בג"ץ: הזנה בכפייה של שובת רעב היא חוקתית

שופטי בג"ץ דחו את עתירת ההסתדרות הרפואית נגד חוק ההזנה בכפייה: "קשה לחלוק על כך שהצלת חיים - תכליתו של החוק - היא תכלית ראויה"

נטעאל בנדל | 11/9/2016 15:07
שופטי בג"ץ דחו את עתירת ההסתדרות הרפואית נגד חוק ההזנה בכפייה, וקבעו כי תיקון פקודת בתי הסוהר, העוסק במניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב, צולח את מבחני החוקתיות.

עוד כותרות:
עזה 2: תוכנית המגירה של צרפת נגד המוסלמים
ישראל נשאבה למערבולת הלחימה הסורית

השופטים אליקים רובינשטיין, נעם סולברג ומני מזוז, קבעו כי החוק מקיים את האיזון העדין בין הערכים השונים של קדושת החיים, האינטרס הציבורי, זכות הפרט לכבוד, לאוטונומיה ולחופש ביטוי. "איזון זה מושג בהינתן ההליך ההדרגתי שמקיים החוק, וכולל מספר גורמי בקרה רפואיים, משפטיים ושיפוטיים. זאת לאחר שנבחנו טענות הצדדים בראי הדין הישראלי, הדין הבינלאומי, משפט משווה והמשפט העברי".
 
צילום: שאטרסטוק
הזנה בכפייה (אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

בפסק הדין הזכירו השופטים כי גם בצרפת, ארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה ואוסטריה מאפשר החוק הזנה מלאכותית של אסיר בניגוד לרצונו, לבד ממקרים חריגים המשתנים ממדינה למדינה.

השופט רובינשטיין שעמד בראש ההרכב כתב כי "לטעמי, קשה לחלוק על כך שהצלת חיים - תכליתו הדומיננטית כאמור של החוק - היא תכלית ראויה. הזכות לחיים היא זכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד".
רובינשטיין הוסיף כי "המשפט העברי הכיר בחשיבותו של ערך זה, עד שקבע כי פיקוח נפש דוחה כל עבירות שבתורה חוץ משלוש העבירות החמורות. כן נקבע להלכה, כי מלבד שלוש עבירות אלה אסור לאדם למסור את נפשו אף אם רצה בכך, ויש שהתייחסו למי שעשה זאת כאל שופך דמים".

דעה: חוק ההזנה בכפייה - פתאום הרופאים בוחרים באתיקה

שיקול הצלת החיים הוא שהוביל את השופט רובינשטיין לצדד בחוק ולא הסיבה הביטחונית.  "אשר לשיקול הביטחוני" אומר רובינשטיין, "אין לכחד כי הוא מעורר אי-נוחות נחזית במובן היחס שבין אוטונומיית הפרט לשיקולים רחבים יותר. ואולם, כך הטעמנו ונחזור ונטעים, כי בהיות המטרה הדומיננטית הצלת חיים ושמירת קדושתם, חלק מאותו אתוס אוניברסלי ובמיוחד האתוס היהודי במדינה יהודית ודמוקרטית, נחה הדעת שנעשה כל הניתן לצמצם פגיעה".
 
צילום ארכיון: פלאש 90
''הזכות לחיים היא זכות חוקתית המעוגנת בחוק יסוד''. השופט אליקים רובינשטיין. צילום ארכיון: פלאש 90
 
רובינשטיין הוסיף: "כפי שציינה המדינה, שיקול הביטחון לא יצדיק כשלעצמו תחילת הליך בהתאם לחוק, ובוודאי לא יאפשר כשלעצמו הוראה על טיפול באסיר בניגוד לרצונו. השיקולים הביטחוניים במסגרת החוק יישקלו רק במצב שבו רופא מטפל קבע כי מצבו הרפואי של האסיר קשה ביותר וכי יש סכנה ממשית לחייו, או לכך שתיגרם לו נכות חמורה ובלתי הפיכה, וכדי להציל את חייו - עיקר תכלית החוק".

השופט סולברג הרחיב את דברי השופט רובינשטיין, וקבע כי מדובר בחוק חוקתי מאחר ולבית הסוהר ולמדינה החובה לשמור על נפשו של האסיר אף אם הוא בוחר אחרת. עם זאת, סולברג חלק על רובינשטיין  בנוגע לשיקול הביטחוני, וקבע כי ישנה חובה למנוע סכנה לאחרים בעקבות הרעבתו. "למדינה יש אחריות גם על שמירת ביטחון בית הסוהר ועל שמירת שלומם של האסירים האחרים בבית הסוהר" כותב סומברג, "וכמובן גם חובה ואחריות לשמירת שלום הציבור הרחב וביטחונו, העלולים להיות מושפעים מאירועים הכרוכים בשביתת רעב של קבוצת אסירים כזו או אחרת. החובה הכללית של המדינה לשמירה על שלום הציבור מתעצמת כמובן כאשר מקור הסיכון הם מי שמצויים במשמורתה ואחריותה של המדינה. בידוע ששביתת אסירים פוליטיים בכלל ואסירים ביטחוניים בפרט עלולה להוביל גם לאירועים מחוץ לכותלי הכלא - שלעתים הם תכליתה של השביתה – הם עלולים ליצור סכנה לשלום הציבור ולביטחונו".
 
צילום: יהודה פרץ
הפגנה נגד הזנה בכפייה בבית החולים ברזילי צילום: יהודה פרץ
 
גם השופט מזוז חלק על השופט רובינשטיין בנוגע לשיקול הביטחוני והחשש כי הוא זה שיגבר על זה הרפואי, "אינני רואה מקום לחשש מפני מתן משקל יתר לשיקולים הביטחוניים", כתב השופט מזוז. "ישנם עדיין מצבים שבהם לשיקולים הביטחוניים עשויה להיות חשיבות מסוימת להכרעתו של בית המשפט. גם אם יעלה בידי המדינה להראות כי בלא קבלת טיפול רפואי יש אפשרות ממשית שבתוך זמן קצר תיגרם סכנה לחיי האסיר, או תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, עדיין נותר לבית המשפט מרחב מסוים של שיקול דעת לאזן בין קדושת החיים והזכות לאוטונומיה, ולהכריע כחכמתו. במסגרת מרחב שיקול הדעת הזה, יש מקום לשקול גם שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שהובאו ראיות לעניין זה".

ח"כ תמר זנדברג אמרה בעקבות החלטת בג"ץ בנושא ההזנה בכפייה: "לא צריך את בג"ץ כדי לדעת שמדובר בחוק אכזרי, לא מוסרי, לא אתי ושלא יבוצע על ידי אף רופא. הזנה בכפיה מוגדרת התעללות ומנוגדת לשבועת הרופא. החוק הזה נועד להלך אימים ולהתריס ולא להתבצע בפועל. אלה שכל כך דואגים לתדמיתה של ישראל בעולם, הכתימו אותה בכתם שחור בחוק הזה, חוק שלא היה צריך לבוא לעולם מתוך מערכת הפוליטית שנזקקה לבג"ץ שהפעם לא הציל אותה מהבושות של עצמה".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך