בחירות בירדן: האחים המוסלמים צפויים לצבור כוח

לראשונה מזה עשר שנים מתמודדת התנועה בקלפיות, והיא מסתמנת ככוח האופוזיציוני המרכז בבית הנבחרים. עם זאת, אין למחוקקים השפעה אמיתית בממלכה, שבה מרוכזות כל הסמכויות בידי עבדאללה

עמאד למלום, AFP | 20/9/2016 12:21
תגיות: ירדן, בחירות,האחים המוסלמים
הירדנים יצאו לקלפיות הבוקר (יום ג') להצבעה שעשויה להביא את האסלאמיסטים שבאופוזיציה עולים מחדש ככוח פרלמנטרי משמעותי בממלכה ההאשמית, וזאת לאחר שהחרימו את שתי מערכות הבחירות האחרונות.

עוד כותרות מהעולם:
- הפסקת האש קרסה, האזרחים מוכנים לרע מכול
- ניו-יורק: לראשונה, טופסי הרשמה לבחירות ביידיש
- פיליפינים: התרעת שווא על חטיפת מטוס סעודי

 
צילום: AFP
מצביעה מוסלמית בקלפי בירדן צילום: AFP

בערך 4.1 מיליון בוחרים, מתוך אוכלוסייה של 6.6 מיליון בני אדם, צפויים לבחור 130 מחוקקים מבין 1,252 מועמדים שיציעו את עצמם למלא מקום בבית הנבחרים המקומי, למשך קדנציה של ארבע שנים. הקלפיות נפתחו בשעה 6 בבוקר, שעון ישראל, וייסגרו בשעה 18:00. בבחירות נשמרים 15 מושבים לנשים, תשעה לנוצרים ושלושה למיעוטים הצ'צ'ניים והצ'רקסיים.

מי שצפויים לצאת כמנצחים הגדולים הם אנשי עסקים וראשי שבטים הנאמנים לבית המלוכה. עם זאת, תשומת הלב תוקדש בעיקר לשיעור ההצבעה וההצלחה של אנשי "חזית הפעולה האסלאמית", הזרוע הפוליטית של תנועת "האחים המוסלמים" בירדן. המומחים צופים שהם ישיגו כעשרים מושבים בבית הנבחרים 130 המקומות, מה שעשוי להפוך אותם לכוח האופוזיציה המשמעותי ביותר בבית המחוקקים.

"מרכז פיניקס", ארגון סקרים מקומי, אמר כי 42 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה במדינה לא מתכננים לקחת חלק בבחירות, מה שמשקף את חוסר ההתלהבות הכללי מבית נבחרים חסר סמכויות להשפיע על מדיניות הממשלה המכהנת. בירדן יכול המלך עבדאללה השני למנות ולפטר שרי ממשלה, וכן בכירים במערכת המודיעין, שופטים עליונים וחברי בית הנבחרים העליון – וכל זאת ללא אישור של הממשלה.
 
צילום: EPA
סמכות עליונה. המלך עבדאללה צילום: EPA

הסמכות הדתית העליונה במדינה, דאר אל-איפטא, פרסמה פתווה – צו דתי – שבו טענה כי ההצבעה היא חובה דתית ולאומית. הוא גם הזהיר נגד קניית קולות וזיופים – נוהג נפוץ בבחירות בעבר.

ראש ועדת הבחירות של ירדן אמר כי הבחירות יתבצעו בהתאם לאמות המידה הבינלאומיות. 14 אלף משקיפים מקומיים יפקחו עליהן, וכן 676 מפקחים בינלאומיים, כולל 66 כאלה ששלח האיחוד האירופי.
צרות מבית

ב-2010 וב-2013 החרימו האסלאמיסטים בירדן את הקלפיות במחאה על שיטת הבחירות ובשל טענות לזיוף. על פי שיטת הבחירות, ניתן משקל לא מידתי למחוזות הכפריים, שבהם שוכנת אוכלוסייה מועטה יותר מאשר בערים, אך הם נחשבים באופן מסורתי למי ששומרים נאמנות לבית המלוכה.

ביוני הכריזו האסלאמיסטים – שכוחם נחלש בעקבות דיכוי ומחלוקות פנימיות – שייקחו חלק בבחירות לאחר תיקון השיטה. הרשויות שינו את החוק כדי לאפשר למפלגות פוליטיות להריץ רשימות לבית הנבחרים, במקום מערכת של "קול אחד", שנתנה יתרון למועמדים שבטיים.

ההצבעה נעשית בזמן שירדן נאבקת בשיעור אבטלה גבוה ועקשן, חששות מזליגת המלחמה בסוריה ועיראק השכנות והעול של אירוח אלפי פליטים בשטחה. שיעור האבטלה הגיע באחרונה על פי נתונים רשמיים ל-14 אחוזים, בעוד שפרשנים עצמאיים מעריכים שהוא גבוה אף יותר, ועומק על 22 עד 30 אחוזים – במדינה שבה 70 אחוזים מהאוכלוסייה צעירה מגיל שלושים.

ירדן, החברה בקואליציה שמובילה ארה"ב למלחמה נגד ארגוני הג'יהאד בסוריה, הייתה מטרה לפיגועי התאבדות ב-21 ביוני שעליהם קיבל אחריות ארגון דאעש, ובהם נהרגו שבעה שוטרי משמר הגבול.

משרד הפנים ציין כי 50 אלף שוטרים נפרסו בקלפיות כדי לשמור על הביטחון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק