חברות יפניות מגבירות עניין בשוק הישראלי
יפן הפכה לשוק הרביעי בגודלו של הישראלים, ומאיימת לתפוס את מקומה של ארה"ב. "אבה אהב את המנטליות של נתניהו", ציין מנכ"ל חברה יפנית
מנהלים יפנים אומרים כי הם נמשכים יותר ויותר להשקיע בישראל, בזמן שמחירי הנפט נופלים, ויחד איתם גם ההשפעה של ספקי הנפט הערבים על קבלת ההחלטות בטוקיו.עוד כותרות ב-nrg:
- חיזבאללה יוצא למבצע רחב היקף בקוניטרה
- בגיל 88: נפטר הרב שאר ישוב הכהן
- "מקומם ומרגיז": הקרוואן של לוחם השייטת פונה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במהלך השנתיים האחרונים חיזקו יפן וישראל את קשריהן העסקיים, וחתמו על סדרת הסכמים כלכליים כחלק מהביקורים של ראש הממשלה שינזו אבה בישראל ב-2015 ובמסעו של בנימין נתניהו לטוקיו ב-2014.
"לאבה היה רושם טוב. הוא אהב את המנטליות של נתניהו", אמר ל"רויטרס" יושימיטסו קוביאשי, יושב ראש "מיציבושי כימיקלים אחזקות", כשהוביל במאי משלחת מלובי העסקים היפני "קייזאי דויוקאי" בישראל.
במשך שנים היה המסחר בין שתי המדינות מינימלי – יפן לא התלהבה לעורר מתח בקרב ספקיות הנפט שלה, שרבות מהן משתייכות לליגה הערבית, שבמשך זמן רב תמכה בחרם על ישראל. "הגיאופוליטיקה משתנה במזרח התיכון בזמן שמחירי הנפט יורדים, ובמבחינה אסטרטגית זה לא כה חשוב", אמר קוביאשי, "יפן משנה את דעתה". עוצמתה של ישראל בתחום האינטרנט הביו-טק והטכנולוגיה האוטומטית מושכת במיוחד, אמר קוביאשי.
עם זאת, אין משמעות הדבר שיפן ויתרה לחלוטין על העולם הערבי. איסמו נקשימה, החוקר המרכזי של "המכון למזרח התיכון" ביפן, ציין כי הצורך היפני בנפט יעלה תמיד על כך שדבר שישראל יכולה להציע, אף שדאגות העבר על כך שהסחר עם ישראל יעצבן את מדינות ערב כבר נמוג כמעט לחלוטין. "אבל בשביל שהדברים ישתפרו מאוד, יש צורך בהסכם שלום", הוסיף נקשימה.
המסחר ההדדי בסחורות בשבעת החודשים הראשונים של 2016 עלה מ-1.1 מיליארד ל-1.4 מיליארד, מה שהפך את יפן לשוק הרביעי בגודלו של ישראל באסיה. זהו חלק ממיקוד הולך וגדל באסיה, שלוקח את מקומה של ארה"ב כשותף הסחר המרכזי אחרי אירופה.
העסקה ששמה את ישראל על מפת הכלכלה היפנית הייתה הרכישה ב-900 מיליון דולר של יישומון הצ'אטים "ויבר" בידי ענקית המסחר האלקטרונית היפנית "רקוטן" ב-2014. ל"וויבר" היה בסיס משתמשים גדול באסיה, הסביר מיכאל שמילוב, קצין המבצעים של החברה, שהוסיף כי "רקוטן" פנתה אליה בזמן שעשתה שם עסקים.
"יש הבדלים תרבותיים עוצמתיים, אבל בה בעת 'רקוטן' היא חברה עולמית, שבה אנגלית היא שפה רשמית", הוסיף שמילוב, "אנו עובדים איתם בצמוד כדי להפחית את ההשפעה של הההבדלים". לדבריו, המכשול הגדול ביותר הוא המחסור בטיסות ישירות, משהו שהישראלים מעוניינים לשנות.
אחרי הרכישה של "ויבר" נעשו עוד כמה רכישות של חברות, כולל "אלטייר סמיקונדקטר" הישראלית, שנקנתה על ידי תאגיד "סוני" ב-212 מיליון דולר השנה.
ההשקעה נטו של חברות יפניות בישראל, אחרי שמנכים את ההשקעה הישראלית ביפן, כמעט הוכפלה ב-2015 ל-5.2 מיליארד ין (כ-50 מיליון דולר), כך לפי "ארגון הסחר החיצוני" ביפן, שציטט נתונים של "בנק יפן".
המדען הראשי בישראל, אבי חסון, הסביר כי "בשנתיים האחרונות ראינו התרחבות גדולה של הפעילות היפנית. חברות גדולות רבות מגיעות לכאן, מקימות מרכזי מחקר ופיתוח, וזרימת ההשקעות עולה". כמה חברות יפניות – כולל "פנסוניק", "אן-אי-סי" ו"ריקו" – הצטרפו לתוכנית המחקר ופיתוח הרב-לאומית של משרד המדען הראשי, ויצרו 12 מיזמים עם חברות ישראליות. גלעד מאיירוביץ', ראש דסק ביפן במשרד עורכי הדין "הרצוג, פוקס, נאמן", אמר כי כמה חברות יפניות גדולות מתכננות להקים מרכזי מחקר בישראל בקרוב.
בשביל ישראל, יפן מציע שוק גדול ומקור להון בתקופה של קריאות הולכות וגוברות של פעילים בארה"ב ובאירופה להחרים את ישראל בשל מדיניותה כלפי הפלסטינים.
חברת ניתוח הפרסומית בטלפונים הניידים הישראלית "אפס פלייר" פתחה משרד בטוקיו בשנה שעברה, ויש לה למעלה ממאה לקוחות יפנים. "אנשים שמבינים עניין בטכנולוגיה מכבדים חברות ישראליות", אמר נאויה אוצובה, מנהלת החברה ביפן.
תחום שבו יפן מתעניינת במיוחד היא ביטחון סייבר וביטחון, מגזר שעומד בפני מגבלות חמורות כשהדברים נוגעים לסין. בריאות היא תחום אחר שהאוכלוסייה המזדקנת ביפן מעודדת, כשהיא מבקשת תרופות ברות השגה. תעשיות "טבע" הצטרפו למיזם משותף עם חברת התרופות "טקדה" כדי להביא את התרופות הגנריות שלה ליפן.
אקו"ם