ראשי » חדשות » בארץ

אזור תעשייה יהודי קדום התגלה במערה בגליל

בחפירות ארכיאולוגיות למרגלות נצרת עילית התגלה לראשונה בית מלאכה בן 2,000 שנה, ובו שרידים של קערות וספלים

בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בגליל בתחילת אוגוסט תחת ניהלו של ד"ר יונתן אדלר מאוניברסיטת אריאל, נחשפה מערה בת 2,000 שנה ששימשה כמחצבה ובית מלאכה לייצור כלי אבן. המערה היא חלל תת-קרקעי גדול-ממדים, החצוב לתוך גבעה קִרטונית באתר הנקרא "עינות אמיתי" שלמרגלות נצרת עילית. במערה נתגלו מספר רב של כלי אבן בשלבים שונים של ייצור, המלמדים על תעשייה ענפה באזור.

עוד כותרות ב-nrg:
 פנייה לארדן: "יש לטפל בגניבות במרחב הכפרי"
 אישה בהריון נמצאה ללא רוח חיים בגליל; בעלה נעצר
 כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בעת העתיקה רוב רובם של כלי השולחן, הבישול והאחסון נעשו מחרס. אולם במאה הראשונה לספירה, יהודים בכל רחבי ארץ-ישראל השתמשו בצורה נרחבת מאד בכלים העשויים מאבן-קִרטון רכה. ההסבר לתופעה זו נעוצה, ככל הנראה, בענייני דת. על פי ההלכה היהודית, כלי העשוי מאבן אינו נטמא לעולם, ומתוך כך יהודים רבים התחילו לייצר ולהשתמש בכלי שולחן ואגירה העשויים מאבן בתדירות יומיומית.
 
כיום דיני הטומאה והטהרה המוכרים לנו מהטקסטים ההלכתיים ב'סדר טהרות' כבר לא קיימים עוד, וכללי הטומאה ממתים וכלים לא נשמרים מלבד הלכות הקשורות בטומאת נידה, טבילת כלים שהכין נוכרי ונטילת ידיים לפני אכילת לחם.

"כלי אבן שיחקו תפקיד מרכזי בחיים הדתיים היומיומיים של יהודי התקופה", הסביר אדלר. ארכיאולוג המתמחה בהלכה היהודית העתיקה. "אפשר להגדיר זאת כסוג של 'תקופת האבן' היהודית". התופעה מוזכרת פעמים רבות בספרות התלמודית, שנערכה בגליל בתקופה הרומית. גם הברית החדשה מתייחסת לתופעה בסיפור "החתונה בקנה הגלילית", שם מסופר על נס הפיכת המים ליין שבו המים היו בתוך "שישה כדים מאבן בהתאם לחוקי הטהרה של היהודים" (יוחנן ב, ו).
 
האם זה מקרה שהמערה הנחפרת עכשיו נמצאת רק שני קילומטרים מדרום לכפר כנא, המקום המזוהה על ידי רבים עם "קנה הגלילית" מהמסורת הנוצרית? אדלר מקבל את האפשרות שקיימת זיקה בין הסיפור הנוצרי לבין המערה: "ברור שמחבר הבשורה היה מודע היטב לנוהג היהודי להשתמש בכלי אבן לצרכים דתיים. ייתכן מאד, ואולי אף סביר, שכלים גדולים מאבן מהסוג המתואר כאן ייוצרו באזור הגליל במערה דומה לזו שאנחנו חופרים עכשיו".

בעוד שבעבר נמצאו שרידים של כלי אבן מהתקופה הרומית הקדומה באתרים רבים בכל רחבי הארץ, ואף בתי מלאכה לייצור כלים אלו ידועים בשני אתרים באזור ירושלים, זו הפעם הראשונה שנערכות חפירות ארכיאולוגיות נרחבות במרכז ייצור גלילי. נמצא שוני בשיטות הייצור מבתי המלאכה המוכר לייצור כלי אבן באזור ירושלים, כאשר כלי האבן באיזור הייצור הירושלמי נעשו ידנית, וכלי האבן במפעל הגלילי נעשו עם מחרטה מבפנים ועבודה ידנית מחוץ לספל או לכלי. "זה עוזר לנו מאוד להבין אם אנחנו מוצאים כלים בגליל יודעים להבחין היכן ייצרו אותם ולעקוב אחרי השיווק של אותם כלים", ציין אדלר.
 
אדלר סיפר ל-nrg כי השימוש בכלי האבן הייחודי ליהודים היה נפוץ בתקופה קצרה מאוד בת כ-150 שנה והתופעה הזו של שימוש בכלים מעין אלו היא ייחודית משחר האנושות ליהודים בלבד, שהקפידו כאמור על דיני טומאה וטהרה. "מהכתובים אנחנו לא יכולים להבין מתי הפסיקו להקפיד על טומאה וטהרה ואנחנו מנסים ללמוד על כך באמצעות הארכיאולוגיה. אנחנו יודעים שהשתמשו בכלים הללו עד לתקופת מרד בר כוכבא ובאמצעות חיפושים אחרים ביישוב היהודי בגליל, אנחנו מקווים שבהמשך נגיע לתשובות ברורות יותר". 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg