ראשי » חדשות » בעולם » אמריקה

כל התסריטים: מה יקרה אם קלינטון תפרוש מהמרוץ?

מדובר באפשרות כמעט חסרת תקדים, אבל גם לה נערכו האמריקאים מראש וקבעו חוקים: כיצד תבחר המפלגה את המחליף המיועד, ומה יקרה אם כל התהליך יתבצע אחרי שהחלה ההצבעה המוקדמת? מדריך עם אפשרויות מוזרות יותר ופחות

התמוטטותה של הילרי קלינטון אתמול (יום א') העלתה לכותרות פעם נוספת את סוגיות הבעיות הבריאותיות שמהן סובלת המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, והפעם בגדול. אך כשנותרו לנו עוד פחות מחודשיים עד לבחירות, עולה השאלה מה יקרה אם קלינטון תפרוש מהמרוץ בעקבות לחץ רב שיופעל עליה או אם חלילה היא אכן לא תהיה כשירה למלא את תפקידה. יש לציין כי לא ניתן להדיח אותה כעת, והיא יכולה רק לפרוש מרצונה.

עוד כותרות מהעולם:
- טראמפ בתגובה ראשונה: "מאחל בריאות להילרי קלינטון"
- מחאה בארה"ב: תיכון יהודי - 40 אלף דולר לשנה
- צבא דרום קוריאה משיק מתקפת פופ נגד ג'ונג און

 
מצב כזה הוא חסר תקדים כמעט בפוליטיקה האמריקאית, ואירע רק פעם אחת: כשסגנו של המועמד לנשיאות במפלגה הדמוקרטית ב-1972, תומס איגלטון, אולץ לסרב לקבל על עצמו את התפקיד 13 יום לאחר כינוס המפלגה הדמוקרטית בגלל שפורסמה היסטוריית הדיכאונות שלו והטיפולים בהלם חשמלי שעבר.

מלבד זאת, כאמור, אין היסטוריה מתועדת של מקרה כזה. עם זאת, אפשר לסמוך על האמריקאים שיש להם תוכניות גיבוי וכללים לכל דבר שהוא. ואכן, לשתי המפלגות יש תקנון ברור שקובע מה קורה אם וכאשר מועמד אינו כשיר לבצע את תפקידו כנשיא עוד לפני הבחירות.

יש שלושה שמות בולטים שיועלו במפלגה להחליף את הילרי אם ייפקד מקומה. הראשון, כמובן, הוא סגנה טים קיין. השני הוא מי שהתמודד מולה על המועמדות מטעם הדמוקרטים על הנשיאות, ברני סנדרס. השלישי הוא סגן הנשיא הנוכחי ואחד האנשים החזקים במפלגה הדמוקרטית, ג'ו ביידן.

אם קיין "יוקפץ" ויחליף את קלינטון, יהיה צורך לבחור סגן חדש. אם לא, הוא יישאר בתור הסגן גם תחת המועמד החדש. במפלגה הדמוקרטית, יש לציין, נחשב ביידן כמועמד הטבעי כמעט להחליף את קלינטון לפני כמה חודשים, כשעלתה האפשרות שתפרוש בגלל שערוריית שרת הדוא"ל הפרטי והלא מאובטח שהחזיקה בביתה.

ההתמוטטות של קלינטון:
 
כיצד יעבוד תהליך הבחירה? בשתי המפלגות מדובר בנוהל דומה. ועידת המפלגה מכונסת, ועל פי סעיף 2 בוחרת את המועמד החדש. האמנה של המפלגה הדמוקרטית תוקנה בדיוק לפני שנה, בספטמבר 2015, והיא קובעת כך: "יש לכנס ישיבה מיוחדת של הוועידה הלאומית על פי הוראת יושב הראש, באישור הוועדה המבצעת, ללא צורך בהתראה סבירה מראש לחבריה. אין גם צורך לנקוט פעולה מסוימת בישיבה זו, אלא אם נכללה בהודעה מראש על הכינוס המיוחד". על פי המשך הכללים, ההצבעה הזאת תוכרע על פי רוב של חברים הנמצאים בפגישה. ייתכן שיהיה צורך בשיעור של 25 אחוז מהחברים כדי לקיים הצבעה.

ובכן, צלחנו את משוכת המפלגה עצמה. מה עכשיו? האם פשוט מחליפים את השמות של המועמד בכל הקלפיות בחמישים המדינות האמריקאיות ובא לוושינגטון גואל? לא ממש. באתרים אמריקאיים צוין כי בעבר בית המשפט נהג להתעלם מתאריכי יעד שנקבעו למועמדים השונים במטרה לכבד את הדמוקרטיה בארה"ב, וכדי לקיים את הליך הבחירות כסדרן. יש לכך כמה תקדימים, כולל במקרים שבהם בית המשפט התיר למפלגה מקומית להחליף את המועמד שלה 15 יום בלבד לפני הבחירות.

אך מה יקרה אם המפלגה שמתמודדת מנגד תחליט שהיא עותרת לבית המשפט בכל מדינה בארה"ב בדרישה לאכוף את החוק ואת הפסיקה? מה יקרה אז? שתי המפלגות ישקיעו מאמצים ומשאבים רבים, וככל הנראה יכלו זמן יקר עד לבחירות.

ב"פוליטיקו" למשל ציינו כי אם תסריט כזה יתרחש, תצטרך המפלגה הרפובליקאית, במקרה זה, להכריע אם היא ממשיכה בקו הזה - במיוחד לאור ירידת התמיכה בפרישה של המועמד המקורי, שצפויה במקרה כזה – והולכת לקרב משפטי בכל מדינה. תוצאה אפשרית אחרת של מצב כזה, למרבה הפלא, עשויה להיות שרק מועמד אחד יגיע לקו הסופי של הבחירות בחלק מהמדינות. או אז יצטרכו הבוחרים להכריע בין האפשרות לבחור במועמד הרפובליקאי למשל, או במועמד הרפובליקאי. לא בטוח שהם יאהבו את הברירה (או חוסר הברירה) הזאת.
 

טוב, עברנו גם על האפשרות הזאת. נניח שהיא לא קרתה בפועל, שהמפלגה בחרה נציג ולא אותגרה על ידי יריביה בבית המשפט. האפשרות הבעייתית יותר של כל התהליך הזה היא שלא יקרה כעת, בחודש ספטמבר, אלא רק בעוד כמה שבועות. הוא יגלוש לחודש אוקטובר, כשהבחירות המקדימות מתחילות בחלק מהמדינות, ועל הקלפיות יודפס כבר השם של המועמד המקורי. מה עושים אז?

בעיקרון, הרשויות יצטרכו להודיע לבוחרים בכל המדינות שבהן התחילה ההצבעה כי המועמד התחלף. הן גם יסבירו שמי שיצביע בקלפי עם הפתק ועליו שמה של הילרי, ידע שהוא מצביע למעשה למועמד החלופי שנבחר במקומה. בחלק מהמקומות יוכלו בוודאי הבוחרים גם לכתוב בכתב יד על הפתקים את שם המועמד האמיתי.

אבל המצב מסובך יותר במקומות אחרים, שכן יש מדינות שהחוקים שלהן קובעים שניתן להצביע למועמד ששמו רשום על הפתקים בלבד, ולא לאף אחד אחר. כזה הוא המצב במישיגן, למשל, שנחשבת לאחת ממדינות המפתח. ואם אכן נגיע לאוקטובר וקלינטון תתחלף, עלול תסריט כזה להכריע את הבחירות.

כיצד? ובכן, בקלפיות יהיה רשום שמה של קלינטון. הבוחרים יטילו את הפתקים של המועמדת הדמוקרטית, אף שהם יודעים שלמעשה הם בוחרים את מי שהחליף אותה – ביידן, למשל. אלא שחוקי המדינה קובעים שהצבעה כזאת אינה בתוקף, וכל הקולות הללו ייפסלו (ההצבעה תיחשב למען קלינטון, ולא למען אף אחד אחר, אף שהיא לא מתמודדת). או אז ביידן לא יוכל להשיג את 270 קולות האלקטורים שהוא זקוק להם כדי לנצח את הבחירות, שכן הוא כנראה יזדקק למישיגן לשם כך, וטראמפ ייבחר לנשיא.

שתי אפשרויות מעשיות פחות, אגב, הן פרישה אחרי הבחירות אבל לפני שהאלקטורים נותנים את קולם. מצב כזה הוא מאוד מעורפל ולא ברור, וכנראה יהיה תלוי בחוקים של כל אחת מהמדינות. מצב אחר, סביר עוד פחות, הוא שהמועמד הזוכה פורש לפני כינוס הקונגרס ואישור הבחירה בנשיא המיועד. אז, כנראה, סגן הנשיא יושבע למחליפו כמעט בוודאות.

אם לסכם, הבחירות האמריקאיות הן בלגן אחד גדול. החוקים נחשבים במיוחד, והם בדרך כלל לא פשוטים וברורים. נקווה שלא נגיע למצב הזה, אבל אם כבר קלינטון תפרוש – עדיף שתעשה זאת בספטמבר. אם היא לא תוכל להתמודד אי שם באוקטובר, המצב יהיה מסובך לאללה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg