משבר הסרנים הגדול. "צה"ל יהיה כמו שירות בתי הסוהר"

מערך הקבע של צה"ל נמצא באחד המשברים הגדולים בתולדותיו, וכמוהו גם מערך הלוויינות הישראלי. בתוך כך, צה"ל עורך תרגיל לשיפור המוכנות בחירום ומוציא לדרך מכרז טכנולוגי ענק. כל זאת ועוד בטור השבועי של עמיר רפפורט

צילום: דו"צ IsraelDefense

זה אחד הנושאים שמטרידים ביותר את מערכת הביטחון אבל באופן פומבי איש אינו מדבר על כך: צבא הקבע של צה"ל נמצא באחד המשברים הגדולים בתולדותיו. בין סממני המשבר: צה"ל אינו מצליח לאייש תפקידים רבים לקצינים בדרגת סרן, ואיכות משרתי הקבע נמצאת בירידה מדאיגה. בהנחה שהמגמה תימשך, מאפייני השירות בקבע יהפכו להיות דומים בעשור הבא לשירות בתי הסוהר, נציבות הכבאות הארצית ומשטרת ישראל. כיוון שצה"ל נוהג לפמפם את התקשורת בעיקר במידע שמחמיא לו, הדיבורים על משבר צבא הקבע הגדול נשמעים כעת רק בחדרים סגורים. במערכת הביטחון מדברים בראש ובראשונה על "משבר סרנים" משום שהבריחה משירות קבע מתבטאת קודם כל בקרב הקצינים שמסיימים את חובת הקבע הבסיסית שלהם ונוהרים לאזרחות.

בעבר ידע צה"ל להשאיר חלק גדול מן הקצינים הצעירים המצטיינים שלו, באמצעות תכניות שכר ולימודים ותפקידים מאתגרים, אבל זה לא המצב כיום. כמובן, שיש עדיין קצינים מצטיינים שנשארים בשירות קבע, אבל הם הולכים ומתמעטים. בשורה התחתונה, חסרים מאות סרנים בתפקידי קבע ראשוניים, בעיקר במערכים הטכנולוגיים. המצב חמור עד כדי כך שאפילו בחוד החנית של הטכנולוגיה הביטחונית, המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות, מפא"ת, יש תפקידים רבים לא מאויישים. במערכים הלוחמים וביחידות הלוגיסטיות רוב התפקידים מאוישים, אבל בדרך כלל לא בבחירה הראשונה של המשרתים, שצה"ל היה מעוניין בהם. גם לא השנייה.

צה"ל חווה כבר לא מעט משברים במערך הקבע בעבר הגדול ביותר היה אחרי מלחמת לבנון הראשונה,  אז שכר ודימוי נמוכים הבריחו את המשרתים. לקח לצה"ל שנים רבות כדי לתקן את הנזק שנגרם בשנים 1983-5. בין היתר, קצינים שהתחילו לחזור לשירות עברו קידום מטאורי על חשבון מקצועיות. באותה תקופה, מפקדי גדודים היו מתמנים כבר בגיל 27. ניצני המשבר הנוכחי החלו אחרי מלחמת לבנון השניה, אבל בתקופה האחרונה אפשר לזהות סימנים של מפולת. חוץ מהמחסור החמור בסרנים בתפקידי מפתח, כל מי שעוקב אחר צה"ל תקופה ארוכה יכול להתרשם כי איכות המשרתים בקבע נמצאת בירידה. גורמי מקצוע במערכת הביטחון מגלים כי הנתונים מרמים: הציונים הניתנים לאנשי קבע במשובים תקופתיים ובמבחני הערכה לפני קידום הם יחסיים, ולכן הממוצע יישאר תמיד אותו דבר. 

ובכל זאת, יש נתון אחד שחוזר על עצמו בשנים האחרונות ומדיר שינה מעיני צמרת צה"ל: בשאלונים של מחלקת מדעי ההתנהגות אומרים עשרות אחוזים מהמשרתים כי הם מחפשים עבודה באזרחות במקביל לשירותם. למעשה, מי שמוצא עבודה טובה עוזב. קל יחסית לעזוב כיום בגיל 24-5: בגלל שהפנסיה היא צוברת ולא תקציבית, הקצינים יכולים לקחת את כל הזכויות שצברו יחד איתם. אחת הסיבות למשבר הסרנים, בעיקר במערכים הטכנולוגיים, זףאלה ההצעות השכר המפתות שמגיעות מהאזרחות, כולל רעב תמוד, כששוק ההיי טק פורח.

אבל, לדברי אל"מ מיל? ד"ר איל אפרתי, זה לא הגורם המרכזי. אפרתי היה בעברו ראש מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל, ממד"ה, וכיום הוא עוסק במיוני כוח אדם למרבית הגופים הביטחוניים האזרחיים: "המצב לא עומד להשתנות כל זמן שאנשי קבע בגילאים 22-23 מתביישים להסתובב עם מדים באזרחות. הדימוי של צבא הקבע נמצא בשפל, לא רק בגלל ההתקפות הקשות של משרד האוצר והמערכונים בארץ נהדרת.

"הבעיה היא הרבה יותר עמוקה ונובעת משינוי עמוק בחברה הישראלית, שכן כיום האמא היהודיה ממש לא רוצה שהילד המוצלח שלה ישרת בצה"ל. החוזה בין החברה הישראלית למשרתים נשבר, והתוצאה תהיה שאיכות צבא הקבע אכן תלך ותפחת. זה תהליך שנראה בלתי נמנע, והשלכותיו יהיו עצומות.

"חשוב להבין, כי צה"ל תמיד ימשיך לאייש תפקידים של אלופים, תת אלופים ואלופי משנה באנשים מוכשרים, כי מדובר,  במספרים קטנים של אנשים, ויהיו קבוצות אוכלוסיה שעבורן השירות הוא הזדמנות אדירה למוביליות חברתית, אבל בשדרות הרחבות של הצבא, השינוי הוא עצום, והתמונה מדאיגה מאוד. לא נוכל להמשיך להחזיק את הנס של כוח אדם איכותי בצה"ל".

התרגיל ופשרו

הודעת דובר צה"ל ביום רביעי דיווחה על "סיום תרגיל מטכ''לי לשיפור מוכנות צה''ל לחירום". לפי ההודעה, מערך השבוע תרגיל מטכ''לי לשיפור כשירות המפקדה הכללית לפיקוד על זירת המלחמה במתאר רב-זירתי, בראשותו של האלוף שלמה (סמי) תורג'מן. התרגיל התקיים במשך ארבעה ימים ובמסגרתו תורגל סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל בסוגיות שונות ובתרחישים המדמים את האיומים בזירת המלחמה. 

מדובר בתרגיל אשר נועד לוודא את כשירותם של המערכים השונים בכלל הגזרות, ביניהם כלל הפיקודים המרחביים, פיקוד העורף, אגפי המבצעים, המודיעין, הלוגיסטיקה, התקשוב וזרועות הים, האוויר והיבשה. עוד נטען, כי התרגיל תוכנן מראש כחלק מגרף האימונים לשנת 2016 ומטרתו הינה שיפור מוכנות צה"ל לחירום. ועכשיו למשהו שפחות ברור מההודעה:  מדובר באחד התרגילים החשובים ביותר של צה"ל מזה שנים רבות, שבמהלכו נבחנו שינויים משמעותיים בשיטת הפעולה ובדרכי הלחימה של צה"ל. בין היתר, המטרה היא להגביר את קטלניות התקיפה של צה"ל ולשפר את המענה לאיום הטילים מעזה ומלבנון (מעבר ליירוט באמצעות ?כיפת ברזל?).

מסיבות מובנות, לא ניתן לפרט מהן התפיסות החדשות. תהליך הפקת הלקחים מהתרגיל הענק יימשך חודשים.

לוויינים מדאיגים

בינתיים, נמשכה גם השבוע הדאגה במערכת הביטחון מחוסר היכולת לתקשר בצורה מושלמת עם הלוויין אופק 11 ששוגר מבסיס פלמחים בשבוע שעבר. זו תקופה רעה במיוחד למערך הלווינות הישראלי גם בגלל התפוצצותו של לוויין התקשורת עמוס 6 לפני שיגורו בארצות הברית לפני מספר שבועות. צוותי ההנדסה והתפעול של התעשייה האווירית ומנהלת החלל במפא"ת שבמשרד הביטחון, הפעילו הערב (22.09) בשעה 17:10, לראשונה, את המטעד של לוויין התצפית 'אופק 11' והורידו תמונות ראשונות מהלוויין, בתקווה שאכן יתן תפוקות מבצעיות.

המכרז הטכנולוגי

ובינתיים, אחד הארועים המשמעותיים של השבוע הוא המכרז שפורסם על ידי משרד הביטחון לפרויקט הענק של העברת מערכות המידע של בסיסי הענק הטכנולוגיים של צה"ל מאיזור המרכז לנגב. מדובר בהעתקה של בסיסי אגף התקשוב בשלב הראשון  ובסיסי המודיעין היוקרתיים מיד לאחר מכן. המכרז, שיתמודדו בו החברות הגדולות ביותר בעולם, התעכב תקופה ארוכה מסיבות שונות. בחודשים האחרונים העיכוב נגרם בגלל ויכוח בין חיל האוויר, אגף התקשוב ואגף המודיעין, מי יישא ב-200 מיליון שקל הוצאות שקשורות  לעלויות הפרויקט. הויכוח הוכרע רק בימים האחרונים בפשרה.

עם פרסום המכרז, אפשר לראות קבוצות מסתמנות שיתחרו,  בינהן- רפאל; התעשייה האווירית ו בינת. חברות רבות נוספות מעורבות בהתחרות, בתקווה לזכות בתקציב של מיליארדים. פרסום המכרז גם משרטט לוח זמנים מסתמן להשלמת מעבר בסיסי הענק לנגב- בשנים 2021-2022.