חפרפרת מאז ולתמיד: אבו מאזן מתעסק בביצה הלבנונית
אם לא הספיקה לאבו-מאזן חשיפת היותו סוכן קג"ב, ערוץ לבנוני חשף ניסיון עכשווי של המנהיג הפלסטיני לבחוש בפוליטיקה הלבנונית. וגם: בוסנים שהתגייסו לדאעש מדווחים על התפוררות הארגון
ערוץ הטלוויזיה הלבנוני 'אל-ג'דיד' יצא השבוע בחשיפה בלעדית: מסמכי הקרמלין של הרשות הפלסטינית. על פי הערוץ, הידוע בתחקיריו הנועזים, באמצעות קשריו החשאיים בקרמלין דוחף מחמוד עבאס את אפו לפוליטיקה הלבנונית במטרה לקדם אינטרסים פלסטיניים.עוד כותרות:
- "פרס חזר להכרה וזה מלמד על התאוששות"
- נהג אגד צרח על נוסע חרדי: "יא דוס מסריח"
- עורכת דין גנבה 4.2 מיליון שקל מלקוחותיה

בכתבת התחקיר הציג הערוץ הלבנוני מסמך רשמי מיוני האחרון, שבו מדווח מנהל הפוליטביורו של אש"ף ומי שעד לפני שנה היה השגריר הפלסטיני בדמשק, אנואר עבד אל-האדי, על סדרה של שלוש פגישות שקיים עם מיכאיל בוגדנוב, שליחו המיוחד של ולדימיר פוטין למזרח התיכון. אותן פגישות הובילו ככל הנראה בהמשך גם להזמנה הרוסית המדוברת כל כך למפגש פסגה בין נתניהו לאבו-מאזן במוסקבה, שעד כה טרם יצאה לפועל.
בפגישה הראשונה עם בוגדנוב, כך על פי דיווחו של אל-האדי, השתתף גם השגריר הפלסטיני במוסקבה, עבד אל-חפיז נופאל. במהלכה דנו השלושה באיגרת אישית ששיגר אבו-מאזן לפוטין ובה המלצה חמה לתמוך במועמדותו של שר החוץ הלבנוני לשעבר, ז'אן עובייד, לתפקיד הרם של נשיא לבנון.
כבר יותר משנתיים שהלבנונים אינם מצליחים להגיע לנוסחה מוסכמת ביחס לנשיאות. אולם למחמוד עבאס, מתברר, יש מועמד משלו. במכתבו לפוטין מזהיר יו"ר הרשות כי המצב בלבנון מסוכן ועלול להידרדר לכאוס. ללבנון דרוש נשיא שנמצא בקונצנזוס, הוא מסביר, וקובע כי על רוסיה לפעול עם איראן ועם סוריה כדי להגיע לנשיא מוסכם. עבאס מוסיף וטוען כי יש בידו ערבויות מצד עובייד לכך שיתמוך באינטרסים של כל הצדדים בלבנון.
בפגישה מתייחס בוגדנוב בכובד ראש לאיגרתו של עבאס, ואומר כי בעקבותיה נפגש עם עובייד בפריז ומצא אותו מתאים לתפקיד. מאמצים רבים הושקעו גם מול איראן, סוריה וחיזבאללה כדי לקדם את מועמדותו של עובייד, מדווח השליח הרוסי לעמיתו הפלסטיני, אך הצדדים הודיעו למוסקבה כי מבחינתם מדובר בעניין לבנוני פנימי וכי הכול תלוי בהחלטה של הגנרל מישל אעון. אם יואיל אעון לוותר על מועמדותו לנשיאות, הם יתמכו בעובייד. בשורה התחתונה יעצו הרוסים לפלסטינים לרכז מאמצים מול אעון כדי שיסיר את מועמדותו.

המפגש השני בין השליח הרוסי לנציג הפלסטיני הוקדש פחות לבחישה בלבנון, והתרכז בבעיה הסורית. הפעם, כותב אל-האדי, התנהל מפגש בארבע עיניים שבו נידונה תוכניתו של מחמוד עבאס לפתרון הבעיה הסורית בשלושה צירים מקבילים. הציר האחד יהיה פגישות חשאיות נוסח הסכמי אוסלו להבשלת תוכנית פיוס לאומית; הציר השני - הקמת ועדה לאומית סורית של 150 איש שתכלול מספר שווה של נציגי משטר, נציגי מורדים ועצמאים למיניהם; והציר השלישי - בחירת גוף אופוזיציה אחד שייצג את כלל ארגוני המורדים מול ארה"ב, רוסיה, האו"ם ו... הפלסטינים.
כן, זה החלק שגורם לכחכוחי אי-נוחות ותחושה שהאותנטיות של המסמך מוטלת בספק. השאלה הבלתי נמנעת היא האם מדובר במסמך עבודה פנימי של הרשות הפלסטינית, או אולי בלוחמה פסיכולוגית מבית היוצר של מוחמד דחלאן, יריבו הנצחי של אבו-מאזן. מצד שני צריך לומר שבמסמך הזה יש הדים להתפתחויות אמיתיות בשטח, ובראשן ההסכם הרוסי-אמריקאי להפסקת אש בסוריה.
לא מן הנמנע שבעקבות דחיקת הבעיה הפלסטינית לקרן זווית מנסה אבו-מאזן כל דרך אפשרית להחזיר אותה אל מרכז הבמה הבינלאומית, גם בשיטת הפשפש על גב הכלב. והרי מה שמטריד יותר מכול את הקהילה הבינלאומית היא בעיית הפליטים, שמאיימת על היציבות האזורית והסדר הגלובלי. ייתכן שאבו-מאזן חושב שוועידה בינלאומית לפתרון בעיית הפליטים הסורים תוכל לעסוק גם בפליטים הפלסטינים. ככלות הכול, מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון כבר מזמן מחוברים בעבותות למלחמה בסוריה. אולי זה גם ההסבר לעיסוק האובססיבי שלו בדחיפת מינויו של ז'אן עובייד לנשיאות לבנון.
אפשר בהחלט להעלות על הדעת ועידה בינלאומית לפתרון כולל של בעיית הפליטים במזרח התיכון, שבה ייעשה ניסיון לשלב גם את העניין הפלסטיני. האם זו דרכו של אבו-מאזן לאגף את האסטרטגיה הישראלית מאחור, במקום שהיא כלל לא מוכנה לו? לרכוב על גב הנמר הסורי, בסיועו של הדוב הרוסי, כל הדרך אל מועצת הביטחון של האו"ם? אולי אפילו בתמיכה רוסית-אמריקאית?

במפגש השלישי עם בוגדנוב, שבו מסיים אל-האדי את סקירתו, יורד הדיון בחזרה למציאות ולצורך לעשות סדר קודם כול בתוך הבית הפלסטיני, כלומר לפעול לאיחוד בין פת"ח לחמאס. אך עוד קודם לכן לפעול לאיחוד בתוך פת"ח עצמו לפני הבחירות, שהמפסיד הגדול בהן כתוצאה מפילוג עלול להיות עבאס עצמו. כאן יש כמובן הד לנמסיס של אבו-מאזן, הלא הוא מוחמד דחלאן, שאיננו חוסך מאמצים כדי למשוך את השטיח מתחת לרגליו של הראיס.
עד כאן סקירתו של מנהל המחלקה המדינית של אש"ף על המגעים האינטימיים עם הרוסים, שאיכשהו, עם המכתב או בלעדיו, הבשילו לכלל הצעה לפסגה ישראלית-פלסטינית במוסקבה. נזכיר שכל זה קורה שבוע לאחר ששני חוקרים ישראלים חשפו בערוץ 1 כי שמו של עבאס מופיע ברשימת סוכנים וסייענים של הקג"ב הרוסי, שהתגלתה בארכיון מיטרוחין, עריק מהקג"ב למערב. שמו של עבאס מופיע בה בציון המפורש "סוכן - קג"ב - שם קוד קרוטוב - חפרפרת - דמשק 1983". אם אכן מדובר בסוג של מסע לערעור מעמדו של עבאס בעולם הערבי, הרי שזוהי יוזמה מרשימה למדי.

בסוג של צירוף מקרים מרשים עוסק גם אתר אינטרנט סורי אופוזיציוני בשם 'אוריינט-נט' בז'אן עובייד, מומלצו של אבו-מאזן לנשיאות לבנון. אף שכאן שמו של אבו-מאזן איננו מוזכר, מופיעים מסמכים החושפים התכתבות סורית פנימית מהתקופה שבה הסורים עדיין שלטו בלבנון. עובייד מופיע שם כסוג של סוכן סורי, מעין חפרפרת שמעבירה מידע חשאי חיוני לדמשק.
האם גם את זה אפשר לייחס למעורבות של דחלאן? הרבה פחות. בכל מקרה, בין אם מדובר במשהו אותנטי ובין אם בסוג של מלחמת צללים, בשורה התחתונה ההתנהלות הזו משקפת תופעה ממשית. לחיבור המשולש בין אבו-מאזן למוסקבה ולמשטר בדמשק יש הרבה עוגנים, והוא בא לידי ביטוי בדבקותו המתמשכת במשטר בסוריה. בחמש השנים האחרונות הוא לא פצה פה נגדם. ואי אפשר להתעלם משובם של הפוסטרים של אבו-מאזן וערפאת לחוצות דמשק. בזה בוודאי אין דבר מקרי.
מחמוד דחלאן, הנמסיס של אבו-מאזן, עוד ימשיך לאיים עליו בדרכים רבות. בשיחה שקיימתי עם שר הביטחון הבוסני דרגן מקטיץ' שביקר השבוע בישראל, לרגל כנס המכון למדיניות נגד טרור - ICT, הוא התבדח על האפשרות שהנשיא הבא של הרשות הפלסטינית יהיה בכלל סרבי. מה הקשר, אתם שואלים. ובכן, מאז גלותו מהרשות הפלסטינית הספיק דחלאן לעשות כמה דברים כמו להתמנות ליועצו של אמיר אבו-דאבי, להפוך לאיש עסקים בינלאומי ולקבל אות כבוד מנשיא סרביה על תרומתו ליחסים בין איחוד האמירויות לסרביה. הכבוד הזה כולל וילה בבלגרד ואזרחות סרבית.
מקטיץ' הוא סרבי, אבל לא מסרביה אלא מבוסניה. ליתר דיוק, מהחלק הסרבי של בוסניה המכונה רפובליקה סרפסקה, שבראשה עומד מילורד דודיק, שהוא גם חבר של שר הביטחון שלנו אביגדור ליברמן. אבל מקטיץ' שייך דווקא לאופוזיציה המתנגדת לנשיא דודיק.

מסובך? זו רק ההתחלה. מקטיץ' הוא שר הביטחון של בוסניה, המורכבת מנשיאות משולשת של הסרבים, המוסלמים והקרואטים בבוסניה. זה ענין טריקי למדי להיות שר ביטחון ממוצא סרבי בנשיאות בוסניה. במיוחד כשמדובר במדינה בלב אירופה שכמחצית מתושביה מוסלמים, ושכמה מאות מהם בחרו לעזוב הכול מאחוריהם ולנסוע לסוריה כדי להפוך לג'יהאדיסטים, בין אם בחסות דאעש ובין אם בג'בהת א-נוסרה דווקא.
אולם לדרגן מקטיץ' יש גם נכס מודיעיני יוצא מן הכלל, שחוקרי טרור היו שמחים להניח עליו את היד. בכלא הבוסני מוחזקים כמה עשרות ג'יהאדיסטים ששבו מן המלחמה בסוריה. מקטיץ' מספר שחלק מהג'יהאדיסטים שלו לא ממש התלהבו מהמציאות שפגשו בסוריה. יתרה מכך: כמה מהם שעדיין נמצאים ב'מדינה האסלאמית' החלו לנהל סוג של משא ומתן דרך האינטרנט עם שלטונות בוסניה על התנאים לשובם.
שאלתי אותו איזו תמונה של דאעש עולה מתוך המידע שמגיע מן האנשים הללו. מקטיץ' אומר שזוהי תמונה של ארגון במשבר, ושל לחץ גובר כתוצאה מן הפעילות של הקואליציה הבינלאומית. "אנשים כותבים שהם רוצים לשוב לבוסניה, ומוכנים להעיד תמורת עונש מרוכך. אנחנו כרגע בסוג של משא ומתן עם כמה מהם, אבל לפני הכול עלינו לוודא שהם לא ביצעו פשעים קשים מדי בתקופתם בסוריה. בשלב זה אי אפשר לגלות יותר מדי פרטים, אבל יש בידינו מידע רב מאוד".

בוסניה היא סוג של מיקרוקוסמוס במלחמה בין סונה לשיעה. מול המסגדים שנבנים באמצעות תרומות מסעודיה, צומחים מרכזים תרבותיים בתרומות איראניות. אחרי המלחמה בבוסניה היה ניסיון של חדירה איראנית, אומר מקטיץ', אך בגדול הוא כשל. זה לא תפס באוכלוסייה. מי שדווקא מותירים חותם בשטח הם הטורקים. הסרבים קוראים לזה "הקו הירוק". לא במובן הישראלי כמובן, אלא במובן של חדירה אסלאמית טורקית.
הסממן הבולט ביותר של התופעה התרחש אחרי ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה. עד ההפיכה פעלו בבוסניה כמה אוניברסיטאות במימון ממשלת טורקיה. אחרי ההפיכה הוחלט לפטר את כל הפרופסורים בבוסניה מחשש שמדובר בגולניסטים אויבי ארדואן. מאז האוניברסיטאות ריקות, והסטודנטים ברחובות.
רגע לפני שמקטיץ' חזר לבוסניה הוא ערך ביקור נימוסין בקריה אצל הקולגה שלו, אביגדור ליברמן. מקורות סרביים אומרים שהייתה פגישה מצוינת. דבר אחד לא הוזכר שם. שמו של החבר של ליברמן, נשיא רפובליקה סרפסקה, מילורד דודיק. מקטיץ' ודודיק צהובים זה לזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg