משוואת הטרור: כלכלה בריאה – פחות פיגועים

הגישה לפיה פגיעה בכלכלה מגבירה טרור קיבלה בשנה האחרונה חיזוק משמעותי. אפשר למתוח על כך ביקורת, אבל בצבא ובשב"כ סבורים כי יש לנקוט ב"מדיניות אזרחית מקלה", ולהמשיך לנסות להקל על הפלסטינים גם בימים של טרור

יוחאי עופר | 18/9/2016 23:29
תגיות: המלחמה בטרור,ג'נין,הרשות הפלסטינית
במערכת הביטחון נוהגים לשנן את המשוואה לפיה ככל שהכלכלה בריאה יותר, כך הרחוב הפלסטיני עסוק פחות בטרור. שר הביטחון הקודם, משה (בוגי) יעלון, חזר על האמירה הזו פעמים רבות, אך מדיניות הצבא וההמלצות לאפשר כלכלה חופשית ככל שניתן אינן חדשות.

עוד כותרות:
זנדברג: העבירה כלפי שרון פרי - הטרדה מינית
"מבצע אדם": דרושים 4 מיליון ש"ח למח עצם

גם בעבר, כאשר הוקפאו 2.5 מיליארד שקלים של הרשות בהוראה ישירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הביעו בצה"ל עמדה לפיה מדובר במהלך שאינו מביא להישג משמעותי בשטח. מדובר על עמדה מסורתית יחסית בפיקוד מרכז לפיה פגיעה בכלכלה רק מזיקה ומגבירה טרור ורצון לפעול ולנקום, אך בשנה האחרונה מקבלת הגישה הזו חיזוק משמעותי.
 
צילום: איי פי
בראשית גל הטרור היו בג'למה הפרות סדר המוניות. פלסטינים מתעמתים עם צה''ל ליד ג'נין. צילום: איי פי

מקרה מבחן שיכול ללמד על המשוואה הזו היא העיר ג'נין. בראשית אירועי גל הטרור, נרשמו באזור מעבר ג'למה שבכניסה לעיר הפרות סדר המוניות, בהן הושלכו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר המאבטחים וכוחות הצבא במקום. אלא שמהר מאוד הבינו בצד השני את מחיר ההפסד. מפקד אוגדת איו''ש, תא"ל ליאור כרמלי, ומפקד חטיבת מנשה, אל"מ חזי נחמה, העבירו מסרים תקיפים לרשות הפלסטינית דרך מנגנון התיאום הביטחוני, ובהם אזהרות כי במידה ויימשכו האירועים הללו – המעבר ייסגר.

משמעות סגירה כזו משפיעה ישירות על נתיב התנועה שעושים מדי יום אלפי ערבים- ישראליים לתוך ג'נין, ובחישוב פשוט – ברגע שפחות תושבים מקלנסוואה או מטייבה יכולים להגיע לעיר, משמעות הדבר היא שפחות כסף מוזרם לסוחרים הפלסטינים.
 
צילום: AFP
בצה''ל אומרים כי הקפאת כספי הרשות אינה מביאה להישגים בשטח. נתניהו ואבו מאזן. צילום: AFP

איומי הסגירה הועברו באישור אלוף הפיקוד, רוני נומה, אך יושמו רק אחרי שהפרות הסדר נמשכו, ומספר צעירים תושבי ג'נין וסביבתה ניסו לבצע פיגועים במעבר. שלושה ימים אחרי שהיה סגור ג'למה לתנועה, הבינו הפלסטינים על בשרם את משמעות האיומים, ומאז גם הם החלו לפעול כדי למנוע הפרות סדר ופיגועים במעבר.

במנהלת התיאום והקישור מעריכים כי מיליארד שקלים נשארים בג'נין מדי שנה בזכות הקניות והסידורים שעורכים ערביי ישראל בעיר. שלושה ימים בלי תנועה של לקוחות הורגשו מהר מאוד, ובלי נוכחות של ערביי ישראל בשוק המקומי ההכנסות בג'נין ירדו משמעותית. על פי ההערכות מדובר בכוח קניה בלתי רגיל, החל מטיפולי שיניים שזולים פי כמה מאשר במרפאות בישראל, ועד ריהוט לבית.

סוף שבוע של פיגועים. צילום: דוברות המשטרה, הצלה יו"ש.
 



בפיקוד מרכז מציינים 11 חודשים מאז שורת האירועים בג'למה והסנקציה ההיא של שלושה ימים ללא תנועה במעבר, וסבורים כי בצד הפלסטיני הבינו שלא כדאי לבצע פיגועים באזור כי מחיר ההפסד גדול מדי. גם צה"ל מרוויח מהמהלך שכן במצב שבו הכלכלה משגשגת פחות אנשים מתוסכלים, ופוחתת הסיבה לצאת לבצע פיגועים. אך ג'נין היא עיר קטנה יחסית, ובערים אחרות כוח הרגישה גדול בהרבה – ומכאן גם כוח ההרתעה.
  
צילום: דוברות רשות המעברים
בפיקוד מרכז מציינים 11 חודשים מאז שורת האירועים בג'למה. מעבר ג'למה. צילום: דוברות רשות המעברים

60 אלף פלסטינים עובדים מדי יום בישראל באישור, 20 אלף נוספים סוחרים בשטחי הרשות, ועוד כ-30 אלף עובדים באזורי תעשייה בהתנחלויות, נוסף לאלפים נוספים העוסקים בבניה ביישובי יהודה בשומרון. מתן האפשרות לעבודה בישראל הוא צעד הכרחי לפי ניתוחי המצב במערכת הביטחון, ופגיעה בשגרה הכלכלית של הפלסטינים נחשב לצעד ענישה חריג. וזאת, למרות שהיו מי שניצלו את אשרת העבודה לטובת ביצוע פיגוע.

אפשר למתוח ביקורת על התנהלות המערכת, אבל בצבא, בשב"כ ובמתאם פעולות הממשלה בשטחים סבורים כי יש לנקוט ב"מדיניות אזרחית מקלה", ולהמשיך לנסות לראות היכן ניתן להקל על הפלסטינים גם בימים של טרור.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך