ראשי » חדשות » צבא וביטחון

קוד פינוי: צה"ל ערך תרגיל פינוי לשעת מלחמה

פיקוד העורף ממשיך בשכלול היערכותו לשעת חירום בצפון וערך היום תרגיל לפינוי יישובי הגליל העליון. "פשוט להוציא את מי שלא צריך להיות שם אל מעבר למעגל הסכנה"

במסגרת תרגיל מטכ"לי להיערכות למלחמה, שמתקיים השבוע בקרב כלל יחידות צה"ל, תרגל הבוקר (ג') פיקוד צפון את המודל החדש לפינוי יישובים בשעת חירום.

עוד כותרות:
דיווח: ישראל וארה"ב הגיעו להסכם על חבילת הסיוע
כשהמועמדת לנשיאות הופכת לשק תפוחי אדמה
פיירברג שוחררה למעצר בית למשך 15 יום

לפי התכנון, הישובים הקרובים ביותר לגדר הצפונית (עד שני קילומטרים) יידרשו להתפנות כדי לאפשר לכוחות צה"ל לפעול, ללא חשש מפגיעה בטווח הקרוב לאזורי הלחימה. בכל ישוב יישארו לפי התכנית כרבע מהתושבים החיוניים להפעלת המשק, כשהיתר יפונו לבתי מלון או למועצות אזוריות שיקלטו אותם.
 
"האתגר שלנו הוא למנוע מהאויב תמונות ניצחון והישג תודעתי. פשוט להוציא את מי שלא צריך להיות שם אל מעבר למעגל הסכנה", הסביר ל-nrg סא"ל יניב קריאף, קצין הגנה מרחבית 91 של פיקוד העורף. לדבריו, התרגיל שבוצע היום במושבים יערה ודישון שבגליל העליון, תרגלו פינוי במצב לחימה. "אנחנו נערכים לפנות כמה ישובים במקביל, יודעים לעשות את זה וכל זה בהתאם לתמונת המצב ולהחלטות הדרג המדיני. שמענו את ההתבטאויות של נסראללה בעבר ואנחנו נערכים לתת להן מענה בזמן אמת, שיעזור לנו לשמור על המרחב", מוסיף קריאף.
 
לדברי אל"מ איציק בר, המפקד החדש של מחוז צפון, בתרגיל השתתפו קצינים בכירים בקבע ובמילואים, ודנו בתרחישים מגוונים שאיתם יאלצו להתמודד, כמו פינוי אוכלוסיות מוגבלות שפינויים ידרוש רכבי הצלה ואוכלוסיות שאין ברשותן כלי רכב: "ליווינו את כל תהליך הביצוע מרמת היישוב, דרך היחידה הצבאית הסמוכה ודרך התיאום לרשות החירום הלאומית והרשות המקומית שמסייעת בכל הליך הפינוי. אנחנו שואפים לדעת ברזולוציה פרטנית בכל יישוב מי צפוי להישאר".

בשעה שכוחות הצבא הציפו את שבילי המושב ועסקו בתרגול הסיטואציות המאיימות בשעת חירום, המשיכו התושבים בשגרת חייהם וחלקם אף לא הבינו על מה כל הרעש: "אני רק רואה המולה. אין לי מושג מה הם עושים כאן. לא עדכנו אותנו על התרגיל ואנחנו לא יודעים מה ההכנות ומה נדרש מאתנו. הייתה הודעה שקורה כאן משהו שלא נוגע לתושבים", אמר גרשון ויינטרוב, תושב יערה שמתגורר במושב בשבע השנים האחרונות. "אין לי מושג מה הולך להיות במלחמה וזה לא מעסיק אותי. אני מניח שכשיהיה צורך יעדכנו אותנו".

בחצר הגינה שלו עמד אלברט אברהם עמר והשקה את הגינה הירוקה שלו. הוא ממייסדי המושב ומתגורר בה משנת 1952: "אני מבסוט לראות איך כולם רצים ממקום אחד לשני ואם יקרה משהו אנחנו נמצאים בידיים טובות. אנחנו גרים אמנם בקו החזית כאן אבל לא חיים בפחד ברוך השם. זה שאנחנו נמצאים על יד הגבול, אין מה לעשות. יש מי שצריך לדאוג לנו ולקיום היישוב". בזמן מלחמת לבנון השנייה הוא פונה ביחד עם משפחתו לבית מלון בירושלים. בנו הצעיר נשאר לשמור על המשק לדאוג ללולי העופות שלהם: "הייתה הרגשה קשה מאוד בזמן המלחמה והיו המון קטיושות. אני חושב שזה בסדר שייקחו את המבוגרים מכאן ולא יתנו לנו להישאר במקום הזה".
 
שמעון גואטה, ראש מועצת מעלה יוסף טוען כי מאז מבצע "צוק איתן" לפני שנתיים השתנתה הגישה באשר לשאלת פינוי התושבים מהיישובים שבחזית: "ב-2006 המדיניות פה של התושבים הייתה להישאר ביישוב, אבל עכשיו אנחנו מתרגלים את עצמנו לשעת חירום במטרה להפחית את התושבים שיהיו כאן למינימום, בשביל להגן על חייהם. אנחנו נדע לשכנע אותם לעזוב את בתיהם עד שהמציאות הביטחונית תהיה רגועה יותר ואני לא מאמין שנצטרך להילחם בתושבים כדי שיעזבו. מצד שני, מבחינת השיקול המבצעי, הפינוי לא יהיה נתון לשיקול דעת התושבים ולמעט 25 אחוזים שיישארו לתפעל את המשקים - כל השאר יהיו חייבים להתפנות. המקום יהיה שטח צבאי סגור".

בתגובה לדבריו של גואטה, גורם מפיקוד העורף הבהיר ואמר כי: "הצבא לא יפנה בכוח אנשים. אנחנו נבוא ונאמר לתושבים שאנחנו חושבים שצריך מבחינה מקצועית לעזוב את הבתים שלהם. לא יהיו כאן תמונות של ההתנתקות מגוש קטיף. האזרחים אמנם הם לא כאלה שאפשר לומר להם קומו וזוזו בפקודה אבל הם יבינו שדואגים להם למקום אירוח ושזו ההחלטה הנכונה ביותר לביטחונם ולכן אנחנו לא צופים שיהיו סירובים לפינוי מסודר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg