ראשי » חדשות » צבא וביטחון

עדות דרמטית: האם השופטים יקבלו את גרסת המ"מ?

עדות הקצין שהיה בשטח בעת הירי במחבל, היא מהחשובות ביותר במשפט החייל היורה. אם השופטים יקבלו את גרסת המפקד מצבו של אזריה ישתפר פלאים, אם יקבלו השופטים את גרסת התובע, בהגנה ייאלצו לנסות לשלוף שפן נוסף מהכובע

בצוות ההגנה של החייל אלאור אזריה חיכו הרבה זמן לעדות כמו זו שנשמעה אתמול (ב') בבית הדין הצבאי ביפו: מ', מפקד מחלקה בפלוגה והקצין הראשון שהגיע לשטח לאחר פיגוע הדקירה בחברון, התייצב קצת לפני השעה 12:00 על דוכן העדים והחל לספר את גרסתו, שמחזקת את טענתו של אזריה, שלפיה הוא ביצע את ירי מתוך חשש לחיי הנוכחים בזירה.

עוד כותרות ב-nrg:
מחריד: מאות איילים נהרגו מפגיעת ברק
'עמנואל מורנו ואני הלכנו רחוק כדי לחלץ את רון ארד'
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בתחילת החודש האחרון פשט מ' את מדיו, מה שכנראה שחרר אצלו מעט את הרסן ואפשר לו יותר בקלות להתייצב לצדו של "החייל היורה", ולהעיד בלי חשש שמא קידומו ייפגע או שמפקדיו ינסו לסגור איתו חשבונות בגלל עדות שאינה מחמיאה להם כלל. 
 
מ' סיפר על התנהלותו באירוע, לדבריו הגיע תוך דקות ספורות אל השטח מהמוצב הסמוך. הוא סיפר כי הפעולה הראשונה שעשו היתה נטרול האיום מהמחבלים. לדבריו, הוא הנחה את החיילים שלא יתקרבו אל המחבל שהיה לבוש במעיל שחור, מחשש שיש עליו מטען, ועד שלא יעבור זיכוי בידי חבלן, הורה לשמור ממנו מרחק. כשהגיע לזירה ראה מחבל ירוי בראש, ומחבל נוסף שעורר את חשדו כיוון ששכב על הבטן וידיו מכוסות. בעזרת רגליו הפך אותו על גבו, ואז גם ראה את הסכין שהחזיק בידו. 

מ' טען כי לא חש שמדובר בסכנה מידית אלא כזו שיכולה לקרות פתאום, ולכן לא ביצע בו ירי בעצמו אלא הציב לוחם שישמור על המחבל. כשהגיעו אזרחים לשטח, צעק כזכור אחד מהם שישנו חשש למטען, וכך הפך החשד של מ', להגדרתו, סביר יותר, ויצר אצלו תמונה אחרת.

בהמשך גרסתו סיפר מפקד המחלקה כי עדכן את חמ"ל החטיבה וביקש שיזמינו חבלן לזיכוי המחבל, ואת צעקת האזהרה שלו הוא לא יודע אם גם אזריה שמע. "כשזיהיתי את המחבל הוא זז בקטנה, ולא ראיתי סיבה לפעול בצורה חריגה יותר", סיפר. "הצבתי עליו חייל שיוודא שהוא לא עושה תנועות חריגות יותר, ואמרתי לו שאם המחבל עושה תנועות חדות או מכניס ידיים לבגדים אפשר לבצע ירי".

בדומה לקו שנקט אזריה עצמו בעדותו, וכן לגרסת קב"ט היישוב היהודי בחברון אליהו ליבמן, גם מ' העלה לא פעם את מפקדיו על המוקד. הוא סיפר כי בשיחות שעשו עם הלוחמים הסבירו כי מדובר באירוע חמור – וניסה לרמוז כי פעלו במטרה להשפיע על השיח. "כששומעים מהמפקד שלך שמשהו לא בסדר, יש חילוקי דעות", טען, והוסיף כי ברגע שמפקדים בכירים יותר מעבירים מסר דומה גם הם, הלוחמים מבינים שמשהו לא כשורה. "אם זה משפיע? אם לא בצורה אקטיבית, אז פסיבית".
 

לדבריו, הלחץ בין חייליו היה גדול על רקע חג הפורים. הוא ציין כי על רקע האירוע עלה אף חשש שמא יפרוץ מרד בגדוד בין הלוחמים שיסרבו לבצע את המוטל עליהם.

כמה דקות לאחר שהחל האירוע הגיע לשטח מפקד הפלוגה, רס"ן תום נעמן, כך על פי גרסתו של מ' בבית הדין. לדבריו, במהלך שיח בין השניים, הוא עצמו דיווח על החשש למטען ומסר פרטים על מה שקורה בזירה. מ' שב וחזר כי חש בסכנה, כפי שטען גם אזריה עצמו במהלך המשפט. כעבור שעת עדות נראה היה כי העדות הדרמטית הזו משרתת מאוד את קו ההגנה.

מפקד הפלוגה, רס"ן נעמן, לא לקח לידיו את האחריות, לטענת מי שהיה פקודו. כך הפך שוב תפקודו למרכז קו ההגנה, כשעורכי הדין מבקשים ליצור לנעמן דימוי של מפקד כושל. "הרגשתי שלא הייתה מספיק לקיחת אחריות", אמר מ'. "בתחושה שלי הרגשתי שאני עדיין מפקד ואני צריך לקחת אחריות".

כאמור, זו הייתה העדות הטובה ביותר בעבור קו ההגנה של אזריה – אלא שבחקירה הנגדית התקשה מ' מול התובע הצבאי נדב וייסמן, שניסה לקעקע במשך כמעט חמש שעות את גרסתו. לא אחת נשמעו חריקות בגרסה שמסר בחקירתו הראשית.

התובע החל בניסיון להוכיח את מ' כי לא אמר בחקירתו במצ"ח שדיווח למפקד הפלוגה כי יש מטען שהגיע לשטח, ובנוסף שלא באמת תדרך את החייל בשטח בקשר לאבטחת המחבל, ושלא הזהיר את חייליו מפני חשד למטען. בראשית החקירה טען סא"ל וייסמן כי מה שנטען בבית הדין לא עלה מעולם בחדרי החקירות, וסימן קו ברור לחקירה הנגדית שאותה הוא מתכוון להוציא לפועל.
 

בהמשך, על בסיס חומרי החקירה במצ"ח, אימת התובע את מ' עם גרסה שמסר לחוקרים ולפיה בניגוד לגרסתו הראשית, לא קרא לחבלן אלא ביקש מכוחות ההצלה שיזעיקו אותו. לאחר מכן אמר התובע כי בחקירת מצ"ח הוא כלל לא דיבר על זיהוי של סימנים מחשידים למטען, ורק אחרי צעקת האזרח שלפיה יש חשש למטען, התחיל מ' לחוש ככה גם בעצמו.

"אני אומר שכל עוד לא שמעת את האזרח צועק, לא חשבת בכלל על מטען, ולכן הרשית לעצמך להתקרב למחבלים, להפוך אותם עם הרגל ולא להרחיק את החיילים שלך מהמטען", הטיח סא"ל וייסמן במ'. "אתה לא חושש ממטען כי אתה מאפשר לכל החיילים שלך להיות במרחק מסוכן מאדם שחושבים שיש עליו מטען". בתגובה השיב לו העד כי אפשר לטעון נגדו שפעל בצורה לא מקצועית, אך את הטענה שלפיה שהלוחמים לא ידעו על המטען הוא סירב לאשר.

כשהתבקש מ' למצוא היכן טען במצ"ח כי הורה לחייל לתפוס מחסה, במקרה שישנו כזה באזור בו שכב המחבל, הוא לא הצליח לעשות כן על אף שחומרי החקירה הונחו בפניו. כך היה גם כשהתבקש לאשר שאמר בחקירתו כי הוא מסר תמונת מצב למפקד הפלוגה.

אב בית הדין אל"מ מאיה הלר הקשתה גם היא וטענה בפני הקצין כי בפגישה שלו בשטח עם המ"פ, דווקא האחרון הוא שזה שמדבר ולא הוא, כפי שטען. היא הוסיפה וטענה כי המ"פ מסר בעדותו שאת המידע על הזירה הוא קיבל ממפקדים אחרים, ולמ' דווקא נתן פקודות, כפי שניתן לראות גם בסרטון שמתעד את הזירה.

מפקד המחלקה לקח אחריות אישית על מעשיו כשנשאל פעם אחר פעם מדוע לא הרחיק אזרחים וחיילים מחשש למטען. לטענתו הוא אולי לא נהג כשורה, אך החשש היה קיים. "אי אפשר להיות על זה בשליטה", אמר. "הכל בלאגן ומסורבל, ולא יודעים מי שייך ומי לא".

גם כשהוצגו לו הסרטונים שבהם הוא נראה עומד ומדבר ליד המחבל, הוא טען כי אולי נהג שלא כשורה וכשל בתפקודו, אך סירב להכיר בטענת התובע כי החשש ממטען כלל לא היה קיים. "אין תשובה למה", הסביר. "פשוט לא עשיתי. תמיד טועים וחלק מהטעויות זה זה. אחר כך, כשחשבתי על המקרה, הבנתי שנבלעתי בתוך האירוע לרשת הקשר ולמידע שדרשו מאתנו".
 

במשך דקות ארוכות הוטחו נגד מפקד המחלקה שאלות על התנהלותו בשטח. אחד הדברים העיקריים שבהם ביקש לעסוק התובע, נגעו לתחושת סכנת החיים שעליה העיד אזריה. בעזרת עדויות שמסר מ' לאחר האירוע, ביקש התובע לאמת אותו כי בארבע הזדמנויות שונות נשאל על סכנת חיים והשיב כי הוא לא יודע אם הייתה סכנת חיים בזירה. בנוסף הוא נדרש לענות מדוע גם אחרי הירי, כאשר גופת המחבל עוד מוטלת וישנה סכנה ממטען שיופעל על הכוחות, לא הזיז את הנוכחים בזירה. אלו שתי שאלות שעליהן התקשה להשיב, וכעת הן יעמדו כמו בפני הכרעת הדין.

שלושת שופטי ההרכב שמעו אתמול את אחת הגרסאות החשובות ביותר במשפט הזה, אולי אפילו החשובה ביותר לפחות עד כה. מ', שעלה על הדוכן, היה בשטח, הרגיש את האווירה. איזו מבין הגרסאות שלו יבחרו השופטים לקבל – זו שאלה גדולה, שעשויה גם להכריע רבות על גורלו של התיק הזה, ובהכרעה בעניינו של החייל.

אם יסיקו השופטים כי מפקד המחלקה דובר אמת, מצבו של אלאור אזריה ישתפר פלאים, וגרסתו, שלפיה ירה במחבל מתוך חשש לחייו, תקבל חיזוק משמעותי. מנגד, אם עבודתו של התובע והניסיון לקעקע את אמינותו של העד, יחד עם הדברים שמסר, תרשים יותר את השופטים, יידרשו עורכי דינו של החייל לנסות ולשלוף שפנים נוספים מהכובע כדי להוביל לזיכוי. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg