ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

מהכור ועד אוסלו: הרגעים שהכניסו את פרס להיסטוריה

שמעון פרס, האיש שהיה בכל צומת בתולדות המדינה, ייזכר בתרומתו להתעצמותה הביטחונית של ישראל, הכשרת ההתנחלויות ומעורבותו המכריעה במבצע אנטבה. הוא נקשר גם ל"תרגיל המסריח" ובשאלה "אני לוזר?" - עד שזכה להכרה הציבורית

האיש שהיה שם: שמעון פרס החזיק באחת הקריירות הציבוריות הארוכות והפוריות בתולדות מדינת ישראל. הוא גויס לשירות המדינה כבר בשנת 1947, כשהוכנס לתפקידים ביטחוניים ב"הגנה" על ידי לוי אשכול, וכיהן מאז בשורה חסרת תקדים של תפקידים ציבוריים - כולל כמעט חמישה עשורים בכנסת ופעמיים בתפקיד ראש ממשלה, עד שסיים את כהונתו כנשיא המדינה בשנת 2014. הוא נטל חלק בשירות המדינה עד ליום האחרון שנותר בהכרה - כששעות לפני שאושפז בבית החולים הצטלם בסרטון בו קרא לרכישת מוצרים ישראלים.

שירות ציבורי שלא נפסק - פרס למען התעשייה הישראלית, ביומו האחרון בהכרה:
 
בין שלל התפקידים שמילא היה פרס מעורב בחימוש צה"ל והתעצמותה הבטחונית המטאורית של המדינה בשנותיה הראשונות, הוא רקם בריתות וקשרים בין לאומיים ראשונים, ובהמשך הוביל הסכמים מדיניים ופוליטיים שהשלכותיהם משפיעות על חייהם של אזרחי המדינה עד היום. הוא נטל חלק בפרשיות ותהפוכות פוליטיות בולטות בתולדות ישראל, ובסוף חייו זכה להערכה חובקת עולם לפועלו.
 
עם זאת, חייו הציבוריים ידעו עליות ומורדות קיצוניים, כולל שיאים מזהירים ורגעי שפל כואבים. בנוסף, עמדותיו ויוזמותיו בנושאים הנמצאים גם היום במוקד המחלוקת בחברה הישראלית, העמידו לו תומכים נלהבים ומנגד שונאים מושבעים. כל אלו נצרבו בזיכרון הלאומי, ותולדות חייו הפכו לחלק בלתי נפרד מתולדות המדינה.

בראשית שנות החמישים, בתפקידו כממלא מקום מנכ"ל משרד הביטחון וגם לאחר שמונה בפועל, היה פרס מעורב בהקמת התעשייה האווירית, שחזיקה באופן משמעותי את כוחה של המדינה.

סרטון הוקרה של התעשייה האווירית לשמעון פרס:
 
יחד עם ראש הממשלה דוד בן גוריון הוא פעל להבאתו לארץ של ידידו אל שווימר טייס ומהנדס טיסה, שהקים בארץ האנגר לטיפול במטוסים. בתחילה נקרא המקום "המכון הממשלתי לבדק מטוסים", ועם השנים גדל והפך לתעשייה האווירית, מתעשיות התעופה המתקדמות בעולם.
 

אחד מהתפקידים החשובים המיוחסים לשמעון פרס הוא חלקו בהקמת המערך הגרעיני של ישראל, בעיקר במעורבות המכריעה בהקמת הכור הגרעיני בדימונה. בשנת 1956 חתם ראש הממשלה בן גוריון על הסכם להקמת כור אטומי בישראל, על ידי צרפת.

• פרס בריאיון: "חובתי לומר לעם את האמת"

ההסכם נחתם חרף התנגדות מרבית חברי הממשלה, שראו בכך "הרפתקה מטורפת". בסוד החתימה על ההסכם עמד שמעון פרס, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, והחזיק בקשרים רבים עם גורמים בכירים בפריז, שהתבססו בעסקאות נשק עם צרפת וכן בתיאום הצבאי שקדם לבמצע קדש.
 

בהמשך היה פרס מהדוחפים להמשך פיתוח התכנית הגרעינית של ישראל, אל מול לחצים כבדים מצד ארה"ב, ואף מצד חלק מחברי הממשלה. על רקע פעולותיו, הוא נחשב ל"אבי הכור בדימונה" שהביא למיצובה של ישראל כמעצמה גרעינית.

פרס בריאיון על הקמת הכור:
 

בחברה החרדית זוכרים לשמעון פרס את היותו הראשון שמיסד את דחיית השירות לבחורי ישיבות. כמנכ"ל משרד הביטחון הוא העניק בשנת 1958 את העיגון החוקי הראשון למסלול "תורתו אומנותו" שכלל את נהלי דחיית השירות הצבאי לבני ישיבות. עד אז הייתה קיימת הוראה זמנית של בן גוריון והמטה הכללי משנת 1948.
 

הפטור לתלמידי ישיבות כלל מכסה מצומצמת, אולם בסופו של דבר בוטלה המכסה בלחץ המפלגות החרדיות, ומסלול "תורתו אומנותו", בשינויים חקיקתיים, נותר למעשה על כנו עד היום. בחברה החרדית הוא ייזכר כמי שפעל ל"הצלת עולם התורה", ובמשך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו עמד בקשר עם מנהיגי הציבור החרדי.

באמצע שנות ה-70 החלו פעילי גוש אמונים בעליות ליהודה ושומרון, מתוך כוונה להקים התנחלויות בשטחים. בדצמבר 1975 הגיעו הפעילים לאחר מספר ניסיונות שהסתיימו בפינוי, לתחנת הרכבת בסבסטיה שליד שכם.
 

פרס, שכיהן כשר הביטחון בממשלת רבין הראשונה, החליט בניגוד לעמדת ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ יגאל אלון לעמוד לימינם של המתיישבים ולסייע להם. בסופו של דבר הושגה פשרה בה היה מעורב גם פרס, ובמסגרתה סוכם כי הפעילים יועברו לבסיס הצבאי בקדום. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נענתה הממשלה לדרישות המתנחלים. לאחר מכן היה פרס חלק מהשרים שהחליטו על אישור ההתיישבות בעפרה, וכל על הקמת העיר אריאל.

• ביו"ש נפרדים מפרס: לזכור את המעשים הטובים

בריאיון לעיתון דבר באותה שנה אמר פרס על מעורבתו בפשרה: "מאימתי זה פשע גדול כל כך להקשיב לרחשי לבו של הציבור? אני גאה על כך שגמרנו את הנושא כפי שגמרנו אותו, ללא העמקת הקרע בעם".
 
בבחירות בשנת 1984, בעקבות תיקו בין הגושים הפוליטיים, מונה פרס לראש הממשלה במסגרת הסכם הרוטציה בינו ליו"ר הליכוד יצחק שמיר. בשנת 1985 הוביל את נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון בלבנון, שלוש שנים לאחר מלחמת לבנון הראשונה.

בנוסף, באותה שנה הצליח פרס יחד עם שר האוצר יצחק מודעי ונגיד בנק ישראל להוביל מהלך לייצוב המשק ובלימת האינפלציה שהגיעה למאות אחוזים בשנה.

למרות חוסרו ניסיונו בשדה הקרב, זכור פרס כדמות משמעותית באחד המבצעים הצבאיים המרשימים של מדינת ישראל - "מבצע אנטבה" לחשרור החטופים הישראלים שהיו על מטוס  "אייר פרנס" שנחטף ב-27 ביוני 1976.
 

מדינת ישראל ניהלה מו"מ לשחרור החטופים, אולם במקביל הוצגו תוכניות לחילוצם במבצע צבאי. שר הביטחון שמעון פרס, שעליו הוטל למצוא תוכנית לשחרור החטופים, הוביל מתחילת הדרך את קבוצת התומכים בממשלה ובמערכת הביטחון ביציאה למבצע, עוד לפני שראש הממשלה יצחק רבין השתכנע בהיתכנותו.

• 40 שנה לאנטבה: "אם המבצע ייכשל - אתפטר"

לפי עדותו, הוא גם שכנע את הרמטכ"ל מוטה גור ביציאה למבצע צבאי. בהמשך לאחר שהשניים השתכנעו, הוביל פרס את ההחלטה להורות על יציאת המטוסים לדרכם עוד בטרם התקבל אישור הממשלה, וקיבל לכך את הסכמתו של ראש הממשלה. "באותו השבוע לא עצמתי עין ממש. אלו היו שבעה ימים שלא ישנתי לרגע. האחריות הייתה כבדה, וגם ידעתי שאם חס ושלום משהו לא ילך כשורה - אני הכתובת".
 
בנאום בטקס לציון 40 שנה למבצע, סיפר פרס על הרגעים שבהם גמלה בליבו ההחלטה לצאת לבצע צבאי, עוד בטרם הוצעו תוכניות מפורטות. "המחבלים הציגו אולטימטום, וידעתי שבלי דבר נועז מאין כמוהו, זה סכנת נפשות". הוא הוסיף: "כששמעתי שעושים הפרדה בין החטופים היהודים על ידי גרמנים, דמי רתח, ואני בדרך כלל אדם שקול. אמרתי לעצמי 'עוד פעם? לא אצלנו'. זו הייתה הנקודה המכרעת. התנגדנו בכל תוקף להיכנע. ראיתי מה קורה כשמחבלים משתלטים על בית. לא עצמתי עין כל השבוע. לא הייתה לנו ברירה, אלא לקחת את הסיכון היותר גדול".

בשנת 1990, בעת שכיהן כשר האוצר, היה פרס מעורב בהפלת ממשלת האחדות בראשותו של יצחק שמיר, ובניסיון להקים ממשלה בראשות המערך. הדבר זכה לכינוי "התרגיל המסריח". את התרגיל רקח פרס, בסיוע חיים רמות ויוסי ביילין, יחד עם חברי הכנסת החרדים מאגודת ישראל וש"ס.
  

המהלך נרקם על רקע סירובו של שמיר להיענות להצעתו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'יימס בייקר, בנוגע ליוזמה לשיחות שלום. חברי המערך, שהיו חלק מהקואליציה, תכננו להצביע בעד הפלת הממשלה יחד עם חברי אגודת ישראל, וכן תוכנן שחברי הכנסת של ש"ס ייעדרו ממנה. בסופו של דבר הביא התרגיל  הפוליטי להפלת הממשלה בהצבעת אי אמון, בפעם היחידה בתולדות המדינה.

• 20 שנה אחרי "התרגיל המסריח": הסולחה

נאומו של פרס נגד רבין:
 
עם זאת, חרף מאמציו של פרס להקים ממשלה בראשותו הוא נכשל בניסיונותיו, ויצחק שמיר נקרא שוב על ידי הנשיא להקים שוב ממשלה בראשותו. יצחק רבין, יריבו של פרס במפלגה  הוא שהעניק לאירוע את השם "התרגיל המסריח". במסגרת המאבק ארוך השנים בינו ובין רבין על הנהגת המפלגה, הגיב פרס בנאום חריף בוועידת מפלגת העבודה: "איזו אמינות אני הפרתי? איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, יצחק רבין? אני כתבתי נגדך ספר? אני קראתי אותך בשמות?"
 

בשנות ה-90, כשכיהן כשר החוץ בממשלתו של יצחק רבין, היה פרס ממובילי תהליך אוסלו, שבסופו נחתם הסכם מדיני בין מדינת ישראל וארגון אש"ף ב-13 בספטמבר 1993. ההסכם נחתם במטרה לסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני בדרך של פשרה טריטוריאלית. ההסכמים זיכו את פרס ושותפיו ליוזמה – יצחק רבין ויאסר ערפאת בפרס נובל לשלום.

• הנשיא פרס בריאיון פרישה: "לא מתחרט על אוסלו"

 

אולם, משימת השלום כפי שחלם עליה פרס בחזונו ל"מזרח תיכון חדש" לא הצליחה להתממש. ההסכמים גררו התנגדות חריפה מצד הימין בישראל, וגם גל פיגועים קשה מצד ארגוני הטרור הפלסטינים. ההסכמים קרסו סופית עם כיבוש הערים הפלסטינות במהלך במצע "חומת מגן" שאליו יצא צה"ל באינתיפאדה השנייה.

מקבל פרס נובל לשלום (צילום: רויטרס):
 
אולם, למרות כל האירועים פרס המשיך לטעון שהוא אינו מתחרט על אוסלו. "בלי התהליך הזה, כל הפלגים הפלסטיניים היו ממשיכים לעסוק בטרור. יכולנו לשמור על הפלסטינים בשנאתם אלינו, אבל באוסלו הצלחנו לפלג אותם לשניים: אלה שחברים במחנה הטרור ואלה שאמרו שהם עוזבים את דרך הטרור. מה היינו צריכים לעשות? לא לעשות כלום?", אמר ל-nrg.

הקריירה הציבורית של שמעון פרס הייתה ארוכה ופוריה, והוא כיהן כחבר כנסת במשך 48 שנה - מאז נבחר לראשונה בשנת 1959, ועד שהפך לנשיא בשנת 2007. זאת, עם הפסקה קצרה בלבד, כשהתפטר מהכנסת למשך שלושה חודשים. אולם למרות זאת, תדמית ה"לוזר" הניצחי דווקא בו בשל הפסדים בולטים במהלך הקריירה. אלו החלו בהפסד המיתולוגי ב"מהפך" של שנת 77'. אז, לראשונה בתולדות מפלגת העבודה היא הפסידה את הנהגת המדינה לליכוד בראשותו של מנחם בגין.
  
הפסד נוסף של פרס שחקוק היטב בספרי ההיסטוריה הפוליטיים, הוא ההפסד בשנת 96' לבנימין נתניהו, בהפרש של פחות מאחוז אחד. מדובר היה בבחירות שנערכו שנה לאחר רצח רבין , ובסקרים הוביל פרס בבטחה לאורך כל הדרך. בבחירות עצמן הוא נחל הפסד צורב. לקראת סוף הקריירה שלו הגיע ההפסד על הנשיאות למשה קצב.

• שמעון פרס: כרוניקה של הפסדים

לתדמית המפסידן תרמה העובדה שלמרות שכיהן פעמיים כראש ממשלה, בשני מהמקרים זה לא קרה אחרי ניצחון בבחירות לכנסת. הפעם הראשונה הייתה לאחר הבחירות לכנסת בשנת 1984, בסיומן נרשם תיקו היסטורי בין המערך והליכוד. הפעם השנייה שבה שימש פרס כראש הממשלה הייתה בנסיבות טרגיות, לאחר רציחתו של יצחק רבין. פרס החליפו בתפקיד בסוף שנת 1995 וכיהן בו עד ההפסד בבחירות 96 לנתניהו.
 

יחד עם זאת, יש לזכור שפרסם כיהן כמעט בכל תפקיד ממשלתי אפשרי. בין היתר שימש כשר בשני המשרדים הבכירים ביותר - החוץ והביטחון. תפקידיו הראשונים בממשלה היו במשרדי הקליטה (שנת 69) והתחבורה והדואר.

רגע שתמצת את תדמיתו הציבורית של פרס, ממנה נפרד רק בסוף הקריירה שלו, היה ""נאום הלוזר" שנשא בשנת 1997, לאחר ההפסד בבחירות 96 לנתניהו ולליכוד. פרס, שנאם מול חברי מפלגת העבודה, היה כעוס במיוחד. "אני שומע את חבריי אומרים פרס הוא לוזר", אמר בזעם לקהל הרב. "אני הפסדתי?". התשובה לה זכה מהקהל – "כן"- הצליחה להרגיז את פרס אפילו יותר.

בשנת 2000, ניסה פרס להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. הוא קיווה שידידותו עם מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף תסייע לו בבחירות בקרב חברי הכנסת, אולם  הסיעות החרדיות הצביעו בעד משה קצב, שהפך לנשיא השמיני.

פרס מושבע לנשיאות (צילום: ערוץ הכנסת):
 

בבחירות לנשיאות המדינה ב-2007 גבר פרס על מועמד הימין ראובן ריבלין - שלימים יחליף אותו במשכן המכובד - והפך לאזרח מספר אחת. בסיבוב הראשון בבחירות זכה ל-58 קולות חברי הכנסת, ביתרון ניכר על פני יריביו - ראובן ריבלין וקולט אביטל. בעקבות זאת, פרשו המועמדים הנוספים מהמרוץ, ופרס נבחר לנשיא המדינה בסבב בחירות שבו היה מועמד יחיד.
 
בניצחונו הצליח פרס לסדוק את תדמיתו הלוזרית. בתקופת כהונתו קיבל פרס מנשיא ארצות הברית ברק אובמה את העיטור האזרחי הגבוה ביותר, מדליית החירות הנשיאותית. לקראת תום הקדציה נערכו לו חגיגות יום הולדת 90 בהשתתפות מנהיגים רבים מרחבי העולם, והוא זכה בהכרה הן בארץ והן מעבר לים בפועלו רב השנים למען מדינת ישראל.
 
לאחר שפרש, התמסר לפעילות למען ישראל, ונטל חלק בפרויקטים וקמפיינים שזכו לאהדה ציבורית רחבה. כך הגיעה לסיומה הקריירה הציבורית הארוכה בתולדות מדינת ישראל.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg