שבוע סוער בעזה
שום דבר מאירועי השבוע האחרון ברצועת עזה אינו דומה לאופן שבו הדברים נתפסים בתקשורת: מצד אחד, לא מדובר ברקטה אקראית ששוגרה מהרצועה לעבר שדרות ביום שני; מצד שני, המהלך הוא יותר משינוי של מדיניות תגובה על ידי שר הביטחון החדש, אביגדור ליברמן. וגם: מה היה בפגישה הסודית בין ברק לבוגי?
צילום: AP IsraelDefense
ייתכן שיחלפו כמה שבועות עד שאירועי סוף הקיץ יתבררו לאשורם, בינתיים אפשר רק לנחש כיצד נראו הדברים בשני המוקדים שבהם מתקבלות החלטות.
ברצועת עזה, הבונקרים של חמאס ממוקמים עמוק בבטן האדמה, מתחת לבית החולים 'שיפא'. ב'מטה הכללי' של חמאס ובדרג המדיני שלו (בעזה, בקטאר ובאיסטנבול) הבינו היטב כי אירועי הימים האחרונים יכולים להידרדר במהירות לסיבוב לחימה מסיבי, כמו 'צוק איתן' (51 ימי לחימה) או צוק איתן מוקטן. לחמאס אין שום עניין בכך, מפני שהוא משקיע את מרב משאביו בשיקום היכולות שנפגעו לפני שנתיים, בראשן המנהרות התת?קרקעיות ופיתוח יכולות חדשות שיפתיעו את צה"ל.
צה"ל מצדו ישאף למנוע את השיקום הזה עוד לפני שיינתן האות לסיבוב הלחימה הבא. כך או כך, אלה ימים לא קלים לחמאס. מצרים, שרואה בו אויב מר, השלימה את מה שישראל לא העזה לעשות בשנות שליטתה הארוכות ברצועת עזה מחשש לביקורת עולמית. היא הרסה אלפי בתים בלב רפיח, ופתחה במהלך מסיבי להרס מנהרות ההברחה שבין רפיח המצרית לחלק העיר ששייך לרצועה.
התקיפה הישראלית על מטרות חמאס בלילה שבין שני לשלישי נמשכה לא פחות משעתיים, והייתה המסיבית ביותר מאז צוק איתן. להנהגה הצבאית והמדינית של הארגון לא הייתה יכולת אמיתית להגיב. ברור לה שמטחי רקטות על ישראל יביאו לסיבוב לחימה ודאי, שאיננו כלול בתוכניות שלהם.
ההחלטות על מהלכי השבוע האחרון התקבלו בדרג הגבוה ביותר, על ידי ראש הממשלה בירושלים, אבל המהלך היה צבאי לגמרי. לכן התכונה בקריה בתל?אביב הייתה רבה. מה גם שמהלך כמו שצה"ל הוציא לפועל השבוע מצריך הכנות של חודשים, ולכן אין מדובר ב"שינוי המדיניות" על ידי ליברמן. ייתכן שהרקע המלא לאירועי השבוע האחרון יתברר בהמשך, או שלא.
בכל מקרה, הימים האחרונים הם יוצאי דופן וממחישים את העוצמה האסטרטגית של ישראל בזירה הבינלאומית. כך למשל, בזמן שבצה"ל התכוננו לתקיפה בעזה התנופפו בקריה דגלי קזחסטן, מהחשובות והעשירות שברפובליקות שצמחו על חורבות ברית המועצות לשעבר. שרי הביטחון של ישראל וקזחסטן דנו בשיתופי פעולה ביטחוניים בין המדינות. אחד מהם נחשף השבוע בתקשורת הקזחית: ייצור משותף של מל"טים על אדמות קזחסטן.
במקביל נערכו השבוע באסיה ביקורים ביטחוניים ישראליים חשובים. שר החוץ המצרי המשיך לתת ביטוי פומבי לעומק הברית ישראל?מצרים (הצלע השלישית, ערב הסעודית, עדיין לא יצאה מהארון). באיסטנבול, למרות מלחמת ההצהרות על רקע התקיפה בעזה, נעשה מהלך היסטורי - חוק רשמי שימנע כל אפשרות להעמיד לדין חיילים ישראלים, זאת בדרך לחילופי שגרירים בקרוב מאוד. אחת המשמעויות האסטרטגיות של השלמת תהליך הפיוס עם טורקיה היא העובדה שבמקרה של סיבוב לחימה נוסף בעזה, טורקיה תשמש מתווכת בין הצדדים. תפקיד זה יכול למנוע התארכות בלתי נסבלת של הלחימה כמו בצוק איתן.
בינתיים ברמת הגולן, ההרתעה הישראלית עובדת. פצצת מרגמה שנחתה בשטח ישראל נענתה בהפצצה צה"לית מהירה. האירוע כולו יישכח במהרה, אבל התמונה הכללית היא שהמציאות בשטחי הגולן הסורי מתייצבת ושהכוחות השולטים שם אינם מעזים להתעסק עם צה"ל. יש להניח שחלקם אף מקיימים מערכות יחסים מסוימות עם ישראל.
למה התכוון המשורר
מי שהמשיך השבוע במהלכים מתוחכמים הוא ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק. ברק מפעיל בימים אלה מטה של איש אחד (פלוס מזכירה אישית). הוא איננו נעזר ביועצי צמרת ומצליח לעורר לא מעט דאגה אצל ליברמן ונתניהו. ברק עורך בביתו לא מעט פגישות מעניינות. בני שיחו מתרשמים כי הוא רואה בעצמו עד היום מר ביטחון האמיתי, וכי הוא מתכוון לחזור לזירה בעיתוי שימצא לנכון. אחת הפגישות שקיים ברק באחרונה נחשפת כאן לראשונה: עם שר הביטחון לשעבר משה יעלון, שמתכנן אף הוא את שובו לפוליטיקה במוקדם או במאוחר. לברק היו כמה עצות ליעלון בנושא. לא ברור מה עוד היה בפגישה, אך שותפות פוליטית לא תצמח בין השניים.
למה הוא התכוון כששחרר את "חידת ברק" בשבוע שעבר, ואמר כי נתניהו גרם נזק חמור לביטחון? בינתיים הוא לא מגלה את הסוד, אם כי נראה שהוא התכוון לפרשה שקשורה לארה"ב.
דווקא על רקע יחסים ביטחוניים משתפרים לישראל ברחבי העולם, וכאשר רבות ממדינות אירופה מגבירות את שיתוף הפעולה עם ישראל לנוכח המאבק המשותף בטרור, וושינגטון ממשיכה להיות חמוצה לישראל. ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי, תא"ל במיל? יעקב נגל, לא הביא לסגירה סופית של הסכם הסיוע החדש בין ארה"ב לישראל.
כפי שנחשף כאן לפני שלושה חודשים, הסיוע השנתי החדש יעמוד על 37?38 מיליארד דולרים לעשר שנים. ההסכם אינו טוב לישראל; בין השאר הוא לא יאפשר להמיר את הסכום מדולרים לשקלים לצורך שימוש בישראל, כפי שהיה עד כה. לא פחות חשוב: ישראל איננה מקבלת את כל מרכיבי הנשק המתקדם ביותר שביקשה לקבל, מה שאולי הייתה מקבלת אם נתניהו היה מוכן לחתום לפני שנה - סמוך לחתימה על הסכם הגרעין.
בכל מקרה, ברק הבהיר לבני שיחו באחרונה כי כשדיבר על "נזק ביטחוני" הוא לא התכוון לאופן הטיפול של נתניהו בסוגיית הסכם הסיוע, אלא לפרשה אחרת.
הגיע הזמן לראש קבוע
בינתיים, בזמן שהסכם הסיוע מתמהמה, קורה דבר מוזר במטה לביטחון לאומי: לאחר שממלא מקום ראש המטה, נגל, הודיע לפני ימים אחדים כי הוא עומד לפרוש בקרוב "מסיבות אישיות", עולות שאלות קשות סביב איוש תפקיד ראש המטה מזה תקופה ארוכה. וזו השאלה הגדולה מכולן: כיצד קורה שתפקיד ראש הגוף שנחשב מרכזי בגיבוש תמונת המצב הלאומית ואחראי גם לייעץ לשרי הקבינט בהחלטות הגורליות ביותר, איננו מאויש.
תקציר הפרקים הקודמים: לאחר סיום כהונתו של ראש המטה הקודם יוסי כהן, עם כניסתו לתפקיד ראש המוסד בתחילת 2016, התעכבה החלטת ראש הממשלה מי יירש אותו. לבסוף הוחלט על מינוי המשנה לשעבר, תא"ל במיל? אבריאל בר?יוסף, שלא היה בכיר כמו כל קודמיו. אולם המינוי לא התממש עקב בדיקה שערכה הפרקליטות בנוגע לטענות למעורבות לא כשרה של בר?יוסף בענייני עסקאות גז, עד שבר?יוסף ויתר על התפקיד. יחד איתו עזב את סביבת נתניהו ראש הלשכה לשעבר, דוד שרן, שדחף את מינויו והיה מועמד לתפקיד מזכיר הממשלה. הפרישה הפתאומית של נגל, ששימש ממלא מקום ראש המל"ל, מפתיעה לא פחות.
אז מי ימונה סוף?סוף לראש קבוע למטה לביטחון לאומי? כעת מוזכרים שמותיהם של שני קצינים בכירים - אלוף במיל? יוסי ביידץ, שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות בצה"ל, ואלוף אמיר אשל, העומד לסיים קדנציה ארוכה כמפקד חיל האוויר.
עד שהמחליף ייכנס לתפקיד תושלם שנה שלמה ללא ראש מל"ל קבוע במשרד ראש הממשלה.
המקרה המוזר במצ"ח
התקרית במשטרה הצבאית החוקרת יכולה להיכנס לקטגוריית המקרים המביכים. הכול התחיל בהקלטה של שיחה בשירותים של בסיס מצ"ח. מפקד מצ"ח אל"מ ארז רבן, שעמד לסיים את תפקידו, 'פתח פה' על מחליפו אל"מ גיל ממון.
יחסים עכורים בין מפקד למחליפו היו לא פעם בצה"ל, אבל מקרה כזה קשה לזכור: ההקלטה מצאה את דרכה מהר מאוד לחדשות 10. רבן נשמע אומר בה כי מחליפו ניסה לתפור תיק לרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. על המילים הקשות שבהן תיאר את מצבו הנפשי של ממון נוותר הפעם.
לא חלפה יממה מהפרסום, ורבן וממון נפגשו ביום רביעי בטקס חילופי מפקד מצ"ח שנערך במרכז למורשת המודיעין בגלילות. רבן הסיט מבט ממחליפו לאורך כל הטקס, לא הזכיר אותו בנאום הפרידה שלו, ונענה בהיסוס וכמי שכפאו שד ללחיצת היד שהושיט לו ממון כשירד מהפודיום. בנסיבות המיוחדות, הטקס משך תקשורת כאילו מדובר בהחלפת רמטכ"ל.
בעוד כמה ימים, אחרי שהתקשורת תמצה את עיסוקה בסיפור, ימשיך רבן לתפקידו הבא כאחראי החקירות באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב), ואילו ממון יצטרך להוביל חקירות מצ"ח מורכבות ולפקד על היחידה הרגישה שהועברה לידיו.
שניהם יתעשתו. השאלה היחידה היא מתי תתרחש ההתפרצות הבאה של פרשת הרפז, המסרבת לגווע גם חודשים אחרי ששני גיבוריה, אהוד ברק וגבי אשכנזי, כבר לחצו ידיים. #
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם