זה מחזק את הזהות שלנו כישראלים לראות את העבודה בשטח ואת אדמת הארץ דרך העיניים שלהן", מוסיפה איילת קאופמן. "איזה תלמיד תיכון ישראלי יתרגש כך כשהוא יזחל במנהרה שבה הסתתר בר-כוכבא? פתאום אני מבינה את המשמעות של מה שאנחנו עושים".
קאופמן מציינת שמגיעים אליהם צעירים מכל הזרמים היהודיים, בהם למשל חניכי תנועת הנוער הקונסרבטיבית USY. "אצלם יש אולי קצת יותר דגש על הנושא של 'ערבות הדדית'. השאיפה היא שכל קבוצה יהודית מאורגנת שמגיעה לארץ תעבור אצל 'השומר החדש' לתוכנית ארוכה או קצרה".
מנכ"ל ומייסד השומר החדש, יואל זילברמן, מבקש לנפץ את הסטיגמה שלפיה ארגונו רק מספק שמירה לחקלאים בארץ, ומספר על התוכניות החינוכיות שהארגון מפיק: "אנחנו לא עושים משהו נחמד או קליל, זה לא מעניין אותנו. אנחנו עובדים שעות נוספות כדי לאתר משימות חקלאיות של ממש, שאותן המתנדבים פותרים לאט-לאט. אנחנו רוצים לייצר מצב שיש תוכן, משמעות ולמידה".
זילברמן מדבר על תוכניות רבות שהחלו להתפתח - החל בשנת שירות, דרך תוכנית לחיילים משוחררים וכלה בתוכניות 'לעבדה ולשומרה'. "יש אנשים שרוצים להרגיש את ה-DNA של החלוציות של פעם, לא בפנטזיה אלא בעשייה אמיתית, בטיפול אמיתי בבעיות", הוא מסביר.
לדבריו, החוויה שעוברים אצלו הצעירים מהתפוצות, שונה מאוד ממה שהם יעברו בכל אתר או תוכנית אחרת. "הנוער שמגיע לישראל מארה"ב, מאנגליה וממדינות נוספות עובר כאן בעיקר חוויות שאפשר להגדיר אותן 'רוחניות' כמו ביקור בכותל, בעיר דוד או במצדה. לא מאפשרים להם להתלכלך, להזיע, להרגיש בסוף היום שיצרת משהו, שתרמת, שהצלחת לבנות אפילו במשהו קטן את מדינת ישראל ואת ארץ ישראל. הקשר לאדמה חסר היום לאנשים. לצעירים של היום אין הזדמנויות לטפל בעץ, להגיד על עצמם 'הקמתי טרסה'".
"החקלאים של היום לא הפסיקו להיות חלוצים. הם ממשיכים לקיים את תפיסת העולם של החיבור לאדמה, של בניין הארץ. זה עוד חי ובועט. בכל העולם אנשים היום רוצים לחזור לטבע, למקורות. אנחנו הופכים את הנוער למחובר ומאמין יותר, שידע להוביל משימות ציוניות-חלוציות. הנוער לומד להאמין בעצמו דרך משימות קשות ומורכבות".
30 אלף מתנדבים כבר עברו את התוכניות של 'השומר החדש' בשנים האחרונות, והם מקווים שהזרוע החדשה העוסקת בתיירות נכנסת מחו"ל והסיוע הממשלתי יביאו לגדילה משמעותית במספרים. "הגענו לעשרות אלפים עם אפס שיווק ופרסום, יכולנו להביא כפול מזה. יש כאן פוטנציאל אדיר. הנוער משתוקק להתחבר מחדש למושג הזה של המולדת. באופן מפתיע הרבה מאוד ארגונים נענו בחיוב לפנייה שלנו, וכל מי שהגיע השנה רוצה להביא כפול חניכים ויותר בשנה הבאה".
בינתיים, בעוד אנחנו מדברים, כמה בנות מסרבות להפסיק את מלאכת בניית הטרסות, גוררות ביעילות את הסלעים ומסתכלות בגאווה על מה שבנו. אם תרצו, אין זו אגדה.
אקו"ם