ראשי » חדשות » משפט ופלילים

ניסים חדד: "ישבתי על משהו שלא עשיתי, עברתי גיהנום"

חדד, שעושה היום את צעדיו הראשונים כאיש חופשי לאחר ארבע וחצי שנים בכלא, מודה: "עד עכשיו אני לא מאמין". לאחר שהורשע בביצוע מעשה סדום בתינוק בן שנה וחצי, זוכה מחמת הספק

ניסים חדד, שעושה היום את צעדיו הראשונים כאיש חופשי לאחר ארבע וחצי שנים בכלא, מודה: "עד עכשיו אני לא מאמין". "עברתי גיהינום, לחצים וחרדות. אני יושב ארבע וחצי שנים על משהו שלא עשיתי. היה פחד אימים והתפרקות. לא האמנתי, עד עכשיו אני לא מאמין. אני הולך להתעשת על עצמי ולהמשיך את החיים הנורמטיביים", אמר חדד.

עוד כותרות ב-nrg:
סערה מתקרבת: ענף השייט הישראלי בצרות
הסדרה שעושה שכונה מסדרות הנוער
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

חדד בן ה-49, שלפני שנתיים נגזר דינו בבית המשפט המחוזי ל-17 שנות מאסר לאחר שהורשע בביצוע מעשה סדום אכזרי בתינוק בן השנה וחצי של זוגתו, זוכה הבוקר מחמת הספק. רוב של שני שופטים נגד אחד זיכו אותו בערעורו לבית המשפט העליון. אף שדעות השופטים המזכים והמרשיעים הפוכות לגמרי, בדבר אחד השופטים מסכימים: התגלו מחדלי חקירה בפרשה זו.
  
ראש הרכב בית הדין, סלים ג'ובראן, חבר למני מזוז וזיכה את חדד בניגוד לדעתו של יצחק עמית, וזאת למרות שהצהיר כי הרבה מאוד צדדים בפרשה לא ברורים לו. "דעתי אינה נוחה כלל ועיקר מהתנהלותם של גורמי החקירה בעניינו של המערער", אמר ג'ובראן. "במקרה שלפנינו רב הנסתר על הגלוי", הוסיף. הוא הבהיר כי אין ספק שהתינוק עבר פגיעה מינית, אך ציין שהטלת האשם על חדד אינה מבוססת.

הצטרף אליו השופט מזוז, שכאמור גם הוא זיכה את חדד, שקבע כי "אין במסקנותיו כדי 'לטהר' את המערער מהחשדות כלפיו. נותר חשד כלפי המערער, ונותרו תמיהות לא מעטות באשר להתנהלותו, אך באלה אין די כדי לבסס מסקנה של אשמה מעבר לספק סביר. המקרה הוא מקרה גבולי, אך מאחר שלא ניתן לשלול את האפשרות שהמערער לא ביצע את המיוחס לו, הרי שגם אם התרחיש החלופי הוא בעל סבירות נמוכה, עדיין הוא מחייב את זיכויו של הנאשם, שכן לתרחיש חלופי זה יש עיגון בחומר הראיות ובחוות דעת מומחים שהעידו, ואין מדובר בתרחיש תיאורטי ספקולטיבי בעלמא".
 
מזוז הוסיף כי "לעניין זה הודגש כי לשם הרשעה בפלילים החוק מחייב 'הוכחה מעבר לספק סביר'. מדובר בעיקרון בעל אופי חוקתי הנגזר מזכות היסוד של האדם לחירות אישית, והנטל על התביעה להוכיח אשמה פלילית מעבר לספק סביר הוא אמצעי ראשון במעלה להתמודד עם החשש להרשעת שווא, שעלולה לשלול מאדם שלא כדין את חירותו. כלל זה מעוגן גם בתפיסה חברתית מוסרית, בעלת תחולה אוניברסלית, שלפיה עדיף כי אשם יזוכה מחמת הספק מהרשעה של חף מפשע. ידועים לעניין זה דבריו של הרמב"ם: 'ולזכות אלף חוטאים יותר טוב ונכסף מהרוג זכאי אחד'".

בדעת המיעוט קבע השופט עמית ש"כל הראיות הנסיבתיות, כשהן מצטרפות זו לזו, לא משאירות ספק סביר בדבר אשמתו של חדד".
 
על פי הכרעת הדין במחוזי, חדד וזוגתו תכננו לצאת יחד למסעדה ב-2012. בזמן שהאם נכנסה למקלחת, הציע חדד שהוא ירד למטה עם הילד עד שהיא תסיים להתארגן. נקבע כי הוא ירד עם הפעוט לחדר הכושר בבניין שבו התגורר בתל-אביב, ולאחר שווידא שאיש לא מבחין בו - אחז מאחור בחוזקה בפיו של הפעוט וביצע בו מעשה סדום. כתוצאה מהמעשה נגרמו לפעוט חבלות חמורות בפי הטבעת ובפניו, והוא החל לדמם.

מחקירת המשטרה עלה כי כששב חדד עם הילד אל הדירה, הבחינה האם במצוקתו של בנה, שאלה את חדד אם קרה משהו לבנה - וזה הגיב בכעס. היא סיפרה לחוקרים שהבחינה כי חדד מנסה להחליף חיתול לבנה, אשר המשיך לדמם.  בשלב זה התפתח ביניהם ויכוח, שבסיומו חמקה מהבית ודיווחה על המקרה למשטרה. עוד באותו יום חדד נעצר והכחיש בתוקף את האישומים נגדו. הילד נזקק לטיפול כירורגי בהרדמה מלאה, ואושפז בבית החולים למשך שישה ימים.

בתיאור הרפואי של בית החולים, שהובא בהכרעת הדין, נכתב כי הפעוט, שגילו כיום שש שנים, הובא "לחדר המיון של בית החולים 'שניידר' בפתח-תקווה כשהוא חבול קשות בפי הטבעת. החבלות כללו שני קרעים, האחד באורך 0.5 סנטימטרים והשני כ-4.5 סנטימטרים, וכן קרע של הספינקטר החיצוני של פי הטבעת. בנוסף נראתה על לחיו השמאלית המטומה".

להגנתו טען חדד כי הילד פצע את עצמו, ובמשך זמן רב ניהל מאבק משפטי נגד פרסום שמו על אף כתב האישום נגדו, וזאת בטענה כי הוא יפגע קשות בעסקיו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg