דו"ח המבקר: משרד החינוך נכשל בלימוד למניעת גזענות
פרופ' יוסף שפירא, הגיש לנשיא דו"ח מיוחד בנושא חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות. מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על משרד החינוך שאינו עושה די כדי לחנך ולעצור את התופעה בקרב בני הנוער. "אין ערובה ששיחי הגזענות לא יהפכו ליער עבות"
מבקר המדינה, יוסף שפירא, הגיש הבוקר (יום ה') לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, דו"ח ביקורת מיוחד על "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות", שבמרכזו ביקורת חריפה על משרד החינוך על כך שאינו עושה די כדי לחנך ולעצור את תופעת הגזענות בקרב בני הנוער. שפירא כתב במבוא לדו"ח כי "ההיסטוריה של העם היהודי מצווה עלינו לזכור מדי יום ביומו את התוצאות הנוראות של גזענות ושנאת האחר. אין ערובה כי שיחי הגזענות לא יהפכו ליער עבות".עוד כותרות:
- שיפור קל במצבו של הנשיא לשעבר שמעון פרס
- מהלך נגד ישראל באו"ם עדיין על השולחן
- התוודה שרצח גבר לפני 5 שנים: "ישב לי על הלב"
המבקר חשף בדו"ח שורה של ליקויים חמורים המעידים על כך שלמרות שמשרד החינוך הקים ועדות וקבע כיעדים את החינוך לסובלנות ולקבלת האחר - הוא לא עשה די כדי להביא למימושן בפועל. משרד המבקר בדק את פעילות משרד החינוך בחודשים מרץ-אוגוסט 2015 בגיבוש תכניות מערכתיות ארוכות טווח לסובלנות, למניעת גזענות ולחיים משותפים, שילוב הנושא במקצועות הדעת, הכשרת מורים ועוד.
המבקר האשים בדו"ח כי "מתחילת שנות האלפיים יזם משרד החינוך מהלכים מערכתיים לחינוך לסובלנות ולחיים משותפים, אך אלה או שלא יושמו כלל או שיושמו במידה מצומצמת וללא כל זיקה ישירה למאבק בגזענות בקרב תלמידים".
באוגוסט 2008 מינתה שרת החינוך דאז פרופ' יולי תמיר "ועדה ציבורית לגיבוש המדיניות הממלכתית בנושא חינוך לחיים משותפים בין ערבים לבין יהודים" בראשותם של פרופ' גבריאל סלומון וד"ר מוחמד עיסאווי (להלן- ועדת סלומון-עיסאווי). בינואר 2009 הגישה הוועדה ציבורית את המלצותיה לגיבוש מדיניות ממלכתית בנושא החינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים, לרבות הצבת הנושא כיעד כלל-משרדי. ממרץ 2011, במשך יותר מארבע שנים, לא סיים משרד החינוך לגבש את טיוטת חוזר המנכ"ל ולא הפך אותה למסמך מחייב. "משרד החינוך לא קידם מהלכים ברוח המלצות הוועדה אף שההחלטה על יישומם התקבלה בפורום מנכ"ל של משרד החינוך מדצמבר 2009", ציין שפירא.
אחרי יולי תמיר ממשיך המבקר לפעילותו של שר החינוך לשעבר שי פירון וכתב כי "את המהלך החינוכי הרב-שנתי שיזם שר החינוך דאז הרב שי פירון, בשנת הלימודים התשע"ד ליצירת חברת מופת המושתתת על ערכים אוניברסליים, דמוקרטיים, שוויוניים, שבבסיסה עמדה התפיסה 'האחר הוא אני', לא תרגם המשרד לתכנית עבודה המחייבת את כל יחידותיו". כלומר משרד החינוך לא הקצה תקציבים ומשאבי כוח אדם ולא פותחו רוב הכלים והמתודות ליישום התוכנית.
בדיקת התכניות שבמאגר משרד החינוך העלתה כי אין אחידות בדיווח עליהן, ובכלל זה בפירוט תכניהן ושאר מרכיביהן, כגון קהלי היעד ומשך התכנית, והן הוכנסו למאגר בלי שנבחנו וסוננו. למשל, המאגר כולל תכניות או פעילויות שיש להן נגיעה לחינוך לערכים, אך אין להן כל זיקה ייחודית לתפיסה "האחר הוא אני".
מהפעילויות של חמ"ד הנוגעות לתפיסה "אחר הוא אני" עולה כי הן עוסקות בשסע בין יהודים דתיים ליהודים חילונים ובשסע בין עולים לוותיקים, אך אין בהן כל ביטוי לשסעים חברתיים מרכזיים אחרים, לרבות השסע בין יהודים לערבים.
המבקר כותב כי "ברמת השטח החטיא המהלך את מטרותיו, להתמודד עם השסעים המרכזיים בחברה ולקרב בין הקבוצות השונות בה. רוב (כ-60%) התכניות שבתי הספר הפעילו להטמעת התפיסה 'האחר הוא אני' לא נגעו באותם שסעים חברתיים".
המבקר ממשיך על ציר הזמן וטוען כי ב-2014, למרות אישורה של מנכ"לית המשרד מיכל כהן את עקרונות התכנית של חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2015 לא גיבש צוות ההיגוי שהוקם לנושא זה את המרכיבים המרכזיים והחיוניים של התכנית שיאפשרו את הוצאתה לפועל. "משרד החינוך לא הקצה לנושא לא תקציב ייעודי בהיקף הנדרש ולא שעות הוראה וימי הדרכה ייעודיים ואף לא ריכז את כל הפעילות בנושא, על היבטיה השונים, בידיה של יחידת מטה אחת שתישא באחריות ותוביל את המהלכים השונים לקידום הנושא במערכת החינוך", ציין שפירא.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי "לנוכח הצהרותיו בדבר חשיבות קידום התכנית חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, לצד הפעולות שהצוות בראשותו של המטה האזרחי עושה לקידום הנושא בשנה האחרונה, על הנהלת המשרד להוביל את החינוך בתחום זה בעקביות, הן במסרים הן במעשים, וזאת על פי העקרונות שהציבה לפתחה ועדת קרמניצר כבר לפני כעשרים שנה".
המבקר מדגיש את הבהילות בביצוע התוכניות לחינוך לחיים משותפים וכתב כי "יש להוביל ללא כל דיחוי את מערכת החינוך, במסרים ובמעשים ולאורך כל הרצף החינוכי, לעיסוק כוללני אינטנסיבי, שיטתי, מחייב ומובנה בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות כדי לחולל שינוי בדפוסי ההתנהגות של התלמידים בנושא זה. לבניית התשתית הנדרשת לכך, עליה להעביר מסר חד-משמעי לכל הזרמים במערכת החינוך ולכל הבאים בשעריה - תלמידים וצוותי חינוך לאורך הרצף הגילאי - על היות ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה".
לאחר שבדק את אי-ביצוע התוכניות המיוחדות למניעת גזענות, עבר המבקר לבדוק האם תכנים אלו שולבו בשיעורי היסטוריה, אזרחות ומולדת וגם שם נמצא כי שרד החינוך נכשל. "בהוראת מקצועות האזרחות וההיסטוריה בחינוך הממלכתי, נמצאו חוסרים הן בהיבטים של חוסר הסדרה והטמעה הן בהיבטים של הוראת עקרונות וערכים המחברים בין קבוצות האוכלוסייה והמגזרים השונים בחברה הישראלית. אשר למקצוע מולדת, חברה ואזרחות הנלמד בבתי הספר היסודיים, אף שניתן ביטוי לערכים אלה בתכנית הלימודים, לא נאסף בפועל מידע על היקף הנחלתם בקרב תלמידים בבתי הספר ולא הוקנו למורים כלים להתמודד עם הקשיים שבהוראתם", כתב שפירא.
המבקר מצא כי חרף כניסתה לתוקף של תכנית הלימודים החדשה בשנת 2011, לא הגדיל משרד החינוך את היקף לימודי האזרחות לשכבות גיל נוספות וזאת, בניגוד להמלצתה של ועדת קרמניצר שהדגישה שיש ללמד אזרחות כדיסציפלינה לאורך הרצף הגילאי. בנוסף מצא המבקר כי לימודי אזרחות במשך שלוש שנים בלבד הם מעט מדי ויש להרחיב אותם על פני שנים נוספות כדי להקיף את הנושא טוב יותר.
המבקר טוען כי למרות שתוכנית הלימודים החדשה הגדירה כחובה את ההתייחסות למיעוטים בחברה הישראלית, עלה כי ועדת מקצוע האזרחות לא גיבשה מתווה לנושא זה. "נמצא כי לא קיים עיגון לקביעה זו לא בהמלצות של הפיקוח לחלוקת שעות ההוראה לפי נושאים אלה, לא במיקודים לקראת בחינות הבגרות ולא בבחינות הבגרות שנועדו להבטיח שנושאי הלימוד שנקבעו כחובה בתכנית החדשה אכן יילמדו".
"היתרון בשילוב מורים ממגזרים שונים בבתי ספר המשתייכים למגזר אחר (למשל, מורה יהודי בבית ספר ערבי ולהיפך או מורה מהחינוך הממלכתי-דתי בבית ספר ממלכתי-יהודי ולהיפך) טמון בכך שהמורה מהמגזר האחר הופך לדמות משמעותית בקרב התלמידים ובמערך הבית-ספרי", כותב המבקר. מבדיקה שערך עלה כי בשנת 2014 החל מינהל עובדי הוראה ליישם תכנית חומש מערכתית לשילוב 500 מורים ערבים במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדעים בבתי ספר יהודיים בכל שכבות הגיל, ונקבע שבכל שנת לימודים ישולבו 100 מורים חדשים.
אולם למרות היעד המרהיב נמצא כי במועד הביקורת עמד מספר המורים הערבים במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדעים ששולבו בבתי ספר יהודיים בשנה"ל התשע"ה על 91 בלבד, לעומת 200 מורים שצריך היה לשלב בשנתיים הראשונות להפעלתה של תכנית החומש. המבקר הוסיף כי "הקושי ביישום התכנית טמון בעיקר באי-הסכמה של מנהלי בתי ספר יהודיים להעסיק מורים ערבים, וזאת מפאת חששם מתגובות בעייתיות ומתיחות בחדר המורים או מהשגות של ההורים והתלמידים".
למרות זאת מאשים המבקר כי מינהל עובדי הוראה לא נקט פעולות כדי למדוד את היקף חוסר הנכונות להעסיק מורים ערבים בבתי הספר ולא פעל לצמצום סטריאוטיפים בקרב המנהלים והמורים בבתי הספר היהודיים לשם שינוי יחסם כלפי עמיתיהם הערבים. "משרד מבקר המדינה סבור כי ההתמודדות עם אי-העמידה של המשרד ביעד שנקבע - שילוב 100 מורים ערבים בבתי הספר היהודיים בכל שנה - באמצעות הטענה שמדובר ביעד שאינו ריאלי חוטאת לתכלית התכנית", נכתב בדוח.
המבקר הוסיף ושטח ביקורת על הגזענות בקרב המנהלים והמורים במערכת החינוך וכתב כי "על המשרד לפעול בנחישות למיגור הגזענות בקרב עובדי ההוראה ומנהלי בתי הספר שמגלים נטיות כאלה. עליו לעודד שילוב מורים ערבים בבתי הספר היהודיים תוך כיבוד הדדי של אורחות חיי האחר".
המבקר מצא עוד כי ישנו היעדר הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים לנושא החינוך למניעת גזענות. על פי הבדיקה "בשנת הלימודים 2015- התשע"ו הוקצה לתחום זה פחות מאחוז אחד מכלל השתלמויות המורים. "מדובר בכשל בהכשרת מורים לאזרחות ובמקצועות אחרים רלוונטיים כי לא היו אף הכשרות מורים והשתלמויות בנושא", כתב שפירא. "החינוך הערכי והחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות אינם נכללים בתכניות העבודה של האגף להכשרת עובדי הוראה וביעדיו. המזכירות הפדגוגית ומינהל עובדי הוראה לא הנחו את מנהל האגף לשלב את נושא החינוך לחיים המשותפים ולמניעת גזענות במסגרת ההכשרות של עובדי הוראה, ואף לא נקטו, עד מועד סיום הביקורת, פעולות היערכות לשילובו בהתאם".
בסוף הדוח החמור המונה שורה של ליקויים בעבודת משרד החינוך למניעת גזענות וקבלת השונה, כותב שפירא כי "נמצא שמשרד החינוך הכלי המרכזי למיגור תופעות של גזענות, שנאת האחר ופלגנות - לא השכיל לאורך שנים להפוך את החינוך לגשר בין חלקי החברה הישראלית רבת השסעים ולאחד בין המגזרים השונים בה". לדעת מבקר המדינה,על הנהלת משרד החינוך להוביל את מערכת החינוך ללא כל דיחוי, במסרים ובמעשים ולאורך כל הרצף החינוכי. "על מערכת החינוך להעביר מסר חד-משמעי לכל הזרמים במערכת החינוך,כי ישראל היא מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה ונשענת על ערכים המשותפים לכל הקבוצות והפרטים החיים בה".
שפירא דורש לראשונה מהמשרד לרכז את הסמכויות והמשאבים לטיפול בנושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בידי גורם אחד שיובילו מהבחינה הארגונית והמהותית. עוד דורש המבקר הקמת ועדת היגוי לקביעת מדיניות כוללת הנוגעת לנושא ולקבלת החלטות ומעקב אחר יישומן. בנוסף מציין המבקר כי על משרד החינוך לקבוע מדדים לבחינה שיטתית של תופעת הגזענות במערכת החינוך ולהביא בהקדם לידי סיום את הכנתה של תכנית פעולה מערכתית ארוכת טווח ומחייבת שתיתן מענה לשסעים החברתיים בכלל ולקידום נושא החינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים בפרט.
בנוסף כותב המבקר כי על המשרד לעגן את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בגרעין מחייב של מקצועות הדעת, כמו אזרחות, מולדת והיסטוריה, ושל תחומי דעת רלוונטיים נוספים. וכן מבקש מהמשרד לפעול ולהפוך את הנושא לחלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה של עובדי הוראה.
ממשרד החינוך נמסר: משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה, לחיים משותפים ובמאבק בגזענות ערך מרכזי, ובמסגרת התכנית האסטרטגית של המשרד ניתן דגש מיוחד לנושא זה. באשר לטענה על היעדר מדידה של תופעת הגזענות: ועדה תוך משרדית שגיבש המטה לחינוך אזרחי עוסקת במהלך השנה האחרונה בגיבוש מסמך המלצות לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי על פני הרצף הגילאי. בשנה הנוכחית יתקיים פיילוט בהכשרות מורים בנושא. ובנוסף, נבנה מדד שיאפשר לבתי הספר ללמוד על מיקומם ועמדותיהם ביחס לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי.
באשר להתמודדות עם גזענות: בקיץ האחרון נבנה מדד גזענות על ידי לשכת המדען הראשי במשרד, בשיתוף עם גורמי משרד וגורמים חיצוניים. ייחודו של המדד הוא באבחון תוך בית ספרי לגבי אוכלוסיות מגוונות כלפיהן מובעת או עשויה להיות מובעת גזענות בכיתה. בשנת הלימודים הנוכחית אף הורחבו סקרי האקלים והסביבה הפדגוגית, ונוספו מדדים שמתייחסים לסובלנות כלפי השונה והאחר. לפי דיווחי רוב התלמידים, בתי הספר בהחלט עושים מאמצים לקידום סובלנות כלפי השונה.
באשר לטענה על אי יישום של תכניות לחיים משותפים: המטה לחינוך אזרחי פועל לקידום החיים המשותפים במשך מעל לעשור. המשרד מקצה בכל שנה שעות לבתי ספר שבוחרים ללמד תכניות לחיים משותפים. כמו כן, המטה אף מעודד בתי ספר המקיימים עבודות חקר משותפות או מטלות ביצוע משותפות, באמצעות הקצאת שעות. זאת בנוסף לתקציב תוספתי לקיום מפגשים בין קבוצות בחברה הישראלית.
באשר לטענה על אי שילוב נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות: הנושא מעוגן בתחומי הדעת השונים. באשר לטענה על התכנית מולדת, חברה ואזרחות - הפיקוח על יישום התכנית מתבצע ע"י המפקחים הכוללים במחוזות בחינוך היסודי.
באשר לטענה על היעדר הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים: השתלמויות בנושאים אלו מתקיימות לאורך השנים, מאז הקמת המטה, וציבור גדול של מורים לקח בהן חלק. האגף להכשרת מורים ימליץ לשלב יחידת לימודי חובה בנושא זה לכל הסטודנטים במכללות להוראה. לקראת שנת הלימודים הבאה תגובש תכנית פיתוח מקצועי מקיפה וכן תיושמנה תכניות הפיתוח המקצועי שנבנה בקיץ האחרון.
מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וחבר בפורום דב לאוטמן למדיניות החינוך, הגיב גם הוא לדו"ח המבקר. "הדו"ח חושף את הידוע לכל מי שרואה ומכיר את החברה הישראלית שהיא חברה משוסעת. חשוב גם לזכור שמערכת החינוך הישראלית מחולקת למספר זרמים ולכן אי השקעה בחינוך להכרה וקבלת האחר מגבירה את השסעים הקיימים מלכתחילה ופוגעת בערכים דמוקרטיים בסיסיים כמו ההכרה בזכויות המיעוט", אמר.
עורך דין נדאל עות'מאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, הגיב גם הוא ואמר: "שרי החינוך מתחלפים מדי מספר שנים במשחקי הכיסאות הפוליטיים, אך כולם ללא יוצא מן הכלל מעדיפים להשליך הרחק מהם את תפוח האדמה הלוהט. דוח" המבקר והליקויים עליהם הוא יצביע אמנם חשוב, אך הרבה יותר קריטי תהיה הנכונות של משרד החינוך ליישם רפורמות שיבטיחו עיסוק אינטנסיבי ושיטתי בחינוך לחיים משותפים ונגד גזענות".
גם ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) הגיב למסקנות מבקר המדינה ואמר כי מדובר ב"אות קין למשרד החינוך, שלא עושה דבר למיגור השנאה והגזענות, ונמנע בכוונה תחילה מלפעול למען חברה בריאה וחיים משותפים, על אף שהכיר בחשיבות ודחיפות הנושא.
"מאז מבצע 'צוק איתן' אנו חווים הקצנה הולכת וגוברת בחברה הישראלית של פחד ושנאה כלפי כל מי ששונה, בעיקר בין ערבים ליהודים. במקום לעסוק בשורשי הבעיה וללכת אל עבר חיים משותפים המבוססים על כבוד הדדי, אנו רואים ששר החינוך, כאידיאולוגיה, מבקש לקבור את הנושא".
בהכנת הידיעה השתתף זאב קם
אקו"ם