חשיפה: ממצאים מלפני 7,000 שנה התגלו בצפון
מאות גלעיני זיתים מלפני אלפי שנים נמצאו בחפירות שנערכו בעמק בית שאן, והם מספרים על צורת חיים שעד כה לא נודע על קיומה. "המחקר מאפשר ביקור לא רק בבתיהם של אבות אבותינו – אלא גם בצלחות ובסירים שלהם", אמר אחד החוקרים
מאות גלעיני זיתים מלפני 7,000 שנה התגלו בחפירות בתל צף שבעמק בית שאן, והם שופכים אור חדש על אורחות החיים של אבות-אבותינו, אשר עד כה נודע כי הם נהגו לאכול חיטה, שעורה וכוסמת, עדשים ואפונים. לאבות-אבותינו היו גם עדרי עיזים, כבשים, בקר וגם חזירים, שאותם הם אכלו בעיקר באירועים חגיגיים. כעת, בעונת החפירות האחרונות, גילו החוקרים מאות גרעיני זית.עוד כותרות ב-nrg:
הנחת הסלב המקורית של טיילור סוויפט
אפל תידרש לשלם 14.5 מיליארד דולר לאיחוד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גילוי הזיתים מחייב מחשבה מחודשת – על שיטות השקיה קדומות או על מסחר קדום. "העדויות הארכיאולוגיות המהימנות שיש לנו היום תומכות בהשקיה מלאכותית רק בתקופה מאוחרת יותר, כך שקיומה של מערכת חקלאית קדומה כל כך הנסמכת על השקיה מלאכותית תחייב שינוי משמעותי באופן שבו אנו תופסים את התחכום החקלאי שלהם", אמר פרופ' דני רוזנברג ממכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שמנהל את פרויקט המחקר בתל צף, יחד עם ד"ר פלוריאן קלימשה מהמכון הגרמני לארכיאולוגיה בברלין (DAI).

גילוי חדש על מנהגי האכילה של אבותינו הקדמונים. מטע זיתים
צילום: שאטסרסטוק
תל צף הוא אתר פרהיסטורי הנמצא על הגבול עם ירדן, לא הרחק מקיבוץ טירת צבי. האתר הינו בן למעלה מ-7,000 שנים, תקופה שבה בני האדם כבר חיו ביישובי קבע ונסמכו על כלכלת צמחים ובעלי חיים מבויתים, אך טרם הופעת הערים הקדומות שהתאפיינו בארגון חברתי-כלכלי מורכב. תקופה זו מהווה למעשה את הבסיס להקמת הערים הקדומות והתרבויות הקדומות של המזרח הקדום – שנחשבות לערש הציוויליזציה, אולם עד כה היא כמעט ולא נחקרה באזורנו.
מהעדויות הרבות של החומר הבוטני שנמצא בתל צף בארבע השנים האחרונות, מצליחים החוקרים לשחזר את כלכלת הקיום של תושביו הקדומים של עמק הירדן. החוקרים מצאו כי בין מיני הצמחים שגודלו היו כאלה שמאפשרים "גיבוי" זה לזה - בבחינת זמן הבשלה המתרחש בעונות שנה שונות, התחשבות באפשרות של שנים "חלשות" וכמובן מינים שמהווים משלימים תזונתיים המשלבים פחמימות, חלבונים, ויטמינים ועוד.
כך למשל, זמן ההבשלה של החיטה והשעורה שונה מזה של הזית, העדשים והאפונים שנמצאו באתר, ולכל אחד מהמינים השונים יש גם תרומה תזונתית שונה. פרופ' רוזנברג סיכם ואמר כי "אנו מקווים שבשילוב המועצה המקומית ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, נצליח בשנים הקרובות להמשיך את המחקר החשוב ונגבש תכנית שימור והנגשה לאתר נדיר זה". זאת, לדבריו, "משום שהוא מספק הצצה נדירה לאורחות החיים של התושבים הקדומים של עמק הירדן ולמורשת של האזור בכלל, ומאפשר ביקור לא רק בבתיהם – אלא גם בצלחות ובסירים שלהם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg