
טרור בי-ם: 150 מאבטחים מאיימים להתפטר מבתי הספר
חרף המתיחות הביטחונית הגוברת בתקופה האחרונה, ישנו מחסור חמור במספר המאבטחים בבתי הספר והגנים בבירה, בהם בשכונות התפר. במקביל, מאבטחים נוספים מאיימים בפיטורים בשל תנאיהם הירודים. "מתקיימים מ-26 שקל לשעה"
מי ישמור על ילדי ירושלים? על רקע פיגוע הדקירה הבוקר (ב') בו נפצעו באורח קשה שני שוטרים בעיר העתיקה והמתיחות הביטחונית לקראת חגי תשרי, תיערך הערב בעיריית ירושלים ישיבה בוועדת הביטחון במטרה להסדיר את נושא אבטחת מוסדות החינוך בעיר. בישיבה, שתתקיים בנוכחותו של ראש העיר ניר ברקת, צפויים לדון במחסור במאבטחים במוסדות החינוך וכן על תנאי ההעסקה הירודים שלהם.עוד כותרות:
-רוב מוחלט לפוטין ולמדבדב בפרלמנט הרוסי
-ניו ג'רזי: 5 מטענים אותרו סמוך לתחנת רכבת
-בוקר פקוק במיוחד בשל השבתת רכבת
מאז פתיחת שנת הלימודים ישנו מחסור ב-90 מאבטחים במוסדות החינוך ברחבי העיר ובשכונות התפר. בנוסף ישנם 150 מאבטחים מועסקים המאיימים להתפטר מתפקידם ולהשאיר עוד עשרות בתי ספר וגנים ללא שמירה בשל השכר הנמוך. יו"ר ועד ההורים היישוביים בירושלים, פז כהן, הביע הבוקר מחאה על המצב בעיר ואמר בשיחה עם nrg כי "הזנחת האבטחה במוסדות החינוך היא הימור ממשי על ביטחון ילדינו. לא יעלה על הדעת שמשטרת ישראל תגדיר צורך אבטחתי והמדינה לא תממש אותו".

כהן ציין כי "אם היינו מארגנים אירוע בו המשטרה הייתה דורשת כמות מסוימת של שוטרים ולא היינו עומדים בכמות הזו - האירוע היה מתבטל, קל וחומר במוסדות חינוך. הפתרון פשוט: העלאת שכר המאבטחים במוסדות חינוך באופן שווה ותחרותי ביחס למאבטחים במוסדות הממשלה".
בתוך כך, בדף עמדה שצפויים לחלק המאבטחים בימים הקרובים להורים בגני הילדים ובבתי הספר הם מספרים על המצוקה הקשה. "'ילדים זה שמחה', 'ניתן ביטחון לילדינו' - הכול רק מילים. עובדה שיש כל הזמן קיצוצים בביטחון של מוסדות החינוך. פעם הייתה אבטחה גם בגנים, היום בקושי יש בבתי הספר", כותב מטה המאבק של המאבטחים.

"בשנת 2002 היו 538 מאבטחים במוסדות החינוך בירושלים, בשנת 2015 ירד מספרם ל-488 והשנה ירד המספר מתחת ל-400. מאבטחים ממשיכים להתפטר כי בכל עבודה אחרת ירוויחו יותר-מאבטח במוסדות החינוך מרוויח הכי פחות כסף מכל המאבטחים. מי ששומר על פקידים מרוויח ב-30% יותר ממי ששומר על ילדים", כתבו המאבטחים. הם מתכוונים לכך ששכרם של מאבטחי משרדי הממשלה בעיר עומד על 34 שקלים ומעלה, בעוד ששכרם של מאבטחי מוסדות החינוך עומד על 26 שקלים בלבד.
זירת הפיגוע בשער הפרחים. תיעוד מבצעי מד"א
"גם למאבטחים יש ילדים, גם משפחות של מאבטחים צריכות לאכול, לשלם משכנתא או שכירות. אנחנו אוהבים ילדים ורוצים לתת להם ביטחון, אבל בתנאי העבודה האלה לא יישאר אף אחד מאתנו. אנחנו מצטערים על אי נעימות, אבל אין לנו ברירה", כתבו.
יו"ר המטה למען עובדי קבלן, אלכס טנצר, אמר הבוקר ל-nrg כי "יש הידרדרות מתמדת של מצב האבטחה בירושלים בפרט ובכל הארץ בכלל. מספר המאבטחים בירושלים יורד באופן תמידי מאז שנת 2002 למרות שמספר מוסדות החינוך בעיר עולה. כך קורה מצב שיש מאבטח אחד על שלושה בתי ספר, בשכונות נווה יעקב ופסגת זאב (שכונות תפר) היו 18 עמדות אבטחה לגנים, בשנה שעברה היו שלושה והשנה רק עמדה אחת. המחסור מטורף".

טנצר הוסיף כי "בירושלים מקבלים המאבטחים תוספת מיוחדת בגלל המצב הביטחוני בעיר של 18 אגורות - פשוט יריקה בפרצוף. לעומת זאת בתל אביב העירייה מוסיפה מתקציבה, ושכר המאבטחים עומד בין 29-32 שקלים לשעה". לדבריו, "כעת אני וראש המטה למען עובדי הקבלן, אליאל לאביאן, במשא ומתן במטרה להעלות את שכר המאבטחים, כי ביטחון ילדים לא פחות חשוב מביטחון פקידים. יש מי שחושב ששמירה על עשרה פקידים יותר חשובה משמירה על אלף תלמידים, חושבים שחיי ילדים זולים יותר וזה לא מקובל עלינו".

רק אתמול אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברות תקציביות בסך כולל של 6.95 מיליארד שקלים, מתוכם 19 מיליון שקלים לתגבור תקציב האבטחה במזרח ירושלים, שנעשה במידה רבה על ידי חברות פרטיות, ועוד 55 מיליון שקלים למשרד לביטחון פנים שנועדו לסייע לרשויות המקומיות במימון שירותי אבטחת מוסדות החינוך.
אולם ההעברה למימון תגבור האבטחה במזרח ירושלים עוררה ויכוח בין חברי הוועדה. ח"כ סתיו שפיר הביעה התנגדות להעברה ודרשה שמשימת האבטחה תוטל על המשטרה ללא עלויות נוספות למימון חברות פרטיות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני וכן סגן שר האוצר לשעבר, ח"כ מיקי לוי הגיבו: "יש לאשר את זה, אחרת המשמעות היא להותיר את האזרחים שיושבים שם ללא אבטחה". ח"כ לוי אף ציין, שמניסיונו הוא יודע, ש"המשטרה לא מאבטחת את התושבים באזור אלא רק חברות פרטיות מזה זמן רב. לו הייתי יודע שהמשטרה תעשה זאת הייתי מתנגד להעברה התקציבית הזו".

גם בשנה שעברה בפתיחת שנת הלימודים התריעו הורים על מחדל האבטחה בבירה והפקרת ביטחון ילדיהם, בעיקר בשכונות התפר. אולם גם אז העירייה ומשרדי הממשלה גלגלו אחריות מאחד לשני והמשבר החריף במיוחד נוכח גל הטרור שפקד אז את העיר. רק אז העביר משרד האוצר תקציב מיוחד למימון האבטחה במוסדות החינוך לאורך כל השנה. כעת נותר לראות מי יפתור את המשבר הקיים לפני שיקרה אסון. "אם חלילה יהיה פיגוע במוסד חינוך מי שיהיו אחראים לזה הם: שר האוצר משה כחלון, שר לביטחון פנים גלעד ארדן, שר החינוך נפתלי בנט, ראש העיר ניר ברקת ויו"ר ההסתדרות", מאשים טנצר.
מוקדם יותר הבוקר אמר דוברו של אבו מאזן, נביל אבו רודיינה, בריאיון לעיתון אל-אלאים כי החברה הפלסטינית חייבת את תמיכת הקהילה הבינלאומית כדי להימנע מהמשך הייאוש וההסלמה. לדבריו, יו"ר הרשות דורש מהקהילה הבינלאומית להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ואת פעולות ההרג היומיומיות. דבריו נאמרו על רקע גל הפיגועים בסוף השבוע האחרון.
אבו רודיינה הבהיר כי אם לא ייפסקו פעולות ההרג וההתנחלויות, תתערער היציבות הביטחונית. לדבריו, בהיעדר אופק מדיני לא יהיה שינוי חיובי במאזן הכוחות. עוד אמר כי העם הפלסטיני איבד את התקווה להגיע לפתרון פוליטי. לסיכום אמר שישראל צריכה להפסיק לקבל החלטות שגויות.