דרמה בעליון: נסים חדד זוכה ממעשי סדום בתינוק
איש העסקים, שדינו נגזר במחוזי לפני שנתיים ל-17 שנות מאסר, זוכה ברוב של שני שופטי העליון נגד אחד. בהכרעת דינו נכתב כי לקח את התינוק וגרם לו חבלות חמורות בפי הטבעת ובפניו
איש העסקים נסים חדד (49), שלפני שנתיים נגזר דינו בבית המשפט המחוזי ל-17 שנות מאסר לאחר שהורשע בביצוע מעשה סדום אכזרי בתינוק בן השנה וחצי של זוגתו, זוכה הבוקר מחמת הספק (יום ג') בערעורו לבית המשפט העליון ברוב של שני שופטים נגד אחד. הדעות של השופטים המזכים והמרשיעים הפוכות לגמרי, דבר נגיד כשלעצמו, אך בדבר אחד השופטים מסכימים: התגלו מחדלי חקירה בפרשה זו.עוד כותרות ב-nrg:
- רה"מ הולנד לשעבר: להעמיד אותו לדין בהאג
- איזה מוסד ישראלי זינק 50 מקומות למעלה?
- אחרי שקרא לאובמה "בן זונה": דוטרטה התנצל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ראש הרכב בית הדין, סלים ג'ובראן, חבר למני מזוז וזיכה את חדד בניגוד לדעתו של יצחק עמית, וזאת למרות שהצהיר כי הרבה מאוד צדדים בפרשה לא ברורים לו. "דעתי אינה נוחה כלל ועיקר מהתנהלותם של גורמי החקירה בעניינו של המערער", אמר ג'ובראן, "במקרה שלפנינו רב הנסתר על הגלוי". הוא הוסיף כי אין ספק שהתינוק עבר פגיעה מינית, אך ציין שהטלת האשם על חדד אינה מבוססת.
הצטרף אליו השופט מזוז, שכאמור גם הוא זיכה את חדד, שקבע כי "אין במסקנותיו כדי 'לטהר' את המערער מהחשדות כלפיו. נותר חשד כלפי המערער, ונותרו תמיהות לא מעטות באשר להתנהלותו, אך באלה אין די כדי לבסס מסקנה של אשמה מעבר לספק סביר. המקרה הוא מקרה גבולי, אך מאחר שלא ניתן לשלול את האפשרות שהמערער לא ביצע את המיוחס לו, הרי שגם אם התרחיש החלופי הוא בעל סבירות נמוכה, עדיין הוא מחייב את זיכויו של הנאשם, שכן לתרחיש חלופי זה יש עיגון בחומר הראיות ובחוות דעת מומחים שהעידו, ואין מדובר בתרחיש תיאורטי ספקולטיבי בעלמא".
מזוז הוסיף כי "לעניין זה הודגש כי לשם הרשעה בפלילים החוק מחייב 'הוכחה מעבר לספק סביר'. מדובר בעיקרון בעל אופי חוקתי הנגזר מזכות היסוד של האדם לחירות אישית, והנטל על התביעה להוכיח אשמה פלילית מעבר לספק סביר הוא אמצעי ראשון במעלה להתמודד עם החשש להרשעת שווא, שעלולה לשלול מאדם שלא כדין את חירותו. כלל זה מעוגן גם בתפיסה חברתית מוסרית, בעלת תחולה אוניברסלית, שלפיה עדיף כי אשם יזוכה מחמת הספק מהרשעה של חף מפשע. ידועים לעניין זה דבריו של הרמב"ם: 'ולזכות אלף חוטאים יותר טוב ונכסף מהרוג זכאי אחד'".
בדעת המיעוט קבע השופט עמית ש"כל הראיות הנסיבתיות, כשהן מצטרפות זו לזו, לא משאירות ספק סביר בדבר אשמתו של חדד".
בתחקיר התוכנית "עובדה" של אילנה דיין בערוץ 2 שפורסם על הפרשה נטען כי חדד טען לכל אורך חקירתו שהוא חף מפשע, וכי מהשופטים ומהסנגורים הוסתרו מסמכים שונים, המעידים על כך שראיות שונות בתיק סולפו. בין השאר טען עמרי אסנהיים בתוכנית כי חוות הדעת שנתן איש המכון לרפואה משפטית לבית המשפט "תוקנה" על ידי מנהל המכון דאז, פרופ' יהודה היס, וכי הותאמה על ידו.
ואכן, השופט ג'ובראן קבע כי "גורמי החקירה היו נתונים במצב של 'ראיית מנהרה' ביחס לאשמתו של המערער", והוסיף כי "התנהלות החקירה אינה עולה בקנה אחד עם חקירה משטרתית תקינה". עם זאת, בית המשפט זיכה את חדד שלא בהתבסס על הטענות ב"עובדה", שאותן תיאר כ"ניסיון למקצה שיפורים".
כך למשל, יצאו השופטים נגד העובדה שמחוץ לחדר הכושר היו מצלמות אבטחה שפועלות כל העת, אבל שומרות את הצילומים לזמן מוגבל. המשטרה לקחה רק את הצילומים של חדד נכנס ויוצא מחדר הכושר, אך אין צילומים של השכנה, שהייתה שם חלק מהזמן - צילומים שיכלו לתת מושג ברור כמה זמן בדיוק שהה חדד עם הפעוט לבד. כמו כן לא נמצאו צילומים של מה קורה בחדר כושר בהמשך היום עד למעצר. בכלל, בחדר הכושר לא נעשתה עבודה רצינית של איטום הזירה, ולכן ראיות חשובות אבדו, לטענת השופטים.
כמו כן נקבע שעורך דינו של חדד, יורם שפטל, לא חקר את האם - שבטוחה באשמתו של בן זוגה לשעבר - בשאלות ברורות, כגון אם התינוק סבל מעצירות, או אם מימשה את ההמלצה לתת לו ברזל, שגורם לעצירות.
על פי הכרעת הדין במחוזי, חדד וזוגתו תכננו לצאת יחד למסעדה ב-2012. בזמן שהאם נכנסה למקלחת, הציע חדד שהוא ירד למטה עם הילד עד שהיא תסיים להתארגן. נקבע כי הוא ירד עם הפעוט לחדר הכושר בבניין שבו התגורר בתל-אביב, ולאחר שווידא שאיש לא מבחין בו - אחז מאחור בחוזקה בפיו של הפעוט וביצע בו מעשה סדום. כתוצאה מהמעשה נגרמו לפעוט חבלות חמורות בפי הטבעת ובפניו, והוא החל לדמם.
מחקירת המשטרה עלה כי כששב חדד עם הילד אל הדירה, הבחינה האם במצוקתו של בנה, שאלה את חדד אם קרה משהו לבנה - וזה הגיב בכעס. היא סיפרה לחוקרים שהבחינה כי חדד מנסה להחליף חיתול לבנה, אשר המשיך לדמם. בשלב זה התפתח ביניהם ויכוח, שבסיומו חמקה מהבית ודיווחה על המקרה למשטרה. עוד באותו יום חדד נעצר והכחיש בתוקף את האישומים נגדו. הילד נזקק לטיפול כירורגי בהרדמה מלאה, ואושפז בבית החולים למשך שישה ימים.
בתיאור הרפואי של בית החולים, שהובא בהכרעת הדין, נכתב כי הפעוט, שגילו כיום שש שנים, הובא "לחדר המיון של בית החולים 'שניידר' בפתח-תקווה כשהוא חבול קשות בפי הטבעת. החבלות כללו שני קרעים, האחד באורך 0.5 סנטימטרים והשני כ-4.5 סנטימטרים, וכן קרע של הספינקטר החיצוני של פי הטבעת. בנוסף נראתה על לחיו השמאלית המטומה".
להגנתו טען חדד כי הילד פצע את עצמו, ובמשך זמן רב ניהל מאבק משפטי נגד פרסום שמו על אף כתב האישום נגדו, וזאת בטענה כי הוא יפגע קשות בעסקיו.
שופטי המחוזי כתבו נגד חדד כי "העברות שבהן הורשע הנאשם והנסיבות הקשות בביצוען הן ייחודיות. אין להן אח ורע בתולדות עברות המין במקומותינו. גילו של קורבן העברה והנזקים הגופניים שנגרמו לו, והנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לו, צובעים את העברות באור אפל במיוחד המחייב את קביעת הרף העליון של מתחם הענישה בגובה העונש המקסימלי הקבוע לעברות אלה בחוק".
אקו"ם